ובין פיסות ההרס
חפשתי את ספר התפילה
להפיל דמעה על החושך הנורא
קירות ביתנו הפכו לחורבה
לא אויב נקש על דלת בחוזקה
כי אם אחים מבולבלים
מבצעי פקודה
והמבטים קפואים
והפעימה עולה
ועמה גם הצרחה
די עיזבו אותה בבקשה!!!!
היא כבר חולת אהבה
סדוקה ומדממת
האדמה
הבט בי אחי
וכי אני האויב?
אותך לשמור
בקשתי בכל לב
אל מול האבן המתעופפת
ושריקת הכדור
עמדתי חזק וחדור
לשמור על עמי
כשחפצ אנושי
ועכשיו אתה עומד
כאן מולי מגרש אותי
מביתי
וכשתשוב לביתך
אני עוד אהיה כאן
אחפש שמיכה
בין ים הרסיסים
לכסות את בני
ולומר לו
שאתם עדין אחים
לא חיילים מפחידים
עורו אחים
יש מדינה ליהודים
שבנו אליה מארצות העמים
הלכנו אליה מרחקים
טמנו בה אין ספור אהובים
נשבענו לה אמונים
די להרס
נכתב בכאב על הרס והחשש להרס נוסף בביתם של חבריי בגבעת רונן
ננח 1 ו' תמוז תשע"ה 15:03 ננח