ילדותי עברה עלי בראש העין במשפחה יראת שמיים. לא הכרתי את עולם החסידות, אלא בעיקר את יראי השמיים התימניים הצמאים בטבעיות לאמונה תמימה, ברסלב ברמה הכי גבוהה.
כל זה היה טוב ויפה, אבל לא סיפק אותי. גם לימוד הנגלה בנעורי לא סיפק את נפשי. ציפיתי למשהו יותר רוחני וחיוני, לאיזה מעיין נובע מקור חכמה שירווה את צימאוני. כשלמדתי בישיבה הגדולה, שהייתה מסונפת לישיבת פונוביז', חשתי כי חסרה לי חיות ופנימיות.
מעניין. עודד - המשך כך 1 ב' חשון תשע"ה 11:49 יוסי