בע"ה י"א ניסן תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

תמרור אזהרה

הליכה על התאוות האנושיות בלי שום בלמים יכולה להביא את האדם למקום מאוד נמוך ושפל

  • בעז אלברט
  • ט"ו תמוז תשע"ו - 17:36 21/07/2016
גודל: א א א
בעז אלברט
בעז אלברט בעז אלברט, תושב יצהר בשומרון
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

אפשר להתבאס מהעיסוק האינטנסיבי באירועי הגאווה, ומכל הרעש התקשורתי שהעניין מייצר.

מקובל להניח שהמצעדים הללו אמורים לעצבן את שומרי המצוות. ואכן, יהודים יקרים פועלים למחות על העניין. אשרי העושים.

אני מציע לבחון במקביל גם כיוון חדש: פחות לנכס לעצמנו את העצבנות מהעניין, ויותר "לעצבן" את הציבור הכללי, זה שאינו מגדיר את עצמו כשומר מצוות. "לעצבן" במובן של לעורר למחשבה.

כידוע ממחקרים וסקרים רבים, רוב היהודים בארץ מגדירים את עצמם בין "מסורתי" ו "מכבד את הדת" לדתי – חרדי. היהודים ה'חילונים' – יהודים שלא רואים עצמם קשורים לשום היבט דתי של היותם יהודים – הינם מיעוט קטן בציבור (אומנם, השליטה במערכות התקשורת והמשפט מקנה כוח השפעה גדול לעמדתם)

רוב היהודים בארץ לא היו רוצים שבביתם תתנהל פריצות כזו. רוב היהודים בארץ לא היו רוצים שילדיהם ינהלו כך את חייהם. (זה כמובן לא אומר שהם לא יקבלו הכרעה אחרת של הילד, הדגש כאן הוא על הרצון המקורי של ההורים)

מצד שני, רוב היהודים בארץ מתקשים להגדיר את הקו שמפריד בין הגועל מהעניין לבין זכותו של כל אדם במדינה דמוקרטית לחיות כרצונו.

ואז באים גסי הרוח ומניפים בהתרסה מול כולנו תמונה גדולה ומכוערת של דרדור מוסרי ללא שום גבולות.

מה אומר בשבילי מצעד הגאווה? שהליכה על התאוות האנושיות בלי שום בלמים יכולה להביא את האדם למקום מאוד נמוך ושפל. אם אין גבולות אפילו בהיבט האנושי הטבעי הזה, אין כנראה גבולות אמיתיים בשום תחום. (כי גם אם יש, הם לא יעמדו במבחן כאשר הם יתנגשו באפשרות לממש תאוות חדשות)

אולי יותר ממה שהעניין מאיים עלינו, שומרי המצוות, הוא אמור לאיים על החברה הכללית. האירועים הללו צריכים ועשויים להוות תמרור אזהרה, למי שמוכן לפקוח עיניים ולזהות אותו.

הייתי כמובן שמח שלא יתקיימו אירועים כאלה בארץ, אבל אם הם כבר מתקיימים, אפשר למנף את האירועים הללו לפנייה לציבור הכללי בארץ:

שימו לב, בלי תורה ומצוות גם אתם עלולים להגיע למקום הנמוך הזה.

אם לא אתם, אז הילדים שלכם. או הילדים שלהם. בשם מה תחנכו אותם לא לבחור בדרך הזו? אני לא מדבר על "אי הצלחה בחינוך" (שעלולה לקרות לכל הורה ובכל בית), אלא על עצם השאיפה וקריאת הכיוון. האם הורה חילוני יכול היום לשאוף לחנך את ילדיו להימנע מדרך זו? בשם מה?

האם זה לא מטריד אתכם?

יש רק מערכת הגנה אחת בפני הקריסה המוסרית הזאת.

כשבורא העולם קבע עבורנו קווים אדומים – מצוות ואיסורים - הוא רצה בטובתנו.

כי בלי גבולות אנחנו יכולים להידרדר למקומות מאוד נמוכים.

וכמובן, יש קומה נוספת, גבוהה הרבה יותר: הטוב הגדול הטמון במשפחה בריאה ושמחה. אבל זה כבר נושא בפני עצמו.

תגובות (3) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 14 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד