בע"ה ט' תמוז תשע"ח
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

פיגוע וחורבן בנשימה אחת

אני ממש מקווה שהסכין הייתה רחבה. שהסכין הייתה ארוכה וחדה מספיק. והאמת זה ממש מזל שהיו תשע דקירות! ולא אחת כזו שמשאירה ספק

  • אלישוב הר-שלום
  • ל' סיון תשע"ח - 10:27 13/06/2018
גודל: א א א
אלישוב הר-שלום
אלישוב הר-שלום בין מאורעות החיים נשאר הלב מנגן\r\nפעם בדיבור פעם בשתיקה \r\nופעם בשיח חי בין העט ליריעה
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

עירבוב הדברים הוא קשה, קשה עד כדי שיגעון. הן שכלית, והן רגשית.

כשנגשתי אל הדף חשתי את לבי מתפלח, את נשימותיי כבדות, ובכלל ביני לבין עצמי החל דיון לא רצוני. מה בכלל אני עושה? מה הטעם לשבת לכתוב בעת הזאת?? או שתקח את רגלייך לנתיב האבות או שתחסום כביש על דקירתה של שובה מלכה.

ואז נתקלתי בדברים שפרסמו בשמה של של שובה "אל תתפללו עלי,אני בסדר, תתפללו על עם ישראל". שם מצאתי הכל מאוחד. את הארץ כואבת את דמה של שובה ואת שובה כואבת את שברון הארץ.

מתוך כך חשבתי כי מה באמת קודם למה? והיה ברור לי כי החרפה שמאפשרת לדקור נערה תמימה מביאה אותנו למציאות העגומה של חורבן הארץ. לכן אני מבקש לגעת בפיגוע ולא בכל המתחולל כעת אי שם בגוש עציון שיודעת גם היא היא דמים הרבה.

מאז אמש ברחבי הרשת הגדולה שוב פזורים תמונות שאנו מסרבים לקבל. הלב היהודי עדין ורגיש עד מאוד כיאה לבני ובנות אברהם אבינו, ואף יש הכועסים ורוטנים על מפרסמי התמונות וטוענים שאין זה כבודם של הנפגעים או משפחותיהם. גם אני נתקלתי בתמונתה של שובה מלכה שרועה ברחובה של עיר. צנועה, טובה בדרכה לבגרות, לחיים שלמים.

אז זה הכה בי כמעט כמו דקירת סכין.

הצניעות שלנו, הלב העדין שלנו, הן מידות כה נשגבות וטובות המאפיינות אותנו בהחלט! אך לא כאן. לא עכשיו. כעת זה הופך את הסיוט הזה להרגל, לעוד דפדוף במסך במקרה הרע, ובמקרה הטוב כמה פרקי תהילים וקבלות טובות לרפואתה. וצרחה פנימית - רק לא עוד הלוויה!!

ומייד חשבתי על המשפט השגור כוכ על לשוננו, עד כי אפשר לחשוב שמקורו באיזו גירסה דינקותא: " אנחנו לא כמוהם". אני ואנחנו מתים על המשפט הזה, מתים תרתי משמע. 

אז סליחה. ואין סליחה.

אני מקווה ממש, ממש מקווה, שהסכין הייתה רחבה. שהסכין הייתה ארוכה וחדה מספיק.

והאמת זה ממש מזל שהיו תשע דקירות! ולא אחת כזו שמשאירה ספק. ועוד יותר מזל שזה היה באיזור הלב ולא חלילה בגב. ובכלל לגמרי ניסי ניסים! שאיכות הסכין הייתה טובה הפעם, והסכין לא נשברה בדרך אל תוך גופה של שובה מלכה, הצעירה שהעיזה ללכת ברחובות עפולה בעודה חושבת על בגרות, עתיד, וקיום!

אבל בתכל'ס זה לא משנה. הוא חי - קרי "מנוטרל". שובה מלכה נאבקת על חיה. ככה הם אוהבים אותנו! כאלה שנאבקים על החיים. מי, אתם שואלים?  בתי המשפט שלנו - "הגבוהים לצדק". כאלו שמסתובבים עם לא אחת, אלא שתי ידיים שמאליות, תרתי משמע!

"אין מדובר בסכין גדולה מאוד, רחבה מאוד, או משוננת", "הבריחה שלו עשויה ללמד כי הוא חדל מרצונו לפגוע במתלוננת". כך כתבו - וזיכו מאשמת ניסיון רצח - שופטי בית המשפט בפעם האחרונה שנדקרה אמא/אישה יהודיה בשם נירית זמורה, כאשר ניגש אליה מחבל מאחור וניסה לדקור.. אממ.. לדקור.. אממ... לרצוח אותה! 

אז כולי תקווה שכל הנ"ל יהיה קביל הפעם למשפט. קביל הפעם, ולו רק הפעם להוצאה להורג. מספיקה פעם אחת, מכה אחת טובה ומכוונת שתשיב את הטירוף הזה אל ההיגיון.

בנתיים סליחה בשם שובה מלכה
שהיא אשכרה נחלמת על חייה
ולא עטופה בטלית,בשקט,בלי לזוז

אפקט זמורה לעולם לא עוד!

הפקרות על גב העדינות שלנו לא עוד.

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


2 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 26 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד