בע"ה ד' סיון תשע"ז
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

שימור החומר והתחדשות הבריאה

האם עולם הטבע יציב או מתחדש? האם גורל ההוה נקבע בעבר או ברגע זה? איך שתי הגישות יכולות לדור יחד בכפיפה אחת?

  • כ"ד כסלו תשע"ה - 15:33 16/12/2014
גודל: א א א
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

לאורך ההיסטוריה נמשך מאבק לגבי זהותו של העולם. האם העולם הינו בריאה 'יש מאין', כלומר יש לעולם נקודת התחלה שלפניה הוא לא היה קיים, או שמא העולם 'קדמון' – ללא התחלה.

המוטיבציה לטעון שהעולם קדמון מאוד ברורה. אנו חיים בעולם שבו חומר לא נוצר 'יש מאין', וכל מה שאנו רואים סביבנו היה קיים גם לפני כן, בצורה זו או אחרת. הניסוח הרשמי של הטענה הזו מכונה חוק שימור החומר ולפיו כמות החומר בכל מערכת סגורה – ולפיכך גם ביקום כולו – אינה משתנה עם הזמן.

אם אנו מושכים את הטענה עוד ועוד לאחור, אנו מגיעים לאותה מסקנה של עולם קדמון. היכולת שלנו לתאר מה היה בעבר נעזרת בדימויים שאנו מכירים מן ההווה. כיון שעתה איננו פוגשים היווצרות חומר נוח לנו להניח שגם העבר היה כזה שלא נוצר בו חומר חדש. לכן כאשר אנחנו טוענים עבור כל רגע שהחומר היה קיים אף ברגע שקדם לו – אנו קובעים למעשה שהעולם קדמון.

חידוש העולם

עד תנועת החסידות היתה האמונה בבריאת העולם מתפרשת כאמונה שלפני כך וכך שנים הקב"ה ברא באורח נס את העולם. יחד עם העולם ברא הקב"ה את חוקי הטבע, ואלו מנווטים ומוליכים אותו מאז ועד היום באופן עקבי. תורת החסידות חידשה, כפי שמבאר אדמו"ר הזקן באריכות בספר התניא בשם הבעל שם טוב, שכאשר מבינים היטב את המשמעות של בריאה 'יש מאין' מתברר שפעולה כזו אינה יכולה להיות פעולה חד-פעמית.

למה הדבר דומה? אם נקח סרט וידאו כמשל, הצופה בסרט מדמה לעצמו כי יש להפעיל את הסרט פעם אחת בתחילתו, ולאחר מכן קיים מנגנון אוטומטי שדואג לכך שהסרט ימשך ללא הפסקה. כך על פי היהדות שלפני הבעל שם טוב העולם משול לסרט, ותחילת הסרט היא בריאת העולם. המנגנון שממשיך את הסרט אנלוגי לחוקי הטבע, ובפרט לתחושת הזמן שחולף לו באופן 'אוטומטי'.

החידוש של החסידות הוא, במונחים של המשל, שכאשר נתבונן על הסרט כמו שהוא נתפס מבחינת מנגנון ההפעלה ולפי הבנת הטכנאי שיצר את המנגנון תתקבל אבחנה שונה. אז נכיר בכך שהסרט מורכב מאוסף של תמונות, המשודרות בקצב של כ-25 תמונות לשניה. מבחינת המנגנון המפעיל, אין הבדל בין התמונה הראשונה לתמונה המיליון. את שתיהן יש לקחת מבסיס הנתונים, לעבד לכדי אותות היוצרים תמונה על המסך, ולשלוח אל הצג – במידה שווה.

כך לגבי בריאת העולם – מצד הבורא שקיים גם קודם העולם (וממילא במציאות שאין בה זמן, ולא מושגים של 'לפני' ו'אחרי'), בריאת הרגע הראשון של העולם – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" – לא פוטרת את המשך הזמן מלהברא 'יש מאין'. יש להמשיך ולברוא את הרגע הבא ואת הרגע שאחריו עד סוף כל הדורות, מפני שכל רגע ורגע של קיום באים על רקע של אי-קיום.

עם זאת, אין לראות באמור טענה שחוק שימור החומר אינו נכון (הוא אכן אינו נכון בשלמות, אך מסיבות אחרות החורגות מהנושא), אלא רק הסתייגות מהכלליות הגורפת שלו. באמת, חוק שימור החומר נצרך לעולם בכדי לקיים חיים של הגיון בכפוף למסגרת חוקי הטבע. הקב"ה הטביע בעולם תכונה זו של שימור החומר כדי שנראה עולם עקבי וללא 'קפיצות', אלא שמצד טבע הזמן אין הכרח בשימור החומר.

חידוש הישנות

בחזרה לחוק שימור החומר: כיצד נפרש אותו לאור המשל?

רצף התמונות של הסרט אינו אוסף אקראי של תמונות. הוא בנוי כך שיחד התמונות יוצרות רצף הגיוני, וכל תמונה ממשיכה את קודמתה. כדי להגיע למצב זה, מלבד תכנון כללי של מהלך העלילה עלינו ליצור את התמונות (במקרה של סרט מצוייר, לעומת סרט מצולם בו תכונת הרציפות נרכשת באמצעות הצילום עצמו) כך שכל תמונה כמעט זהה לקודמתה, מלבד שינויים קלים.

נוכל לפיכך לקבוע כי כל פרטי תמונה אחת בסרט מוצלח צריכים להימצא בצורה זהה או שונה מעט בתמונה שקדמה לה. אלמלא כן יראה הסרט עם 'קפיצות' פתאומיות ויאבד את העקביות שלו. נשים לב, שדרישה זו עבור הסרט היא המשל המקביל לחוק שימור החומר. כאשר אנו מתייחסים לשני רגעים סמוכים, וטוענים שמה שקיים ברגע אחד היה קיים באופן כזה או אחר ברגע שקדם לו – זוהי בדיוק טענת שימור החומר מתמונה לתמונה.

השילוב של חידוש העולם בכל רגע ורגע עם שימור החומר, מכונים יחד 'חידוש הישנות'. העולם מתחדש בכל רגע, אך עם זאת נשאר על מתכונתו. אכן יש הבדל בין בריאת העולם בששת ימי בראשית שהיא בריאה כ'חידוש מוחלט' לבין התחדשות הבריאה בכל רגע – 'חידוש הישנות'. הבריאה הראשונה מסמלת דילוג ממצב של 'אין עולם' למצב של 'יש עולם'. הבריאה התמידית – אף שגם היא נוצרת מדילוג כזה, הרי כל רגע ורגע נברא על רקע העובדה שדילוג דומה כבר נעשה ברגעים שקדמו לאותו רגע. כיון שכך, הרגע החדש משרה תחושה שהוא אינו אלא המשך טבעי של כל מה שהיה לפניו.

השילוב בתוך כל רגע של היותו נברא ומתחדש יש מאין מצד אחד, ושל היותו המשך הזמן שלפניו מן הצד השני, יוצר עבור הנבראים מסגרת חיים בה מצד אחד ניתן לזהות בעולם יציבות טבעית וסיבתיות, אך בד בבד לייחס כל פרט ופרט בבריאה לפעולת הבורא ולהשגחה פרטית.

תגובות (5) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


9 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 107 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד