בע"ה א' חשון תשע"ח
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאותינו

מאיר אטינגר במאמר חדש בבלוג על הקשר בין ספירת העומר ומלכות ישראל

  • מאיר אטינגר
  • כ"ג ניסן תשע"ז - 17:56 19/04/2017
גודל: א א א
מאיר אטינגר
מאיר אטינגר בן 25, מתגורר באזור בית שמש. מורחק מנהלי מיהודה ושומרון לאחר שהיה במעצר מנהלי. חבר מועצה בתנועת דרך חיים.
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

א. בניין המלכות.

מ"ט ימי ספירת העומר הם ימים של תיקון, דרך שאותה אנחנו עושים מחג הפסח שמסמל את ההחלטה לקבל עול מלכות שמים ועד לקבלת התורה. מוכרים לכולם הכוונות שנוספו בתפילה הנאמרת לאחר הספירה על פיה בכל יום מכוונים לתקן 'התכללות' של אחת משבע המידות.

שבעת המידות – כמו בכל דבר בנפש הם לא חד גווניות אלא מורכבות ומלאות פרטים, כך כל ספירה וספירה, כל מידה או רגש מורכבת מהתכללות של כל שבעת המידות האחרות. זו הסיבה שבתיקון מעמיק לא ניתן להסתפק רק בתיקון החסד למשל, אלא צריך להתעכב על כל התכללות של ספירת החסד עם שבעת הספירות האחרות. חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכן הלאה.

במקביל לתיקון האישי ניתן לראות בימי ספירת העומר (הרצוף בחוויות לאומיות) העוסקים בבניין המלכות, הזדמנות להתעכב על פרטי התיקון הנדרשים בדרך לכינון מלכות ישראל.

גם בתיקון עניינים שנוגעים לחיי הכלל, ניתן לשים לב שאי אפשר להצביע על נושא אחד שבו תלוי העיוות המוכר מהשלטון הזר. כל סטייה מדרך היהדות בתחום אחד של החיים הציבוריים משפיע גם על כל שאר התחומים, וממילא התיקון הנדרש הוא לא תיקון קוסמטי בלבד, המהפכה הדרושה לנו היא מהפכה מקיפה שמתעכבת על כל פרט ופרט.

אי אפשר להסתפק בטיפול בנקודה אחת שנדמה לנו שהיא הנקודה העיקרית או הבעיה החמורה ביותר כיום, מכיוון בחיי הציבור כמו בחיי הנפש יש לכל תחום השלכות על כל שלל התחומים האחרים. תיקון המדינה יהיה רק בשינוי מהפכני להליכה בדרך התורה בכל תחומי החיים הציבוריים.

לאור תובנה זו בימי הספירה אני אנסה להקביל את הספירות אותם אנחנו מכוונים בכל יום לפרטי תהליך תיקון המדינה.

שבעת הספירות היסודיות בפרטי התיקון הלאומי הם:

חסד – יישוב הארץ (החלת הריבונות והתיישבות בכל גבולות הארץ)

גבורה – יד ישראל תקיפה (מלחמה נחושה מול אויבי ישראל)

תפארת – החזרת המשפט העברי.

נצח – עידוד עליית כל היהודים לארץ ישראל.

הוד – סילוק הגורמים העויינים (עידוד ההגירה ומלחמה בהתבוללות)

יסוד – תיקון האקדמיה (איחוד התורה והמדע וניתן להוסיף גם את מערכת החינוך)

ומלכות – כינון מלכות ישראל (שינוי שיטת הממשל) ובניין המקדש.

[רק עד כאן מבוסס על הספר 'תיקון המדינה' של הרב גינזבורג, מכאן זהו נסיון שלי לשרטט את ה"התכללות" על אחריותי בלבד.]

ב. שבוע החסד – יישוב הארץ.

נתחיל מלהשלים את השבוע הראשון של ספירת העומר – שבוע החסד.

בתיקון המדינה שבוע החסד הוא חידוש האהבה לארץ, אם בימים עברו אהבת הארץ הייתה נחלת רבים גם של אלו שאינם שומרי המצוות, כיום ברור שאהבה אמיתית לארץ יכולה להיות רק מתוך אמונה בה' שנתן לנו את הארץ הזו באהבה.

חסד שבחסד – התיישבות שמונעת מכל מיני שיקולים חיצוניים בין אם אלו טיעונים בטחוניים או פלפולים משפטיים, לא יכולה להתגבר על השיקולים הריאליים והחשבונות הפוליטיים 'איפה נרוויח יותר ו'נוותר על קצת כדי להרוויח יותר' וכדו'. לא לחינם בתנ"ך אהבת הארץ נמשלה לאהבת איש ואשה "כאשר יבעלוך בנייך", הקשר שלנו עם הארץ צריך להיות מלא באהבה שהיא הרבה יותר מכל החשבונות והחישובים הרציונאלים.

גבורה שבחסד – הסכסוך הארוך בינינו לבין יושבי הארץ גרם לעייפות וכבדות בעם ישראל, עד שלאט לאט הדעות של השמאל הקיצוני הפכו לנחלת הרוב, עד שהיום אפילו במפלגות שנחשבות להכי ימניות כבר מדברים על וויתור על חלקים מארץ ישראל. לכן, אהבת הארץ דורשת גם עוז וגבורה במלחמה מול האוייב. כמו שאומר רש"י "והורשתם אותה – וישבתם בה" – "והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה".

תפארת שבחסד – התפארת זה תיקון מערכת המשפט הפוגעת שוב ושוב בשלמות הארץ. כל עוד מנסים לעגן את ההתיישבות בארץ ישראל על פי חוקים זרים ומוזרים. מוכרחים להתיישב בארץ רק על פי חוק! לפי חוקי המשפט העברי הקובעים שכל ארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו ו"אין כאן אדמות של ערבים".

נצח שבחסד – אחד הטיעונים הצפים תמיד בדיבורים על שלמות הארץ הוא חשש (אמיתי או מזוייף) של אנשי השמאל מפני אובדן הרוב היהודי אם נחיל את הריבונות היהודית על שטחי יהודה ושומרון – התשובה לזה היא עידוד העלייה! גם עם קום המדינה היה רוב של לא יהודים בנגב ובגליל העלייה היהודית ההמונית מארצות הנכר הפכה את המאזן. גם היום עלינו להחיל את הריבונות ולהשקיע את כל המאמצים בהבאת כל יהודי העולם אל ארץ היהודים.

הוד שבחסד – הצד השני של המטבע הוא עידוד ההגירה של הנוכרי אשר בקרבנו, השלמת מצוות יישוב הארץ היא בקיום המצווה "לא ישבו בארצך – פן יחטיאו אותך לי", כפי שאהבת הארץ נמשלה לאהבת איש ואשה, כך גם האהבה לארץ צריכה להיות אישית ואינטימית.

יסוד שבחסד – הרוח שנושבת באקדמיה ומשם אל מערכת החינוך היסודית מפקפקת בזכותנו על הארץ ורואה אותנו ככובשים בארץ מולדתנו. טענת ה"גזולים הם בידכם" של אומות העולם שגורה היא בפיהם של אלו שלומדים את חכמתם, תיקון היסוד – איחדו התורה והמדע באופן של לימוד המדע כך שיגלה את האמונה בבריאת העולם, תביא להבנה ש"כח מעשיו הגיד לעמו (ע"י התבוננות בנפלאות הבריאה) לתת להם נחלת גויים".

ומלכות שבחסד – גם לאחר שכבשנו את כל חלקי הארץ כל עוד "פלטרין של מלך" שמם, העיקר חסר מהספר. ארץ ישראל היא ארץ המקדש, וללא המקדש היא כמו גוף בלא לב. גוף כזה הוא מת ואינו מסוגל לתת חיים למתהלכים בו, רק כאשר ייבנה המקדש נראה כולנו את החן האמיתי של ארץ ישראל, ורק אז גם באמת נוכל לשבת עליה לבטח. כמו שכתוב: "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה'".

המשך בפעם הבאה, בלנ"ד...

תגובות (16) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

תגובות אחרונות

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 34 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד