"אוכל לומר לילדי 'לא הייתי שותף להרס"

"כמעט עשר שנים שירתתי ביס"מ ירושלים מתוך תחושת שליחות. פיגועים, עבריינים, הפרות סדר, מרדפים ומה לא, אבל כשהגיע גירוש היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון ידעתי שהשירות הגיע לסיומו".

את הדברים כתב בפוסט בפייסבוק, אבידן ויצמן, מי שהיה שוטר יס"מ באותה התקופה והחליט להפסיד המון ממה שהיה לו ובלבד שלא ישתתף בגירוש יהודים מביתם. סיפורו של אבידן פורסם לראשונה בהרחבה כאן בקול היהודי ולאחר מכן, תנועת דרך חיים הוציאה לאור ספר קצר על סיפורו האישי.

"הדיבורים על עוד עקירה ועוד גירוש של משפחות בידי אחי השוטרים והחיילים בעמונה לא נותנים לי מנוח. יותר מעשר שנים עברו מאז עזבתי את המשטרה, אבל המראות חוזרים על עצמם".

"היה ברור לי שלא אהיה חלק מזה", כתב אבידן אמש בפייסבוק. "לא כבן הציונות הדתית שחונך על ארץ ישראל-לעם ישראל. לא כבן לעולים ממרוקו שחרפו נפשם בים סוער להגיע לכאן להפריח את השממה ולגאול את הארץ, ולא כנושא משרה שנשבעתי לה אמונים להגן על עמי ומולדתי".

"אין בלקסיקון שלי מושג כזה להרים יד על בתי כנסיות ובתי מדרשות, לא על בתים ועל גנים, לא על חצרות ואפילו לא על צריפים ופחונים וכל רגב אדמה שיהודי ישב בו מתוקף היותו בעליה היחיד בשבועה שניתנה לנו מבורא עולם".

>הירשם עכשיו ותקבל את הכותרות החשובות למייל האישי!<

"עכשיו כשהפוליטיקאים שולחים חיילים ושוטרים (רבים מהם עדיין חברי בלב ובנפש) לעקור את אחיהם מעמונה, אמנם כל שוטר או חייל יעשה מה שהוא רואה לנכון, אבל אני יכול לספר את מה שאני חוויתי ויודע על בשרי".

"נכון, המשבר היה קשה מאוד. לסרב פקודה ולעזוב את המשטרה אחרי כל השנים, ועוד עם משכנתא, חובות, ילדים. לאבד הכל - פנסיה, קרנות השתלמות, להישאר בוקר אחד ללא כלום. לא פשוט. אבל את הבושה, את תחושת האשם שאני יודע שלא מרפה מחלק מחברי, אותה לפחות חסכתי מעצמי. אני לא הייתי חלק מהחורבן".

"אוכל להביט לילדי בעיניים ולומר להם: "אתם רואים את התמונות האלה? רואים? אבא היה שוטר. אבל הוא לא היה שם".

"כמה חודשים אחרי הגירוש והחורבן בגוש קטיף היו אירועי עמונה הראשונים. אח... כמה אני מודה לה' שעזבתי בזמן... איזו בושה, איזו בושה... אם הייתי עדיין שוטר שם... האם יכולתי להביט בעיני מישהו מהשכונה ? מהחברים? מהשכנים שלי? מה הייתי אומר לילדים שלי???".

"ברוך ה' לא חסר לי כלום היום. עובד, מתפרנס, שמח, הכל בסדר - תאמינו לי. תושבי עמונה האהובים, וגם השוטרים והחיילים היקרים - מי שהולך עם הערכים והאמונה, בורא עולם דואג לו".