הכרובים שהוצבו לשמור את הכניסה לגן עדן משמשים בתפקיד של בוררים המאפשרים כניסה לגן, וממילא אכילה מעץ החיים, רק עבור מי שמתקן את החטא הקדום ומדכא את הרוע שבו. כך הרע שבו לא יקבל כח ותוקף מאכילת עץ החיים.
אפשר לומר באופן ציורי, שאיינשטיין מנסה לאכול במכתבו מעץ החיים, להעניק למציאות ולזמן משמעות נצחית – אך הוא מקדים את המועד.
