היום לא אכתוב
כי כבר אין בי מילים
היום לא אשיר
כי נפסקה המנגינה
טלית לבנה
מכסה ילדה
שרק חלמה
להיות גדולה
החיים קצרים
זה לא רק אמירה
מציאות הזויה
ואת תישארי ילדה
כזאת שמודדת כיסוי ראש
מול המראה
מברכת בשמחה
שהכל נהיה בדברו
והוא לקח אותך לידו..
חדר יתום
משחקים מאובקים
בובה קרה
מחכים לשובה
והיא יושבת במיטתה
מריחה את הריח
מוחה דמעתה
חזרי אליי
לעוד חיבוק
לעוד סיפור של
לפני השינה
לעוד רגע שלווה
שלפני האימה
כותב וכותב
וזה לא נרגע
ואת מרחפת
בשמיי מעלה
האירי דרכנו
שנזכור ונדע
שעם הנצח
לא ייכנע
ואת תישארי ילדה
כזאת שמודדת כיסוי ראש
מול המראה
מברכת בשמחה
שהכל נהיה בדברו
והוא לקח אותך לידו..
© אלישוב הר שלום
נכתב לזכרה של נשמה תמה
אדל ביטון ה' יקום דמה!
תגובה 1 - מדוייקת ועוצמתית. 2 י"ג אדר תשע"ה 16:17 אלירז
אכן כאב עצום 1 ה' אדר תשע"ה 18:46 ברסלב