בע"ה י"ב ניסן תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

300 הילדים של הרבי

האדמו"ר שגידל מאות יתומים ששרדו את השואה, שילם על כך במאסר ועינויים

  • יהודה פרל, הקול היהודי
  • כ"ז ניסן תשע"ז - 20:00 23/04/2017
גודל: א א א
רבי אליעזר זוסיא פרטיגול זצ''ל עם בנו רבי ישראל אברהם (חב''דפדיה)
רבי אליעזר זוסיא פרטיגול זצ''ל עם בנו רבי ישראל אברהם (חב''דפדיה)

סיפורו המופלא של האדמו"ר מסקולען, שניצל ממוות בזמן השואה האיומה ודאג למאות יתומים על אף ייסורים קשים ובמסירות נפש של ממש.

בעיירה סקולען הסמוכה לגבול רוסיה-סרביה שברומניה, הנהיג רבי אליעזר זוסיא פורטוגל זצוק"ל, מחבר הספר נעם אליעזר, את עדת חסידיו. אביו, רבי ישראל אברהם, חסיד בוהוש וסדיגורה, היה רבה של סקולען ולאחר פטירתו, כאשר היה רבי אליעזר מסקולען כבן 18, מינוהו לרבה של העיירה.

פועלו של הרבי מסקולען היה גדול בחיזוק ענייני חינוך, שבת וכשרות ואף נלחם מלחמת תרבות נגד רוחות ההשכלה. באחת מאסיפות רבנים גדולה קם רבי יהודה לייב צירלסון הי"ד מקישנוב והכריז: "הנה יושב לו בסקולען רב צעיר, רב פעלים, אשר מבייש את כולנו בהישגיו הכבירים וכולנו יכולים ללמוד ממעשיו".

האדמו"ר עבר את תקופת השואה כאשר מצבו הבריאותי הורע מאוד. לאחר המלחמה, בשנת ה'תש"ה, עבר הרבי מסקולען להתגורר בבוקראסט בירת רומניה, וזאת מכיוון שהרוסים השתלטו על בוקובינה, והחלו לרדוף אותו ואת מאות הילדים להם דאג.

הרבי גידל בביתו מאות מיתומי המלחמה בחמלה אין קץ, שקד לחנכם בדרכי התורה והחסידות, ובשעת הכושר הבריחם מחוץ לגבול – לארצות המערב ולארץ הקודש.

פתגם היה שגור בפי כל על כך ש"לרבי מסקולען שלש מאות ילדים משלו, ו'ילד מאומץ' אחד...", הוא בנו יחידו רבי ישראל אברהם שליט"א, הרבי הנוכחי של חסידות סקולען.

בהמשך השתלטו הקומוניסטים גם על רומניה, ומפעם לפעם טרחו להזהיר את הרבי כי פעולותיו הם נגד רוחם. למרות זאת, המשיך הרבי יחד עם אשתו הרבנית שיינא רחל להתמסר לגידול 'ילדיהם', אשר חלקם אף נרשמו כילדיהם במסמכים רשמיים.

הרבי היה מסור למצוות פדיון שבויים ולא נרתע מאף איום.

רבי אליעזר זוסיא פרטיגול (באדיבות חבד פדיה)

אב בית הדין פאטיק, הרב שלמה זלמן הורוויץ זצ"ל סיפר, כי באחד הימים ניגש אליו הרבי מסקולען בבקשה, היות והוא מצאצאי הבעל שם טוב, שיעתיר עליו ברחמים מרובים באותו היום. הרב הורוויץ תמה, שכן למולו עמד הרבי בריא ושלם. הרבי הסביר כי כי היום תפסו הרומנים משפחה יהודית אחת שביקשה להבריח את הגבול, ודינם ח"ו הוא למיתה. "בעבר", סיפר הרבי, "הייתי הולך להשתדל עבורם אצל שר הצבא המקומי ונשאתי חן בעיניו ובכל עת מילא את בקשתי, אולם בפעם האחרונה אמר לי: "אילולא ידעתי שאתה קומוניסט (כך כינוהו הגויים כיוון שהיה חי בדוחק מחלק כל אשר לו לעניים), כבר מזמן הייתי הורגך, אבל כעת אזהירך שלא תבוא לפני יותר, ובאם תבוא עוד פעם אחת להתחנן על אחיך, אהרוג אותך בלי שום אמתלא". על כן אבקשך להתפלל לשלומי כי כעת הולך אני לבקש משר הצבא את שחרורם...".

