מצוות הדלקת נר חנוכה חביבה היא עד מאד. בחנוכה העניין הוא להאיר החוצה. לפרסם את הנס. לכן הגמרא מסבירה שצריך להניח את החנוכיה על פתח ביתו מבחוץ. ואם היה דר בעליה (קומה שניה), מניח בחלון. כי כל העניין הוא שהעוברים ושבים בחוץ יראו את החנוכיה וכך יתפרסם הנס. רק בשעת הסכנה, כשלא הייתה ברירה, מניח את החנוכיה בתוך ביתו על שולחנו ודיו.
רבינו יוסף חיים בעך הבן איש חי פוסק שגם בזמנו מדליקים בפנים. וכך זכינו וראינו במשך השנים את מורינו הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהיה מברך על החנוכיה שהייתה מונחת בתוך ביתו. ותמהנו: הרי אין כעת שעת הסכנה? ולמה שלא נברך על החנוכיה כמו. במצב של לכתחילה, כלפי חוץ? חשבתי לומר שבזממנו יש סכנה רוחנית. לפני שאתה רוצה להפיץ יהדות החוצה, קודם כל תאיר את אור התורה בתוך ביתך. בדוק ותוודא היטב שביתך שמור מהסכנה הרוחנית המאיימת לפרוץ כל חלקה טובה. רק אחרי שנפרסם את הנס בתוך הבית, נוכל להאיר החוצה
