כשחכם ישועה קיבל הוראה לבטל פיצוץ בית מחבל

חשיבות גדולה יש לספר סיפורי צדיקים. כשאנו זוכים ומספרים סיפורי צדיקים, לומדים לשאת עיננו אל על, לשאת מבט לגובה, להתבשם מרוממותם של אלו אשר זכו להיות מקדושים אשר בארץ המה, ולשים את כל חפצינו בצדיקים האמיתיים ובאורם הגדול.

עיתים ועלולים סיפורי צדיקים להחליש  אדם בדעתו, בראותו כמה הוא רחוק מעולמם הפנימי של אלו אשר רחקו מן החשבונות הרבים אשר ביקשו להם בני האדם, והתמסרו לחלוטין אך ורק לעבודת הבורא.

חשוב לזכור שמטרת סיפורי הצדיקים היא רק לרומם אותנו, שנשמח במאורות הגדולים אשר שתל יוצר המאורות בעולמנו, שנשמח שיש בעולמנו צדיקים. שנזכור כמה רחמנים הם צדיקי אמת, כמה אמון יש להם בנשמות ישראל. שנתחזק ממה שאנחנו יכולים לקלוט אל תוכנו מהאור הגדול של צדיקי אמת.

בחסד ה' העצום עלינו זכינו בדורנו לאור גדול עצום ורב, אורו של חכם ישועה חי בן שושן זי"ע. 

אפשר וחשוב לספר על גודל קדושתו וטהרתו, על אהבתו לכל יהודי, על מאור פניו וסבלנותו הרבה. אפשר לספר על אהבת התורה שלו, על הכבוד המופלג שלו לתלמידי חכמים מכל גווני עם ישראל.

אך עם זאת, חשוב לספר גם על אהבתו לעם ישראל ולארצנו הקדושה, על מסירות נפשו להרמת קרן ישראל. להלן קצת "פירורים משולחן גבוה":

 סיפר הרב גלעד בן שושן על אביו חכם ישועה זצ"ל: 

א. פעם השייך ג'עברי של חברון היה עריץ. והקצינים היו מדברים אליו בהתרפסות. אבי הכ"מ היה תמיד מבזה אותו, ופעם אחת ירה רימון עשן בכוונה לתוך הלישכה שלו.."

ב. הוא לא נתן לערב רב אחיזה. פעם היה צריך לפוצץ בית מחבל. פתאום בשטח קיבל טלפון "מגבוה" וההוראה - לבטל. מיד ענה: כבר מאוחר, הכל פוצץ... ומיד הכין הכל ופיצץ...

ג. היה חוק שאסור לערבי לעקוף רכב צבאי. יומא חד מושל בית לחם עקף את אבא הכ"מ. מיד הורה לנהג לעקפו וסינוור אותו שיעצור. זה הערל יצא קוצף וזועף, אך מיד קיבל שתי סטירות לחי שהחזירוהו למקומו ימ"ש.

סיפר מו"ר רבי אברהם בן שושן, בנו של חכם ישועה זצ"ל: בשבועות האחרונים, כשאבא היה בבית החולים והסביר לאחים שלי (...) דברים עמוקים, היה שם חולה ששכב בסמוך, שאל אותו החולה את חכם ישועה: מה חידוש התחדש לכם היום בבית המדרש?

ענה לו חכם ישועה בעוצמה שלו: "היום התחדש לנו חידוש ישן נושן, שצריך לעבוד את ה'!", וחזר על הפסוק שהיה רגיל בפיו: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד!"

עוד סיפר רבי אברהם שכאשר לקחו את אביו על כסא גלגלים לסיור במסדרון בבית החולים, היו שם הרבה ישמעאלים, ואמר אביו: מה זה פה? אני מרגיש כמו... צריך ל... ופירט מה צריך, ולא חשש לפרט בקול מה צריך לעשות בהם.

לא מאמין שיהודי חוטא בזדון!

סיפר יהודי שזכה להשלים מנין לחכם ישועה זצ"ל ביום כיפור (הייתה תפילה מאד ארוכה, היה חכם ישועה מכוון באריכות ובדבקות עצומה): 

הייתה זאת חוויה בלתי נשכחת של אדם המלא כל כולו דבקות אלקית שאי אפשר לתאר.  התפילות היו בנעימות קול ובשמחה עצומה! 

בטחון התשובה בקע מגרונו. אמר לנו לפני תפילת מוסף: כשאנחנו אומרים 'אשמנו' - מיד הקב"ה מוחל וכבר אין 'אשמנו'! ממילא אין מה לבכות אלא לשמוח שמחה עצומה של ניקיון!

בחזרת הש"ץ של מוסף (לאחר תפילת לחש-שעתיים!!) כשהגיע ל'על חטא'- באומרו על חטא שחטאנו  לפניך בזדון - דפק  על הבימה וזעק- 
'בזדון',  ריבונו של עולם?! 
שום יהודי לא חוטא בזדון!!! 
אני לא מאמין לזה!!! 
אף יהודי לא חוטא בזדון!!! 
וכך המשיך לזעוק כשתי דקות רצופות על כמה שעמ"י צדיקים... 
ואז השתתק לדקה ואמר- 'טוב, רבש"ע, חז"ל הקדושים תקנו בתפילה את הנוסח- אז אני אומר אותו, אבל תדע לך רבש"ע שאני לא מאמין לזה... 
ואז חזר ואמר בכאב - על חטא שחטאנו לפניך בזדון...

סיפר רבי בניהו,  בנו של חכם ישועה זצ"ל:
 כשהיה אבא בטיפול שורש היה עושה זאת ללא זריקת הרדמה עקב השפעתה על הלב לאחר הפציעה. כששאלתיו כיצד מצליח לעשות את הטיפול באופן כזה אמר שלפני כן מרכז את מחשבתו בעניין מסויים ובכך תחושת הכאב מתכהה.

לפני כמה שנים כשאבא חזר מהרופא שיניים (פ.ק) עלה על קו 11 המגיע מהר נוף דרך בית הדפוס. בזמנו כל העובדים הערבים ימ''ש היו תופסים את החלק האחורי של האוטובוס ותופסים עליו ''בעלות'' בעוד שכל החלק הקדמי של האוטובוס היה מלא וצפוף.

חכם ישועה שהבין ערבית שמע את הערבים מלעיזים על היהודים שהם פוחדים מהם פחד מוות. אחד הערבים התמתח לאחריו בכוונה כדי להציק ליהודיה שישבה בכיסא מאחוריו. חכם ישועה שלא סבל חילול ה' פסע לעבר הערבי והכניס לו אגרוף עוצמתי.

חבריו של הערבי התקוממו ואף אותם חכם ישועה הדף. המולה השתררה באוטובוס והאוטובוס נעצר, אנשים ניסו להרגיע. חכם ישועה הורה לערבי שהטריד יהודיה להתיישב במושב שליד החלון וחכם ישועה התיישב לידו כמי ששומר על ילד קטן. בתחנה הבאה כל הערבים ירדו מהאוטובוס...

גיבורן וסנגורן של ישראל. זכותו יגן עלינו