אולי הדבר החזק ביותר המחיה את העם הזה אלפי דורות הוא זה שהעם הנושם היום, נושא עמו את אלו שפסקה נשמתם וצוואתם החיה ממשיכה להדהד באוזניי מי שמסרב להיכנע לפחד וליאוש. מסרב לטבול בתרבות השמה לה דגש למחוק שורשים ולפעמיים נראה שיש המפחדים מן ההיסטוריה ובכלל מהידיעה שדברים מסוימים אכן היו וקרו, ואלה שאינם מתכחשים מוצאים סברות למה הדברים הם נחלת עבר ואין מקומם כלל בהווה.
והרי ידוע שאין הווה בלי עבר, בטח שלא עתיד כמשפט המפורסם של יגאל אלון:
"עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל".
הרמיסה התקשורתית הנמשכת סביב התג מחיר דחפה אותי לעשות אולי את הדבר הנכון ביותר והוא "מזקנים אתבונן". אם כל הווה שלנו הוא המשך ישיר מעברנו אז בקשתי לדעת מה לוחשת לנו ההיסטוריה ויצא כבר כמה פעמיים לשמוע דברים או לקרוא אותם שהיו נכונים לאז ומדויקים באופן כואב למציאות היום.
נכון השואה הייתה ואי אפשר להשוות אותה כי הרי לא נתלים היום אלפיי יהודים בכיכר העיר ולא נדחסים אלפיים בתאי הגזים. אפשר להניף את דגל הלאום ללא חשש (אז מה אם בכמה מקומות מאוד מרכזים לעם היהודי העצמאי, כמו ירושלים והר הבית, זה ממש פיקוח נפש, אבל עזבו אני לא יהיה קטנוני). אך העם היהודי ממשיך להירדף ונרדף גם מבתוך מחנהו. דמו עדין ניגר על האדמה ואותה זעקה מרה ומזעזעת וקורעת את האוזניים. אותה זעקה ובקשה של אלה שעמדו נידונים לתלייה אז, באותה תופת איומה:
עדותו של מנדל יוסקוביץ:
"...באזני מהדהדות עד היום הזה שתי קריאות נועזות, שקלטתי מפי הנתלים. עוד לפני שאגתו של שלמה ז'ליחובסקי "שמע ישראל", שחשמלה את כולם, נשמעה צעקה גדולה ואיומה: "יהודים! תתנקמו בעד דמינו!". בשעת מעשה לא ידעתי קריאתו של מי זו היתה. אחר כך נודעתי, שזה קרא הסבל, יהודי פשוט ותמים מחוגי "עמך", אשר היה בין עשרת הנידונים...".
קריאתו של "סבל יהודי פשוט" נחרטה לדורות ולשעתו נגדעה בשמע ישראל. אותו שמע ישראל של סרן רועי קליין, אותו שמע ישראל של יהודים רבים וגיבורים שזבחו עצמם בכדי שהעם יהודי יעמוד לחיים בצורה איתנה ובלתי ניתנת לערעור.
אך לא נשכח מה היה לפני אותו שמע ישראל של שלמה זליחובסקי הי"ד. "יהודים תתנקמו בעד דמינו".
לא היה זה איש צבא מפואר או שר חשוב
היה זה סבל פשוט שמסר נפשו בגאווה!!
והדברים כואבים וחריפים אך הם נצרכים
כי אט אט נראה ששכחנו מהיכן אנו באים
היום לייחס את המילה נקמה לחבורת ילדים "משוגעים" מפירי השקט במזרח התיכון ולראות בה כקללה, היא עלבון ויריקה על כל אותם גיבורים שזו הייתה צוואתם האחרונה כל אותם אלה שבנשמתם האחרונה חרטו בציפורניהם על קירות תאי הגזים את המילים "אידן נקמה"- יהודים נקמה.
ואולי צריך לסיים בסליחה
סליחה סבל יהודי קדוש
סליחה שצוואתך נמחקת
בידי אותם אנשים, בני עמך
שאילו היו בתקופתך
טלאי צהוב היה גם על בגדם
אבל הם כנראה שוכחים
ואולי גם אנחנו
סליחה
הכואב את כאב עמו
אלישוב הר שלום
חזק ומרגש 3 כ"ח אב תשע"ה 15:01 יהודי
הלוואי שנזכה בקרוב לממש את הצוואה הקדושה 2 כ"ח אב תשע"ה 01:49 משה
איזה אמת פשוטה ומדהימה 1 כ"ז אב תשע"ה 17:07 וואו