בע"ה ז' כסלו תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מעפילים בטיול מאתגר אל ההר המזוהה כהר סיני

עשרות ממצאים ארכיאולוגיים בעלי אופי יהודי המפוזרים בסביבותיו ביססו בקרב מדענים וחוקרים את הדעה כי הר כרכום שבנגב הוא הר סיני עליו נתנה התורה - וידאו ותמונות

  • מערכת הקול-היהודי
  • כ"ט תשרי תשע"ט - 13:16 08/10/2018
גודל: א א א

חבורת המטיילים עמיתים לטיולים משתפים בסיכום נוסף של סיור מרתק מההר המזוהה לפי חלק מהחוקרים כהר סיני.

את סיכום הסיור להר כרכום בחרתי לפתוח בתאורו של שמואל בורשטיין מתוך דף הפייסבוק שלו, מובאה המתארת בצורה חיה ומרגשת את ההתרגשות והציפיה אשר קיננה בליבם של רבים מהעמיתים לקראת הסיור יוצא הדופן אל הר כרכום:

"כבר כמה וכמה שנים שהר כרכום נמצא אצלי בראש רשימת ה- wish list לביקור. המיסתורין והוד הקדומים שאופף את ההר, הממצאים הארכאולוגים המרובים והמדהימים, הנגישות הקשה, היותו שטח צבאי סגור רוב ימות השנה עשו אותו לסלע האדום הבלתי מושג שלי.

ושוב, הודות לעוד מפעל אדיר של עמית אררט, המשאלה הפכה למציאות, לי ועוד 120 (!) איש ואישה שזכו לטיול משובח.

כמו עוד כמה אתרים ארכיאולוגים חשובים בארץ, חשיבותו של האתר לא היתה ידועה לפני סוף שנות השמונים.

המזבח בהר עיבל, כתובת דוד בתל דן, חורבת קייאפה - כולם לא היו ידועים לפני שנות התשעים, תגליות לא צפויות אלה, מעמידות במבוכה את תומכי התיאוריה המינימליסטית חסרי האמונה שקיצרו וקצצו באמת ההיסטורית המוצגת בתנ"ך.

גם השם הסתמי כרכום שניתן להר על ידי ועדת השמות בשנות החמישים - מפספס את המשמעות הפנטסטית של ההר.

שמו הערבי עידידה (כמו עיד אל פיטר) - חגיגה, מועד. זהו הר מועד! הר שבו נפגשים עם השכינה האלוקית. בג'בל מוסא, שעל פי הנוצרים ובעקבותיהם גם המוסלמים נקבע הרעיון שהוא הר סיני, ביקרתי כמה פעמים בשנות השבעים. הוא הרבה יותר פוטוגני וספקטקולרי ועשיר בגאולוגיה של סלעי גרניט מרשימים. אבל בהר כרכום יש הרבה יותר תוכן ומשמעות.

המדריך רון חרמוני-להט הלך עם התנ"ך והקריא לנו פסוקים שמתארים את הממצאים שלנגד עינינו - מצבה עם 12 אבנים ולידה מזבח, ציורים של אייל עם קרניים, מנורה, איור של לוחות הברית עם 10 קוביות - (עשרת הדיברות ?) נחשים ועקרבים, ואפילו סנה יש בהר.

הר כרכום נסקר ונחפר בידי משלחות בראשותו של פרופ' עמנואל ענתי, והוצג כאופציה הגיונית להר סיני המקראי. פרופ' ענתי מאמין שזהו ההר, שעל פסגתו קיבל משה את עשרת הדיברות ואת תורת ישראל ולמרגלותיו הפכו השבטים למשפחותיהם לעם אחד”.

כמו שציין במעוף רב שמואל, ריחוקו של הר כרכום, הצורך בתיאום בטחוני והנגישות הקשה אל ההר הופכים את הסיור לאתר ייחודי זה, לחלום של רבים מאוהבי הארץ, חלום אשר 'עמיתים לטיולים' הגשימו לכ-120 אזרחי מדינת ישראל, ואף זכינו בסיור זה להדרכתו של מורה הדרך הניפלא – רון חרמוני-להט!
אל סיורנו אנו יוצאים בנסיעת לילה באוטובוס, אשר ארגן עמית אררט בין שאר הלוגיסטיקה המורכבת, אל הנגב תוך שאנו חולפים על פני אורותיהם של יישובי הנגב וחוות הבודדים הקורעים את העלטה ומזכירים כי כאן מגשימים את חזון יישוב השממה, בואכה חניון הלילה של בורות לוץ הסמוך למיצפה רמון.

 

לאורו הכסוף של הירח הכמעט מלא של חול המועד סוכות קמה לה בן רגע עיר אוהלים הנמוגה לאחר שינה קלה עם הזריחה לטובת תפילת שחרית ונטילת הלולב.

התאום הלוגיסטי פועל בצורה מושלמת ועם תום התפילה חוברים אלינו רכבי הספארי לנסיעה דרומה לאורכו של כביש 10, הרי הוא כביש הגבול עם מצרים שנפתח על ידי כוחות הביטחון לתנועה אזרחית לכבוד החג.

תוך שאנו מתמוגגים מהנוף הפחות מוכר של מערב הר הנגב, לפתע מהר שגיא אנו זוכים לתופעת טבע מדהימה בעמק מדרומנו: שכבת עננים סמיכה המכסה חלק נרחב מהעמק ותחומה מצפונה על ידי יד נעלמה המונעת ממנה לכסות את העמק כולו. מתוך העננים בולטים להם ראשי ההרים המשוננים ליצירת חוויה מרהיבה שכמו מלמדת על יום גדוש פלאות המצפה לנו.

אל דרך העפר המשובשת המובילה אל הר כרכום אנו יוצאים במשאיות הספארי הממתינות להגעתנו באוטובוסים הנוחים, כאשר את השיירה מוביל אברום ארליך על אופניו, אותם אפסן בתא המטען של האוטובוס וכיאה לחג ולארוע הגיע בלבוש לבן חגיגי.

למרות עזרת רוכב האופניים במציאת הנתיב הנכון בשטח, רכבי הספארי מתאמצים להתגבר על שלל בורות, ערוצי נחלים, ומהמורות ואנו זוכים לחוויה מטלטלת הממחישה כיצד מרגישים הלולבים בחג.

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" – שמות כ"ד

אל מסע החקר אנו יוצאים רגלית מחניון הר כרכום, המוקף מצדדיו הדרומי ועד הצפון מזרחי ברכס של הר כרכום השולט עליו, ויוצר שטח כינוס רחב הצופה אל במת ההר המתנשאת כמאה וחמישים מטר מעליו.

לאחר תדריך בטיחות והבהרה כי ההר כולו אתר ארכיאולוגי שאין להזיז או לפגוע באבנים הפזורות בו, נוטל רון את ספר התנ"ך ומוביל אותנו דרומה אל מול שתים עשרה אבנים רבועות המסודרות בשני טורים מקבילים, אף על פי שהאבנים אינן מהמרשימות או הגדולות, צורתן וסידורן בולט מיד בנוף הסובב, ובעוד אנו בוחנים בעניין את האתר קורא מדריכנו מספר התנ"ך הפתוח את הפסוקים הדנים בבניין המזבח והמצבות על ידי משה לאחר מעמד הר סיני.

רון תוהה בקול רם היכן המזבח המתואר לצד המצבות בעוד הוא פוסע מספר צעדים דרומה, ומיד אנו מוצאים עצמנו מסובים סביב שרידים ברורים של משטח עגול רחב ידיים המתוחם בשתי שורות אבנים ובתוכו חלוקה פנימית כנראה לחלק מקודש יותר שבמרכזו אבן בולטת. האם מדובר במזבח משה שואל שוב רון בדרמטיות.

מדריכנו חולק כי עקב ריחוקו הגאוגרפי של המקום, עד ביצוע סקר הר הנגב ב-1954 לא הגיעו לכאן חוקרים כלל, ורק בשנות ה-80 התברר ייחודו של המקום והוחל בחקר מעמיק וחפירות ארכיאולוגיות. בשטח של 30 קמ"ר אותם מכסה ההר ובשטח כולל של 200 קמ"ר סביבו התגלו עד כה כ-1300 אתרים (!).

מורנו מוביל את הקבוצה במעלה חלקו הדרומי של ההר המתנשא כ-800 מטר מעל פני הים וכ-150 מטר מעל סביבתו, העליה הנוחה אך מתישה חושפת את נוף הקדומים סביב, ומגלה כי ההר מרשים יותר מאשר נראה במבט ראשון מהחניון מטה. על במת ההר (חלקה השטוח כבמה של פסגת ההר) עוצר רון, ובעוד אנו משיבים את נשימתנו נעזר במפת דרום הנגב הנפרשת על ידי אחד העמיתים לגובה על מנת למקם אותנו במרחב.

