בע"ה ב' תמוז תשע"ז
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

לאחר חופשת פסח

השהות המשפחתית המשותפת היא מבורכת אך גם מאתגרת, כדאי להיות גם קצת לבד

  • ירון בשן
  • כ"ב ניסן תשע"ז - 16:01 18/04/2017
גודל: א א א
ירון בשן
ירון בשן מתגורר בשבי דרום ועוסק בתחום היעוץ התורני מזה 4 שנים
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

התקופה שלאחר הפסח היא העונה המוצלחת של יועצי הנישואין והמשפחה, פניות רבות מתחדשות אז כפטריות לאחר הגשם.

למה זה קורה?

באופן מפתיע מתברר שאחת הסיבות הגורמות לכך שהמשקעים צפים דווקא אז נובעת מעצם החופשה והשהות המשותפת יחד, דבר שנשמע טוב ואידיאלי מאין כמוהו, אך גם צופן בקרבו התמודדות לא פשוטה [התמודדות שכשלעצמה קיימת כמעט בכל משפחה]. הסדר האנושי הטבעי שגלגל הקב"ה שיונהג בעולם, שבו הבעל יוצא מידי יום לעבודתו וכן הילדים יוצאים מידי יום ללימודיהם או למשחק ושהות בחברת ידידיהם, מעניק לכל אחד מבני המשפחה את אחד הצרכים הנפשיים הבסיסיים – מרחב חיים פרטי.

הנפש אמנם קשורה בקשר אמיץ ועמוק לבני המשפחה, וודאי ששהות נעימה וחוויות משפחתיות משותפות הן חיוניות לגיבוש ותחושת האחווה המשפחתיים, אך מצד שני, מרוב גודלה וגובהה של הנפש היא זקוקה גם למרחבים ע"מ לפרוס את כנפיה. ואחד הביטויים המעשיים של זה בפועל הוא באופן הכי פשוט – זמן שאתה לבד [או לפחות זמן שבו אתה מחליף את חברת הסובבים אותך].

עד כמה שזה נשמע חומר טוב לבדיחות על זוגיות, כל אחד מבני הזוג באמת זקוק גם לזמנים שבהם הוא עם עצמו. הבעל זקוק להיות קצת מחוץ לבית, והאשה גם היא זקוקה לכך, שהבעל יצא קצת מחוץ לבית...

גם במישור הורים וילדים, כשהילדים יוצאים מידי פעם למרחב שבו הם אינם תחת עינם הפקוחה של הוריהם זה עושה להם טוב. מספק להם את המרחב החופשי שהם זקוקים לו, ומאפשר להם לחזור קצת יותר רגועים הביתה. הילדים אף יחזרו הביתה להורים רגועים יותר, לאחר שגם הצורך שלהם בא על סיפוקו.

שהות משותפת מתמשכת הוא דבר שעלול להתהוות בכל חופשה, אז תוסיפו לזה תיבול של עייפות ולחץ הגוברים לרוב לקראת פסח ויצא לנו מתכון מושלם לקשיים ותקלות.

פסח כבר מאחורינו, אלו מסקנות ניתן "לרשום בצד" לקראת החופשות הבאות?

3 נקודות שעשויות להועיל בעניין:

1 – באופן מעשי, ליצור באופן יזום זמנים כאלה. זמנים שהילדים הולכים לחברים, או יוצאים לשחק עם בני הדודים וכדו', וכן ליצור זמנים שהבעל עסוק בעיסוקיו, ואם בעקבות החופשה אין לבעל עיסוקים זו הזדמנות טובה לפנות עיתים ללימוד התורה בבית הכנסת.

2 – באופן מהותי – עצם המודעות לצורך הזה בנפש. כשם שיש זמנים שבהם אדם חוזר הביתה רעב ונוטה אז להתעצבן בקלות, וברגע שהוא שם לב שהעצבנות קשורה לכך שהוא בעצם רעב עכשיו זה עוזר לו לשים את הדברים בפרופורציה נכונה ולהירגע, כך גם בנידון שלנו. עצם המודעות לכך שאחד הגורמים שמעצימים ומגדילים קשיים קטנים ופשוטים במשך החופשה הוא הצורך של הנפש במרחב חיות עצמי, שלא בא על סיפוקו, מקילה על הקושי ומאפשרת לנשום עמוק ולהסתכל על המציאות באובייקטיביות ופרופורציה נכונה, ולא מתוך הקושי הסובייקטיבי שלי. ובנוסף, לשפוט את המציאות הנוכחית מתוך ידיעה שהיא יושבת כעת על קושי חולף, שהוא החוסר הנפשי שעתיד להתמלא כשנחזור לשגרת החיים הטבעית הרגילה.

3 – יותר עמוק, זה מי שמצליח לא רק להיות מודע לצורך ה"לבד" שלו אלא אף חי את ה"לבד" גם כשהוא ביחד.

כשנמצאים ביחד ומזהים את הצורך העצמי שבנפש מתעורר, ניתן ליישב את הדעת ולומר לנפש "נכון שאת תובעת את המקום שלך, אך דעי לך שהנך כ"כ עמוקה וקיימת עד כי המקום שלך ניתן לך במלואו אף כשאת בחברת נפשות נוספות". האדם מסוגל להכיר בבירור שיחד עם השהות המשותפת נפשו לא מתמזגת לחלוטין עם שאר המשפחה עד כדי איבוד עצמיותה, קווי מתארה, רצונותיה, כישרונותיה ותכונותיה המיוחדים לה, וממילא יחד עם הגיבוש והאחווה הוא מסוגל לחוות את המקום הבלעדי של נפשו ולהרגיש שצורתה הייחודית לא מטשטשת ומקומה לא נגרע.

ובינתיים, עד החופשה הבאה, חזרה לשגרה!...

תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


4 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 36 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד