אתמול למדנו שלימוד ההלכות בזמן הגלות, מברר את הניצוצות הקדושים שבתוך העולם.
כתוב בזוהר שכאשר לומדים תורה בעולם הזה, באות נשמות מהעולמות העליונים, לשמוע את הלימוד. מה כל כך מיוחד בלימוד של הנשמות בעולם הזה?
התשובה היא מה שלמדנו אתמול. כאשר לומדים תורה בעולם הזה, מתחדשים חידושים ומתגלות הלכות שלא היו ידועות קודם לכן. על ידי לימוד התורה בעולם הזה, מעלים את הניצוצות הקדושים שבתוך העולם.
לכל אחד יש חלק בעולם שהוא אחראי עליו, הוא צריך להעלות את הניצוצות שבחלק שלו. לכן לכל אחד יש את הכח לחדש בתורה, לפי שורש הנשמה שלו.
הניצוצות הקדושים שצריך להעלות, הם חלק מהשכינה שהלכה בגלות - 'גלות השכינה'. ואותם מעלים על ידי חידושי תורה ובפרט חידושי הלכות.
כתוב שה' אומר על מי שלומד תורה, שהוא פודה אותו (את הקב"ה) ואת בניו מתוך האומות. לפי מה שהסברנו, מובן שהלימוד מעלה את הניצוצות שהם השכינה של ה' מתוך הגלות שלהם.
אמרנו שהלימוד מיוחד בכך שהוא מעלה את הניצוצות של הקדושה. אך רק בעולם הזה אפשר לברר בירורים ולהעלות את הניצוצות. רק כאשר קשורים לגשמיות אפשר להתעסק איתה ולברר אותה.
לעומת זאת, העולמות העליונים אינם מחוברים לגשמיות ולכן הם לא יכולים להעלות את השכינה מגלותה. למרות שבעולמות העליונים לומדים תורה היא לא מבררת את המציאות של העולם, לכן באות הנשמות מהעולם העליון, בשביל לשמוע את התורה של עולם הזה. התורה של עולם הזה באמת פועלת משהו במציאות, בשונה מהתורה של העולמות העליונים.
הזוהר אמר שהתורה של ימות המשיח שונה מהתורה של זמן הגלות. מחר נלמד במה היא שונה.
