דו"ח חדש חושף את הבעיות ב"תיירות מרפא"

'תיירות המרפא' בארץ, במסגרתה מגיעים ערבים ממקומות שונים לאשפוז במרכזי הרפואה, יצרה ויוצרת בעיות רבות שמהותן היא העדפה של מטופלים מחוץ-לארץ, על-פני אזרחי ישראל. בשל כך, במסגרת 'ועדת גרמן' נידונה השפעתה של תיירות המרפא על הרפואה בישראל, אך משום מה הוועדה לא דנה בשאלת ההשפעה שיש לתיירות המרפא של ערביי הגדה המערבית ורצועת עזה – תיירות שממדיה הולכים וגדלים.

דו"ח של ארגון "לביא" פורט את הנתונים הרבים סביב "תיירות מרפא".

ספר האשפוזים ומספר ימי אשפוז של ערבים שאינם אזרחי ישראל הולך וגדל עם השנים, לדוגמה בבית הרפואה 'הדסה עין-כרם' עלה בחמש שנים מספר האשפוזים בכ-80% ומספר ימי האשפוז הכפיל את עצמו. בנוסף, הרגולציה הקיימת על 'תיירות מרפא' לא מתקיימת בחלק מבתי הרפואה על תיירות המרפא מיו"ש.

בשל חוסר הטיפול הממשלתי בתיירות מרפא זו, ובשל ההבנה כי לא ניתן להעדיף אזרחים זרים על פני תושבי המדינה בכל הנוגע לקדימות בטיפולים רפואיים, כמו גם ההיבטים הרפואיים, הכלכליים והביטחוניים, לקח על עצמו ארגון 'לביא' לפרסם מסמך עמדה בנושא.

בתחילת השנה הוציא מרכז המחקר של הכנסת דו"ח שהסתמך על דיווחי בתי הרפואה השונים. מהדו"ח עולה כי בארבעת השנים תשע"א-תשע"ה עמד מספר ימי אשפוז של 'תיירות מרפא' זו על כ-250,000 ימי אשפוז. המחלקות העיקריות שספגו את ימי האשפוז הללו הן מחלקות האונקולוגיה, המטו-אונקולוגיה והמטולוגיה.

במחלקות אלה ישנם מקרים רבים שבהם מספר המאושפזים שאינם תושבי ישראל עומד על חצי מתפוסת המחלקה הכללית. בשתי מחלקות אונקולוגיה-ילדים בבתי הרפואה 'שיבא' ו'איכילוב' המספרים הגיעו אף ל-90% מתפוסת המחלקה. הורים ישראליים שקבלו על חוסר מיטות לילדיהם החולים, נענו על-ידי אחד ממנהלי בית הרפואה כי "הוא לא יכעס אם החולים הישראליים יעזבו את בית הרפואה".

לטענת רופאים שונים, בחלק גדול מהמקרים מושארים הילדים במחלקה על אף שהטיפול בהם יסתיים מכיוון שלא בטוח אם הם יחזרו להמשך הטיפול. מסיבה זו ישנה עלייה במספר ימי האשפוז ונתפסות מיטות אשפוז רבות יותר.

על פי המסמך, לא רק המחלקות האונקולוגיות השונות יוצרות את הבעיה. ד"ר יובל וייס מנהל בית הרפואה 'הדסה עין-כרם' הסביר כי בחלק גדול מהמקרים חולה שהיה יכול להיות מטופל ביהודה ושומרון, מעדיף את הטיפול בבתי החולים הישראליים והחיילים במחסומים חוששים לעצור אמבולנס מה שמוביל לתפוסה גבוהה מאוד בחדרי המיון.

בהזדמנות אחרת, אמר ד"ר וייס כי 30% מהילדים המטופלים בבית הרפואה 'הדסה עין-כרם' לבדו הם ילדים ערביים שאינם תושבי ישראל. כך גם עולה מנתונים מדו"ח המחקר של הכנסת הקובע כי עיקר העומס נופל על בתי הרפואה הישראליים הירושלמיים וכי 60% מ'תיירות המרפא' הערבית התקיימה בשלושת בתי הרפואה בירושלים, מלבד בתי הרפואה שבמזרח ירושלים.

ואולם, ההיבטים הרפואיים לא מסתכמים רק בעומס ניכר במחלקות שונות. בדו"ח מוסבר כי מיטות טיפול נמרץ במיועדות למצבים דחופים במיוחד נתפסות אף הן על-ידי תיירי מרפא ערבים מיהודה ושומרון, אך בתי הרפואה השונים מסרבים למסור נתונים בנוגע לתופעה.

היבט חשוב נוסף הוא נושא 'החיידקים העמידים'. כידוע חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה נפוצים בבתי הרפואה ומהווים סיכון עצום לחולים בעלי מערכת חיסונית חלשה ובפרט לפגים. חולים מיהודה ושומרון שטופלו בבתי הרפואה הערביים ונושאים עימם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. בדו"ח מובא בהקשר זה, תחקיר שנערך על-ידי ערוץ 10 לפני מספר שנים ובו מסופר על תינוקת ערבייה שהובאה לפגייה בבית-הרפואה 'שניידר' על אף הנחיות מפורשות האוסרות זאת, וכתוצאה מכך נדבקו מספר תינוקות בחיידקים מסכני חיים.