ההר הממוקם במערב הנגב וגובל במדבר סיני מתנשא ובולט בסביבתו הנמוכה יחסית למרות גובהו המוחלט הצנוע, אך כדי לברר את זיהויו כהר סיני עלינו להבין ראשית את מסלול יציאת מצרים. רון מתעמק בתאוריות השונות לגבי נתיבם של בני ישראל ביוצאם ממצרים, לאורך חלקו הצפוני של מדבר סיני העשיר בשליו ובמקורות מחיה אך חסר ים לחצותו, דרך חלקו הדרומי של מדבר סיני והר סנטה קטרינה המרשים ומזוהה על ידי מסורות נוצריות כהר סיני אך חסר שטח כינוס ומקורות מים ומחיה לעם הרב, ממשיך בתאוריות הגורסות כי בני ישראל יצאו לחלוטין מתחום שלטון המצרים = שהגיע עד ללב ארץ ישראל ולכן החרמון הינו מועמד מתאים, ומסיים בחיוך בתאוריה כי יציאת מצרים התרחשה דווקא מערבה באיגוף עמוק דרך מרוקו ולכן ארכה 40 שנה.


הצעות נוספות שהועלו ממקמות את ההר בג'בל הילאל אשר בצפון סיני, או בג'בל טאריף הסמוך לאילת אשר תרגום שמו הינו הר השם. לסיום שב רון למיקומנו ומגלה כי שמו הערבי של הר כרכום הינו ג'בל עידיד אשר משמעותו הר החגיגה, המתאים למושא סיורנו גם בשמו וגם בעושר הממצאים אותם חסרים ההרים האחרים.
"וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי" – שמות ל"ג


מעט מזרחה על במת ההר בולטות שתי פסגות הר כרכום בגובה 50 מטר מעל במתו, ומושכות את סיורנו אליהן. למרגלותיהן אנו למדים על שיטות התיארוך הנהוגות במחקר הארכיאולגי וכי בהר נתגלו שרידים רבים שגילם בקירוב ארבעת אלפי שנים, וכן שמונה אתרים מתקופת הברזל (התנחלות - מלוכה). אחד מאתרים אלו נבדק ונמצא כאתר בו חי כנראה איש בודד במשך מספר חודשים, ותוך כדי שהוא קורא את הפסוקים המתאימים שואל רון האם זה יכול להיות אליהו הנביא בבורחו מפני איזבל אל הר האלוהים חורב? (!). לסיום הדרכה זו אנו מטפסים אל הפיסגה הדרומית לחזות מקרוב במערה קטנה אך חריגה בנוף הסובב סמוך לפיסגתו המיוחסת לנקרת הצור בה הושם משה בעבור השכינה מולו.

תצפית מודרכת אל מישור ההר הנפרש לו מעדנות ממזרח מגלה קבר עתיק מתקופת הברונזה (טומולוס) הבולט בקצה המזרחי של ההר.

רון מגלה כי בקבר זה לא נמצא מנוח אלא אבן בצורת סהר המיוחסת לפולחן האלילי של אל הירח סין שרווח באזור ועל שמו נקרא מדבר סין (במקרא זהו אזור נפרד ממדבר סיני). מימצא חשוב זה מאשר כי הר כרכום נחשב בתקופה הקדומה להר מקודש ותורם אף הוא לתזה אותה אנו חוקרים במסענו. הליכה קלה מזרחה מביאה אותנו לתצפית על בקעת חרוז ונחל פארן הפורסים נוף קדומים מרהיב ואילו על קצה ההר אנו מגלים מתחם  ובו אבני צור ואבני גיר מכוסות פאטינה שחורה הבולט למרחוק בנוף החום בהיר הסובב. האתר מזוהה כמקדש מתקופת האבן - המקדש הפלאוליתי, ובו ניצבים מספר עמודי מצבה הבנויים מאבנים צרובות שמש שהועמדו בצורה כמעט בילתי אפשרית זו על זו, למרות שנקודה זו אינה מתקשרת לנושא סיורנו מדובר באתר רב עניין המצדיק התעכבות קלה.


