בע"ה ז' כסלו תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

חבר'ה ליצים! פורים שמח!

על יהודי שידע שכל השנה פורים וכל החיים פורים. שהמציאות שנראית לעיננו שלעיתים היא מייאשת ומרפת ידיים היא בעצם פורים שפיל אחד גדול

  • יצחק נתיב
  • י"ד חשון תשע"ט - 11:10 23/10/2018
גודל: א א א
יצחק נתיב
יצחק נתיב
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

ב"ה

דברים אחדים לזכרו הברוך של ר' צבי סגל ז"ל מוותיקי קרית ארבע        

נלב"ע כ"ח תשרי תשע"ח

חבר'ה ליצים!
פורים שמח!

עם חיוך גדול ומפוכח
ידיים גרמיות של סנדלר
לוחצות את היד
בכח נעים.

יהודי מ"שם".

שעבר את הרעב ההשפלות והרציחות שהיו מנת חלקם של יהודי רומניה המגורשים ומזי הרעב לטרנסניסטריה.

יהודי "פשוט" אך מפוכח כתער.

פרופסור בחכמת חיים,

שלא נלמדת בטובה שבאוניברסיטאות.


יהודי שיודע ש"א גאנץ יאר פורים" - שכל השנה פורים וכל החיים פורים.

שהידיעה הזאת בוערת בו
שהמציאות שנראית לעיננו
שלעיתים היא מייאשת ומרפת ידיים
היא בעצם פורים שפיל אחד גדול.

ואת הידיעה הזאת בהומור ובחיוך הפיץ על סביבותיו.

חבר'ה ליצים!
פורים שמייח!

אהבתי בשעות הדמדומים בבודקה שמירה קטן שהוסב לסנדלריה,

להתבונן בפצירות, בצבתות ובמרצעים השונים.

לצפות בהלמות הפטיש על הקורנס.

בתיקון סולית נעל, ובהחלפת עקב.
בזמנים ההם שהנעליים היו נעליים.

והעור היה עור.
ולשמוע סיפורים.

נוסטלגיה על החיים פני המלחמה, על הרב של העיירה וגמרותיו הענקיות כרוכות העור. ועל נער צעיר שלבדו שורד את התופת, אוכל צמחים כחית השדה, ובתוך כל הרוע על איכרה אוקראינית שמכניסה אותו לביתה, מאכילה אותו, מקלחת ומנקה אותו מהכינמת ומוציאה אותו מביתה מהר לפני שבעלה האנטישמי יחזור ויפגע בו.
ואחרי כל זאת לראות יהודי חי ושמח בעמלו.

לחזור מבית הספר עם ילקוט עלי שכם ולהתבונן בו בחלוקת הדואר.

ולקבל ממנו ברכת פורים שמייח!

חבר'ה ליצים!

והוא בנפשו הרגישה
ראה את החיבור וההתעניינות שלי
והזמין אותי לעזור לו במיון הדואר
ב"פנים".
מאחורי הדלפק.

של הדואר של "אז" לפני היות האינטרנט.

מעין מועדון של קהילה, מתחרה מוצלח של הנייעס במקווה.

אחרי מיטתו של ר' צבי היקר

הזיכרון החי של הזרימה השמחה הזאת

התמימות שאינה טיפשות אלא הבנה חודרת ומפוקחת.

הראיה הישרה של העולם ההפוך

הולידו בי היום את ההכרה שאולי רואיו ומכריו זכו לפגוש ולחיות ליד יהודי שהוא התגשמות חיה של המעשה "מחכם ותם" של ר' נחמן מברסלב.

החכם ההישגי הקרייריסט המערבי שלעולם אינו שמח במעשה ידיו, שמלא ביקורת עצמית וביקורת על הסביבה. שחכמתו מרובה ממעשיו ומעקרת אותם. שמלא ייסורים כרימון. כי הוא אינו חי את הדברים אלא רק דרך שכלו ההישגי.

לעומת התם שחי חיים פשוטים אך מלאים, פשוט אקזיסטנציאליסט שהתום שלו הביא אותו בספו של דבר לכס המלכות.

לא אתאפק מלהביא את הפיסקא הפותחת את סיפורו של התם, וכך ר' נחמן מספר:

והנה נשליך כעת את מעשה החכם ונתחיל לספר במעשה התם:

התם הנ"ל למד מלאכת רצענות, ומחמת שהיה תם למד הרבה עד שקבל. ולא היה בקי בהאמנות בשלמות, ונשא אשה והיה מתפרנס מן המלאכה. ומחמת שהיה תם ולא היה בקי בהמלאכה כל כך, על כן היה פרנסתו בדחק גדול ובצמצום... ומנהגו היה, שהיה תמיד בשמחה גדולה מאד, והיה רק מלא שמחה תמיד. והיו לו כל המאכלים וכל המשקות וכל המלבושים. והיה אומר לאשתו: אשתי, תן לי לאכל, והיתה נותנת לו חתיכת לחם ואכל. אחר כך היה אומר: תן לי הרטב עם קטנית, והיתה חותכת לו עוד חתיכת לחם ואכל. והיה משבח ואומר: כמה יפה וטוב מאד הרטב הזה. וכן היה מצוה לתן לו הבשר ושאר מאכלים טובים כיוצא בזה, ובעד כל מאכל ומאכל היתה נותנת לו חתיכת לחם, והוא היה מתענג מאד מזה ושבח מאד את אותו המאכל, כמה הוא מתקן וטוב, כאלו היה אוכל אותו המאכל ממש, ובאמת היה מרגיש באכילתו הלחם טעם כל מאכל ומאכל שהיה רוצה, מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה. וכן היה מצוה: אשתי, תן לי שכר לשתות, ונתנה לו מים, והיה משבח: כמה יפה השכר הזה. תן לי דבש, ונתנה לו מים. והיה משבח גם כן כנ"ל. תן לי יין, וכו' כיוצא בזה, ונתנה לו מים, והיה מתענג ומשבח אותו המשקה, כאלו הוא שותה אותה ממש.

... והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד. כשהיה גומר המנעל, ומן הסתם היה לו שלשה קצוות, כי לא היה יכול האמנות בשלמות כנ"ל, היה לוקח המנעל בידו, והיה משבח אותו מאד, והיה מתענג מאד ממנו. והיה אומר: אשתי, כמה יפה ונפלא המנעל הזה; כמה מתוק המנעל הזה; כמה מנעל של דבש וצוקיר (סוכר) המנעל הזה. והיתה שואלת אותו: אם כן, מפני מה שארי רצענים נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים, ואתה לוקח רק חצי טאליר (היינו זהוב וחצי). השיב לה: מה לי בזה; זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי. ועוד: למה לנו לדבר מאחרים. הלא נתחיל לחש בכמה וכמה אני מרויח במנעל זה מיד ליד: העור הוא בכך, הזפת והחוטים וכו' בכך, ושארי דברים כיוצא בזה בכך. לאפקיס (המילוי שבין העורות ) בכך, ועתה אני מרויח מיד ליד עשרה גדולים , ומה אכפת לי רוח כזה מיד ליד. והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד. ואצל העולם היה ללעג... והיו באים בני אדם, והתחילו בכונה לדבר עמו בשביל להתלוצץ. והיה אותו התם אומר: רק בלי ליצנות. ותכף שהשיבו לו: בלי ליצנות, קבל דבריהם, והתחיל לדבר עמם, כי יותר לא היה רוצה להעמיק לחשב חכמות, שגם זה בעצמו ליצנות, כי היה איש תם; וכשהיה רואה שכונתם לליצנות, היה אומר: מה יהיה כשתהיה חכם ממני הלא אזי תהיה שוטה, כי מה אני נחשב. וכשתהיה חכם ממני, אדרבא, אזי תהיה שוטה.

הדמיון  קופץ לעין בין ה"תם" של רבי נחמן ועיסוקו בסנדלרות, לר' צבי – התם המפוכח, ומשלח ידו  כסנדלר.

בנוסף  היחס לליצנות של התם מזכיר את יחסו של ר' צבי.

שהרי זה בדיוק מה שאמר ר' צבי לכל פוגשיו: חבר'ה ליצים – כלומר יש פה מעשה ליצים, ליצנות של אחיזת עיניים. שהתרופה שלו הינה פורים שמח! לדעת שכל העולם המונו והמנו יתהפך, והמסכות יוסרו מעל פני הליצנים.

היה שר חשוב בישראל שהיו לו תוכניות לחלוקת הארץ.  

והיה את מזכיר המדינה האמריקאי, קיסינג'ר.

אכן מעשה ליצים של חבר'ה ליצים, דור הולך ודור בא והליצנות לעולם עומדת ואף עושים ממנה "עייסק גדול" א גרויסע געשעפט". אם נשאך ליבך להיות איש ציבור ששמו הולך לפניו חייב אתה להגות תוכנית של עקירה, נסיגה, התנתקות או של "שתי מדינות לשני עמים". דור הולך ודור בא ומעשי הליצים חוזרים ונשנים.

מה מצא ר' צבי לנכון לעשות? בא וקרא לשני כלביו לאחד קיסנג'ר ולשני בשם אותו השר. כך שמם של השר חזר ונתגלגל בפיו בחיבה גדולה אל שני כלביו. ממש מעשה ליצים. וזה כחלק מקריאת תיגר שלו על עלמא דשיקרא.

"הולך בתום ילך בטח" שנזכה שמשהו מאותו תום אמיתי מסיר המסיכות של ר' צבי ידבק גם בנו.

אכן פורים שמח חבר'ה ליצים!

תגובות (3) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


3 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 63 מהשבוע האחרון