הרב הורוויץ ניסה למנוע מהרבי ללכת למקום הסכנה, אך ללא הצלחה. התפלל הרב הורבוויץ כל אותו היום בבכיות עצומות ולפנות ערב פגש את הרבי כשהוא שמח וטוב לב. "כאשר באתי", סיפר לו הרבי, "דחף אותי הגנרל מעל כל המדרגות, אבל ב"ה את בקשתי מילא סוף כל סוף".

מאסר ועינויים

בהמשך, אסרו הרומנים את הרבי בשל פעילותו ואף עינוהו. לאחר שחרורו שב לעסוק בהברחת היתומים, אך בחשאי. בא' ניסן ה'תשי"ט נאסר שוב רבי אליעזר זוסיא, הפעם עם בנו רבי ישראל אברהם, ודרשו כי ימסרו להם ידיעות שונות אודות פועלם של יהודים נוספים. למרות העינויים הקשים שהכניסו אותם לסכנת חיים, מיאנו הרבי ובנו לבקשתם.

בצל הייסורים, היה הרבי מלחין ומשורר ניגונים שונים והיה מורגל בפיו: "כאשר המוח מתפלץ מרוב ייסורים עד שצריכים להניח עליו מטלית לחה כדי שלא לאבד את צלילות הדעת, אז מזמן ה' שיר בפי – זוהי מתנת שמיים!". ניגונו המפורסם מאותם הימים הוא על מילים מתוך פרק ע"ט בתהילים: "תבוא לפניך אנקת אסיר". בספריו כתב כי הניגונים אותם חיבר בתקופת מאסרו, היו אלו שחיזקו אותו לבל יתמוטט תחת ידם. היהדות העולמית הרעישה אז את העולם, ולאחר השתדלויות של נשיא ארצות הברית וראש האו"ם, שוחררו הרבי ובנו חמישה חודשים לאחר שנאסרו. "וממש היה כפסע ביני לבין המוות, כי לא היה דרך הטבע להינצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים".

מועד השחרור היה בערב שבת 'נחמו', אך מכיוון שלא רצו לחלל את השבת, נשארו לשבת במאסר עוד מספר ימים.

מדי שנה חוגגים אלפי חסידים את שבת 'נחמו', יום הצלת רבם, במחנה סקולען ובסיומה עורכים סעודת מלווה מלכה. מידי שנה, כמות המשתתפים בשבת זו הולכת וגדלה.

בא' ניסן ה'תש"כ, שנה לאחר מאסרו, הצליח הרב לצאת מרומניה והיגר לקראון היטס שבברוקלין, ניו יורק. שם ייסד הרבי בית כנסת והמשיך לפעול למען ניצולי השואה וכן לפעול לשחרורם של יהודים שנאסרו על ידי השלטון ברומניה. בשנת התשכ"א נסע בפעם הראשונה לביקור בישראל ומאז הרבה לבקר בה ואף הקים את מוסדות "חסד לאברהם" שדאגו לניצולי השואה בארץ ובעולם. בערב ראש חודש אלול ה'תשמ"ב, נפטר רבי אליעזר זוסיא מסקולען כשהוא בן שמונים וארבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי במונסי.

את הניגון 'תבוא לפניך אנקת אסיר', ניגן הרבי מסקולען זצוק"ל, בשנות הזעם ברומניה, בסעודת מלווה מלכה אותה יזמו השלטונות בכדי להציג בפני הציבור בעולם את מצבם "הטוב" של יהודי רומניה, כביכול. בשיר זה רמז למבקרים על מצבם העגום. ואלו מלות הניגון: "יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך. תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה. והשבת לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך א-דני" (מתוך פרק ע"ט בתהילים).

ניגון יוודע בגויים בביצוע של מרדכי בן דוד:

תגובות (6) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 13 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד