"כל מה שאתה יכול לעשות – אני יכולה לעשות טוב יותר"

בישראל יש מלחמה חדשה. ואולם, המלחמה הזו אינה נגד אויביה של ישראל; הפעם, שוב, היהודים נלחמים בתוך עצמם. דבר זה מתסכל במיוחד היות ומלחמה זו מתרחשת בתוך צה"ל עצמו, על דבר המדיניות הצבאית החדשה של הצבת חיילות ביחידות קרביות לצד חיילים-גברים, עד כדי מתן אפשרות לחיילות לשרת עם חיילים בתוך טנק.

הרשו לי לפתוח ולומר כי אני מאד מכבד נשים. ואולם, אילו הייתי טנקיסט בדרכי לקרב, לא הייתי רוצה שאשה תשב לצדי בטנק.

לפני עשורים רבים, בארצות הברית, בראשיתה של המהפכה הפמיניסטית, המחזמר "אנני אוקלי אשת לפידות" ("Annie Get your Gun") קצר הצלחה רבה על בימות ברודווי. כמה מבין שירי המחזמר הפכו למפורסמים, ובהם השיר: "There’s No Business like Show Business", שנכתב על-ידי יהודי מוכשר ביותר, אירווינג ברלין. המחזמר גם הפך כעבור חמש שנים לסרט פופולארי.

עלילתו הבדיונית של המחזמר התבססה על סיפור חייה של אנני אוקלי, צלפית שככבה בתיאטרון הנודד "הבופאלו ביל הפראי" (“Wild Buffalo Bill Show”) המתארת את ימי הקאובואים הנוסטלגיים בארצות הברית. הדרמה-קומדיה מספרת על התחרות שלה ועל הרומן שלה עם הגבר שכיכב כגיבור ההצגה, פראנק באטלר, גם הוא צלף בול במטרה.

שירה של אנני, "כל מה שאתה יכול לעשות – אני יכולה לעשות טוב יותר" - (" Anything You Can Do, I Can Do Better") הפך לדגל הגאווה של התנועה הפמיניסטית ושל מי שנקרא עד אז "בנות המין החלש".

Anything you can do,

I can do better

I can do anything

Better than you.

No, you can't.

Yes, I can. No, you can't.

Yes, I can. No, you can't.

Yes, I can,

Yes, I can!

Anything you can be

I can be greater.

Sooner or later,

I'm greater than you.

No, you're not. Yes, I am.

No, you're not. Yes, I am.

No, you're NOT! Yes, I am.

Yes, I am!

Anything you can wear

I can wear better.

In what you wear

I'd look better than you.

In my coat?

In your vest! In my shoes?

In your hat! No, you can't!

Yes, I can

Yes, I can!

במחזמר, בתחרות הירי האחרונה בין השניים, אני נותנת לפרנק, בכוונה תחילה, לזכות, בכדי לספק את האגו החבול שלו; היא למדה כי "לעולם לא תוכלי לתפוס גבר עם רובה" ("You Can’t Get a Man with a Gun").

בישראל של היום, לדברי הטנקיסטיות החדשות שלנו, נראה כי יש לשנות את מלות השיר ל"לעולם לא תוכלי לתפוס גבר בלי רובה". או, אם ניקח את הדברים לצורתם הקיצונית, שהופכת למקובלת חברתית, יש צורך לשנות את המלים ל"מי בכלל צריך גברים?".

הבה ננסה להיות הגיוניים. אפילו מבלי להיכנס להיבט הדתי של הסוגיה, אם ראשי הצבא היו מונחים על-ידי ההיגיון הפשוט, ולא על ידי האג'נדה הליבראלית-פלורליסטית-פוליטית והמנוגדת בתכלית לחוקי התורה, ניתן היה למנוע את הבלאגן המיותר האחרון. מתפקידו של חייל להכריע את האויב. הצבע משקיע זמן ומאמץ רבים במהלך אימון בסיסי על-מנת להפוך את החיילים הישראליים לחזקים ביותר ככל האפשר. ככל שהחייל חזק יותר, כך הצבא חזק יותר וכך הסיכוי להביס את האויב גבוה יותר. לא צריך להיות איש-צבא גאון בכדי להבין זאת. אילו המתאגרפת הטובה ביותר באולם הייתה נכנסת לזירה מול האלוף כבד-המשקל, הוא היה מכריע אותה תוך שניות. האמת הפשוטה היא כי גבר מסוגל לשאת משקל כבד יותר מאשה, לרוץ מהר יותר, לשחות מהר יותר, לקפוץ גבוה יותר במוט, ולהביס אשה בקרב הורדת ידיים. קבוצות הכדורגל, ההוקי, הפוטבול והכדורסל הגבריות הטובות ביותר יביסו בנקל את קבוצות הנשים הטובות ביותר בכל ענפי הספורט הללו. בתחרות משיכת-החבל שבין חיילים וחיילות, קבוצת החיילים, כמובן, היא זו שתנצח. ייתכן מצב שבו אשה, כמו אנני אוקלי, תצליח לירות כדור באותה מידת דיוק כמו גבר. אבל תנו להם להתחרות בריצת קילומטר עם ציוד צבאי מלא על גבם, ואז לירות. במקרה זה, הגבר יהיה המנצח שישיר: "כל מה שאת יכולה לעשות – אני יכול לעשות טוב יותר"!

No, you can't.

Yes, I can. No, you can't.

Yes, I can. No, you can't.

Yes, I can,

Yes, I can!