דוד מגיע לנוב עיר הכהנים ומבקש מאחימלך הכהן שייתן לו לאכול לחם. דוד מקבל מאחימלך את לחם הפנים של המשכן וכן את חרבו של גולית.
לאחר מכן ממשיך דוד לברוח מפניו של שאול והוא בורח אל אכיש מלך גת הפלישתי. כשאנשי אכיש מזהים את דוד כהורגו של גוליית דוד חש בסכנה ומתחיל להתנהג כמשוגע. אכיש אומר לעבדיו: החסר משוגעים אני? ומשלח את דוד מעליו.
