למשפחה אחת ביישוב יש תרנגולות ותרנגול, והתרנגול מפריע את שנתה של שכנה שגרה במרחק כמה בתים. האם ניתן לחייב את בעל התרנגול לסלק אותו?
בתשובה המופיעה בגליון ניסן של כתב העת אמונת עתיך מבית מכון התורה והארץ, מסבירים רבני מכון משפטי ארץ כי הדבר תלוי בסביבת המגורים וכן האם התרנגול מרעיש יותר מהרגיל.
ב'שלחן ערוך' נפסק שבני מבוי שאינו מפולש יכולים למנוע פתיחת עסק הגורם לתנועה מרובה ברחוב. הרמ"א שם סובר שאין הבדל בין מבוי מפולש לשאינו מפולש, ואין אפשרות למנוע מבני חצר אחרת פתיחת עסק כזה.
ההפרעה של ריבוי תנועה משווית בגמרא לריבוי רעש, ואם כן לכאורה אין לתושבי החצר האחת זכות למחות על רעש מחצר אחרת, כאשר מדובר ברחוב מפולש. אף על פי כן יש מקום להבחין בין מקרים שונים. הרמ"א (חו"מ סי' קנו סעי' ב) פסק שאדם יכול לעשות רעש ברשותו הפרטית, ואין שכניו יכולים למנוע זאת ממנו. בהמשך כתב שבחולה המצב שונה: 'אבל אם הם חולים והקול מזיק להם, יכולים למחות'.
'ערוך השלחן' (חו"מ סי' קנו סעי' ב) הוסיף שלא רק חולים אלא גם 'איסטנסים שהקול מזיק לבריאותם וודאי דיכולים למחות'. הפוסקים בזמננו ציינו שכל האנשים רגישים לרעש בשעות השינה, וחסרון שינה מזיק לבריאותם מאוד.
אם כן, במקרה של תרנגולים שמרעישים ולא מאפשרים מנוחה בשעות המנוחה, יכולה השכנה למחות. אמנם נראה שבסביבה כפרית הדין שונה. במקום שרגילים לגדל תרנגולים ושאר בהמות המרעישות או יוצרות נזקי ריח, יש מקום לומר שכל התושבים מקבלים עליהם את הנזקים הללו, ואינם יכולים להקפיד בכך. וכבר קבע ה'חזון איש' שבמקרה שבו עושים רעש רגיל, אזי אפילו חולה אינו יכול לעכב על השכנים מעשיית רעש.
ספרו את זה ל"צדיקים" בישובים ... 1 ט' ניסן תשע"ז 20:59 מגחך