כתב אישום חמור, בעוון איומים והסגת גבול, הוגש ביום רביעי נגד אלחנן גרונר מיצהר. אלחנן נאשם כי ביום שני, כ"ג תשרי, הגיע לביתו של שי ניצן למחות בפניו על צו ההרחקה והטרור המשפטי שנוקט ניצן נגד אחיו – אריאל גרונר וחבריו. ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, אחראי לאכיפת החוק כנגד יהודי יו"ש -ולמעשה הוא העומד מאחורי הצווים המגרשים יהודים אלו מבתיהם, לתקופה של חצי שנה. שי ניצן העיד במשטרה, כי אלחנן ואשתו, שהזדהו כבני משפחת גרונר, נקשו בעדינות על דלת ביתו בשעות הערב, והביעו מחאה מילולית ומנומסת על הגירוש הכוחני שנוקט כנגד משפחות אליהו, הכהן וגרונר. לדבריו, אלחנן ואשתו אמרו לילדיו שהיו בבית, כי עליהם להתבייש באביהם, המתנכל ליהודים. בבוקר יום רביעי בשעה 5 לפנות בוקר – יום וחצי לאחר התרחשות האירוע, הקיפו שוטרים רבים את ביתם של אלחנן וקיילה גרונר, והציגו לפניו צו מעצר לצורך חקירה. צו המעצר הורה בפירוש כי יש לשחרר את אלחנן מיד לאחר מסירת הודעתו במשטרה על שנעשה. אלחנן שיתף פעולה עם חוקריו ומסר את גרסתו לנעשה – גרסה שחפפה והתאימה לטענותיו של ניצן, בתלונה שהגיש במשטרה. אלחנן הכחיש כי דיבר עם ילדיו של ניצן. מיד לאחר מסירת גרסתו, היה צריך אלחנן להשתחרר בהתאם לצו המעצר שהוצא נגדו בלילה. בניגוד לכך, המשטרה לקחה אותו לבית המשפט לצורך הגשת כתב אישום על איומים והסגת גבול, ובקשה למעצר עד תום ההליכים, כל זאת בפחות מיום וחצי לאחר הביקור בבית משפחת ניצן! שימו לב שוב: הגשת תלונה במשטרה וטיפולה ע"י החוקרים, הוצאת צו המעצר, הקצאת כח משטרה לצורך המעצר, חקירתו של אלחנן, הכנת כתב אישום והגשתו, ובקשה למעצר עד תום ההליכים – וכל זה בזמן כה קצר. שבועות, חודשים ואף מספר שנים – הם פרקי הזמן שלוקחים להגשת כתבי אישום כנגד מעשים חמורים הרבה יותר. המהירות הבלתי נתפשת בה פעלו באופן מתואם מערכות המשטרה, הפרקליטות, ובית המשפט הידועות בסירבולן, ובחוסר התיאום הכרוני הקיים בהתנהלותן השוטפת – לא מאפשרת להתחמק מהעובדה הפשוטה, לפיה שי ניצן רודף את יהודי יהודה ושומרון באופן אישי, אוהב את תפקידו ועושהו נאמנה. הפרקליט המכובד ניצן הגיב באופן היסטרי וחסר כל פרופורציות למעשה מחאה ראוי ומקובל, אשר כאדם שרוממות הדמוקרטיה בגרונו – אמור לברך על מעשים מעין אלו, אשר הינם "נשמת אפה של הדמוקרטיה". אם כן, מילים יפות על דמוקרטיה לחוד, ומעשים היסטריים, מכוערים ואלימים, אשר חצו כל רף נורמאלי ומצוי של סתימת פיות כנגד אזרחים, לחוד. בית המשפט דחה את בקשת הפרקליטות ואלחנן שוחרר. דבר טוב אחד עולה מפרשה זו: מביעי המחאה כנגד עובדי ציבור שרשעותם אומנותם, יכולים להסיק מהתנהלות פרשה זו - כי מחאתם משפיעה באופן מיידי, כואבת ומכבידה על כנופיית שלטון החוק ובני משפחותיהם, ומשיגה למעשה את מטרת המחאה.
