בע"ה ז' חשון תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

סוכות בבית האסורים

​הרב הלל בן שלמה נזכר בחג שבילה במאסר על עוון התעטפות בטלית בהר הבית, ובגאון מוילנא ששהה במעצר בסוכות ויום פטירתו בי"ט תשרי

  • הרב הלל בן שלמה
  • י"ח תשרי תשע"ט - 23:46 27/09/2018
גודל: א א א
הרב הלל בן שלמה
הרב הלל בן שלמה יו"ר תכנית דורשי המקדש
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

את חג הסוכות לפני עשרים שנה, בשנת תשנ"ט, ביליתי במעצר.

זה בעצם היה מימוש של 14 ימי מאסר, שנגזרו עלי בהמשך להרשעתי בעוון "התנהגות פסולה במקום ציבורי", כאשר לא רציתי לחתום לשופט על התחייבות שהוא בקש ממני בעניין.

האירוע עצמו התרחש שלוש וחצי קודם לכן, אבל המשפט התמשך. ההחלטה הסופית, שבסיומה (שמונה חודשים קודם לכן),פשוט עזבתי את האולם ולא נשארתי לגמר חתימה רעה, הביאה לכך שהחליטו לחפש אותי - ולמצוא אותי בבית הוריי בדיוק בערב חג הסוכות.

לא הזמן הכי מוצלח מבחינתי... ולא האופן שבו חשבתי לחגוג, אם בכלל אפשר לדעת במקום כזה, שזה סוכות...

אחרי לחצים ומאמצים, הצלחתי לאכול בסוכה באותו השבוע ארבע פעמים. לישון בסוכה לא יכולתי, ולא יכולתי לעשות "שביתת שינה". הייתי עייף מידי...

אבל נזכרתי אז בדמות מופלאה (שזכיתי להתחתן עם צאצאית שלו), שגם כן היתה בבית האסורים בחג הסוכות, ועשתה כל מאמץ על מנת שלא לישון בימים אלו.

הרבה שנים הדברים נשמרו בסוד – אם כי הם נרמזו בכמה מקומות.

לפני כמה שנים התגלו עוד כמה וכמה פרטים (פורסמו בין היתר בספר "הגאון החסיד מוילנא").

המדובר על הגאון הגדול, רבי אליהו מוילנא – שיום פטירתו הוא גם כן בחג הסוכות – י"ט תשרי תקנ"ח (1797).

ועם ישראל חייב כל כך הרבה לגאון רבי אליהו על המהפכה השלמה שהוא גרם לה, אם ביחס לשקידה בתורה, אם ביחס להקפדה על המצוות. ביחס לארץ ישראל.

ועצם האזכור של שמו, מעורר כח גדול של התחזקות.

תשע שנים לפני פטירתו – לפני 230 שנה בדיוק, בתשרי תרמ"ט (1788) הוא נכלא יחד עם ראשי הקהילה היהודית בוילנא.

כי במסירות נפש עצומה, הוא פעל להצלת נפש יהודית, שאבדה את דרכה וחפצה להשתמד.

הבן של ראש הקהילה היהודית, שהגיע בדרך כלשהיא אל הכנסייה הנמצאת מחוץ לאזור הקהילה.

מה קרה לאותה הנפש? טעתה טעות גדולה. או שנכנעה ללחצים גדולים. או לפיתויים גדולים.

ומה קרה לגוף? מסתבר שגם קרה משהו.

חטיפה? כנראה שאיש אינו יודע, על כל פנים היום, לא ברור מה קרה. 

המשטרה פתחה בחקירה נמרצת. אולם ראשי הקהל לא כל כך שתפו פעולה.

"היהודי הזקן הבקי בתלמוד, מעמיד פנים כאילו הוא אינו מבין פולנית", נכתב בדו"ח המשטרתי.

האם הוא הטיל חרם האוסר לגלות?

מדוע הוא התיר לראש הקהילה ליסוע בשבת לורשה?

[רמז אפשרי לתשובה  – הערות בשם הגר"א לתוספות בשבת דף ד,א:

"אם חטפו ח"ו תינוק לשמד מותר לעשות איסור קל בכדי להצילו כמו לצאת חוץ לתחום.

אבל אם הלך מעצמו אין לעשות אפילו איסור קל..."].

הרבה שאלות לא ברורות, לא זכו למענה. עד היום.

אולם לבסוף, יצאו לחירות. כולם.

ואמנם, זו עדיין לא חירות מלאה. אבל לפחות דירת עראי... אפשר לישון בסוכה.

כל המציאות בחוץ לארץ, היא מציאות עראית, והגר"א מאוד רצה לעלות לארץ ישראל, אך הוא לא זכה לזה.

תלמידו הנאמן רבי חיים מוולוז'ין היה רגיל לומר משמו, כי אם רק נשיג את הר הבית להקריב שם את קרבן התמיד פעם אחת – הרי שכבר נגיע לגאולה.

אז נמשיך לפעול בדרכו של הגאון, בהשקעה בלימוד תורה, בהקפדה על המצוות, ובפעילות למען הר הבית וארץ ישראל.

ונדע שבשעת הצורך, גם הישיבה בבית האסורים, מהווה המשך לדרכו של הגאון.

*********

שימו לב: תחת תמונתו של כותב הבלוג, ניתן להירשם לקבלת עדכון לדוא"ל האישי על פרסום רשומות חדשות של כותב זה.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


3 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 45 מהשבוע האחרון