רון מלמד כי מקדש זה נבנה כשהוא פונה מזרחה ככל הנראה לצורך פולחן אלילי של השמש, וניבנה מאבנים בעלות גוון כהה אשר צורתן מזכירה את צורת האדם בקירוב. כמו כן דרכים עתיקות העולות מהמישור מטה לכיווננו מגלות כי אתר פולחני זה היה אתר מרכזי של עליה לרגל לאנשים ששכנו בעמק מטה או הגיעו הרחק ממזרח.


מדריכנו מפר את מנוחתו של אחד העמיתים שהתרווח לו על אבן שחומה רחבה, החושף בקומו שלל ציורי סלע שנחרטו על משטח האבן בידי ציירים קדמונים על ידי שריטת משטח האבן המושחר לחשיפת חלקה הבהיר יותר. רון מבאר כי אבני הגיר הנפוצות באזור הנגב מפתחות על פניהן מסיבות שאינן מובנות כל צרכן משטח שחור המכונה פאטינה. משטח זה מתכהה ביחס ישר לזמן בו היתה האבן חשופה ובכך מאפשר לנו לתארך בקירוב את גילם של הציורים.


ציורי האבן מוליכים אותנו חזרה אל מרכז במת ההר וצפונה אל גל אבנים שחומות העטורות באיורי חיות סביבם. תוך שאנו מנסים לפענח את כוונת האומן הקדמון נוטל רון את תפקיד אוצר המוזיאון ומבאר כי בנגב נספרו יותר מרבע מיליון (!) ציורי סלע, מהם 45,000 בהר כרכום לבדו.
מחקר מעמיק של התפתחות ציורי הסלע לפי גילם מגלה כי העתיקים מביניהם מציגים חיות וסצנות ציד, לאחריהם התווסף הכלב לצידו של האדם (!), ומאוחר יותר אף לוקח הכלב חלק פעיל בציד. עם מרוץ העיתים נוספו ציורי מירעה וחץ וקשת, לאחריהם ריקודים ודמויות אדם בתנוחות פולחניות, ולבסוף מרכבות וכתב.


"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ" - דברים א


אנו ממשיכים בסיורנו בין שלל תמונות תערוכת הקדמונים בואכה אבן שחורה רחבה בחלקו הצפוני של ההר אשר בסמוך לה עוצר רון וממשיך לגלות מצפונותיו.


אנו למדים על דרך המובילה מכאן אל קדש ברנע ולאורכה עשר בארות מים במרחקים המתאימים לתאור מסע אבותינו מהר חורב לקדש ברנע בספר דברים.

רון ממשיך ומתאר מבנים (אותם לא נראה היום מקוצר הזמן) אשר שרידיהם חולשים על הדרכים העולות אל ההר ואולי שימשו כעמדות שמירה למניעת התקרבות אסורה אל ההר. ובעוד רון פוסע אנה ואנה לאורך האבן המכוסה בציורים למכביר הוא מצביע על איור חריג בין המוני איורי בעלי החיים,של טבלה בת 10 חללים המזכירה באופן יוצא דופן סכימה של לוחות הברית המלבניים הצמודים זה אל זה ובראשם זוג טבלאות מעוגלות.

מדריכנו מנצל את השתאות העמיתים ומוביל אותנו אל שפת המצוק, מקום ממנו בימי החורף בהם השמש נמוכה ניתן לראות תופעת טבע של השתקפות אורה דרך סדק בסלע על המצוק ממול שיש אשר מייחסים אותו לסנה הבוער (לטעמי לא סביר שאיש כמשה יטעה בין סנה לתופעה של השתקפות השמש אך בכל זאת תופעת טבע ראויה לציון).


תוך כדי הירידה אל רכבי הספארי הממתינים לנו מטה אנו חולפים על פני ציור סלע ברור של מנורה בעלת שבעה קנים ישרים בנוסח הרמב"ם אשר קויה מסיימים את הגשמת חלומינו רב השנים לביקור וחקירת מקום מרתק זה.

תודות גדולות:


לרון חרמוני-להט על הובלה רבת ידע וחן של סיור ייחודי זה,

לסבא-עמית על ארגון מופתי והתמודדות חסרת מורא עם לוגיסטיקה בלתי אפשרית,

ול-120 העמיתים שיצאו לחקור לגלות ולאהוב עוד חלק מדהים מארצנו.
 

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


3 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 63 מהשבוע האחרון