הבטחון האזוק

בכל פעם נפעמתי לראות רבש"צים עוזבים הכל, כולל הכל ונעמדים במלוא התוקף והמסירות להגן מפני אויב צמא דם

ב' שבט תשע"ה - 11:19 22/01/2015

גודל: א א א

זה כבר לא כעס זה הרבה יותר עמוק מזה
זו בגידה, נטישה, הפקרות
מין מילים כאלה שיש חלק מהציבור בישראל שלמד על בשרו להשלים איתן ואף על פי כן הוא מחזיק בשיניים ובציפורנים
מתוך אמונה והתמסרות לעם ולארץ..

הדברים נכתבים מאחר ובפחות מחודש 3 אנשי ביטחון ביהודה ושמרון נעצרים מפני שעשו ועושים את עבודתם נאמנה, רבש"ץ הישוב בית חגי, ושני חברי הכוננות של הישוב איתמר, ואני הקטן מבקש לא לשתוק עוד, לא להשלים, ויכול להיות שזעקתי היא כמו גור לביאות המנסה לשאוג כאריה אך אדיש אני אינני מוכן להיות.

זכיתי לעבוד תקופה בבטחון הישובים בשומרון ואכן הרגשתי גאווה גדולה להיות חלק מאנשים שמוסרים נפשם כפשוטו על ביטחונם של גברים נשים ילדים ותינוקות בחייהם הרגילים וגם בשעות הקטנות של הלילה כשכולם מטיילים בחלומותיהם מכוסים היטב. בכל פעם נפעמתי לראות רבש"צים (רכזי ביטחון) עוזבים הכל, כולל הכל, בריאות,משפחה, ילדים, ונעמדים במלוא התוקף והמסירות להגן מפני אויב צמא דם. משאירים את הפחד מאחורי הדלת ונכונים להתייצב מול כל מציאות שתביא עמה החוסר וודאות וסכנה.

אז כאשר אוזקים אנשים כאלה מפניי שלא היו מוכנים בשום פנים ואופן לנחם אלמנה, להביט בעיניים של ילד ששואל איפה אבא?!?!? או לקבור עוד שכן. הלב רותח! הדם עולה לראש! ושאלת ה'למה' היתומה, שוב נפלטת מהפה בידיעה כי כבר מזמן אין לה תשובה במציאות כה מעוותת.

אני הקטן גאה בכם ומודה לכם על לילה ויום של שמירה על חיי וחיי כולנו
גם על חיי אלה שמבקשים לירוק לכם ולנו בפרצוף.

מחזק את ידכם ומוחה על העוול הנורא הנגרם לכם מתוך היותכם נאמנים לאמת ולשפיות!

אלישוב הר שלום,

תושב יהודה ושמרון גאה!

חברי כיתת הכוננות של איתמר (עקרבא, נט)