אימון שנתי של שבעה ימי מילואים, מתחיל בעשרים ושלושה באדר ומסתיים בעשרים ותשעה בו. הצו הזה אינו מיועד לאהרון ובניו בלבד פתח אוהל מועד, כמצווה בפרשיות השבוע, הוא צו ישראלי לדורות המוציא למילואים את כל אחד ואחת, לפני 'החודש הזה לכם ראש חודשים'. אם מבינים מה היה תפקידם של הכוהנים פתח אוהל מועד, יכולים להפעיל אותו בימי המילואים שמכינים את חודש ניסן. כשם שימי המילואים הכינו את הקמת המשכן, כך מכינים ימי המילואים לדורות את חודש ניסן.
מהו 'מילואים'? מבאר רש"י (שמות כט,מא): "כל מילוי ידיים לשון חינוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה". לדבריו מילוי ידיים הוא חינוך. התחלה של עניין חדש שמתחיל לתפקד מאותו יום והלאה , חינוך הוא. כך הוא הסביר לראשונה על החניכים של אברם העברי היוצאים אתו לקרב נגד ארבעת המלכים: "התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן 'חנוך לנער על פי דרכו', 'זאת חנוכת המזבח', 'מזמור שיר חנוכת הבית' ". נמצא שימי המילואים הם התחלת העבודה של אהרון ובניו בעבודות המשכן, שיוקם ביום השמיני למילואים הוא ראש חודש ניסן.
ברם ימי המילואים פתח אוהל מועד, לא היו התחלת העבודה, כי אם תרגול אליה. אהרון ובניו מילאו את ידיהם ותרגלו את העבודה שתחל לראשון לחודש. בלשון צבאית קוראים לזה 'חזרה גנרלית'. להיות מחנך או חונך לחניך או למפעל, לבית או למזבח, צריך למלא את הידיים. מילוי ידיים הוא אימון ותרגול למטרה המיועדת. כך נקראים למילואים לפני הקמת המשכן, כך נקראים למילואים בהכשרה צבאית, וכך ממלאים ידיים למשימה שיש לבצעה.
החודש הזה לכם ראש חודשים, הוא ייעוד ישראלי המשנה את מה שהיה עד כה. מאז בריאת העולם לא היה החודש הזה ראש חודשים. רק עתה עם צאתם של בני ישראל ממצרים, יש להפוך את החודש הזה לראש. ההשגחה העליונה סובבה שהראש הזה יהיה יום הקמת המשכן. שבעה ימים של מילואים הם עבודת הכנה של הכוהנים פתח אוהל מועד, אך אינם הכנה לכל העם. אך כשמכינים הכוהנים את עבודת המשכן ביום השמיני, אין זו עבודתם הפרטית, כי אם עבודה נבחרת של העם להשראת השכינה בתוכו.
אשר על כן, ימי המילואים הם הכנה לקראת השראת השכינה בעם ביום השמיני. שישה ימים הכינו בני ישראל את הופעת השכינה על הר סיני. אך שבעה ימים יש להכין את הופעת השכינה על המשכן. אותה שכינה שירדה על ההר, היא שמגיעה עתה למשכן. 'ענן כבד על ההר', ו'עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש', הם 'ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל'. יש המשך להתגלות לעיני כל בית ישראל על הר סיני, המגיעה למשכן. אין זה עניינם של הכוהנים בלבד, כי אם לעיני כל בית ישראל.
הרי שהחודש הזה לכם אינו לוח שנה למדבר, אלא לוח זמנים עולמי המחייב את ישראל במצווה הראשונה. כך היא מוגדרת בספר החינוך: "לקדש חודשים ולעבר שנים בבית דין גדול בחוכמה, סמוך בארץ, ולקבוע מועדי השנה על פי אותו קידוש". נמצא ששני עניינים באים כאחד: קידוש החודש והקמת המשכן, התחדשות הזמן והמקום. לזה יש למלא את הידיים. איך ימלא איש ישראל את ידיו לפני ראש חודש ניסן? יש לחפש קורבן פסח, להכין אותו, ולהימנות על חבורה כדי לאוכלו במועדו.
יש לבער את החמץ מן הבית ולהכין אותו לקראת אכילת קורבן פסח. יש למשוך את הידיים מעבודה זרה ולהידבק בעבודת ה'. החודש הזה ראשון הוא, כי בו יצאת ממצרים ובו התגלתה לך מלכות ה' והשגחתה בעולם. לכן מלא ידיך לקראת ההופעה המתחדשת בכל שנה בחודש הזה, כי האור שהופיע לבני ישראל בכל מושבותיהם במצרים, מאיר מאז את החודש הזה לכל בני ישראל ולעולם כולו.
