- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
הנגב מהווה 60 אחוז משטחה של מדינת ישראל, אך עבור רבים מתושביו – ובוודאי עבור רשויות החוק – הוא הופך לאזור דמדומים. בפרק מיוחד של פודקאסט חושבים בקול, אירח עמיחי שילה את יהודה קאפח, רכז דרום בתנועת רגבים, לניתוח מעמיק של דו"ח מבקר המדינה האחרון ושל המציאות בשטח. התמונה העולה מהדברים היא של מדינה בתוך מדינה – בדואיסטן, שבה החוק הישראלי הוא בגדר המלצה בלבד.
אחד הגילויים המזעזעים ביותר בשיחה נוגע לתופעת הפוליגמיה והקשר הישיר שלה לסחר בנשים. קאפח מתאר מציאות שבה גברים בדואים בעלי אזרחות ישראלית רוכשים ילדות ונשים פלסטיניות מאזור חברון ודרום הר חברון.
בדואי ישראלי נכנס לעיירה פלסטינית, קונה ממש בכסף ילדה ב-15,000 שקל, ומעביר אותה במחסום כשהוא מציג תעודת זהות כחולה ואומר שזו הבת שלו, מספר קאפח. הנשים הללו חיות מתחת לרדאר, ללא זכויות, לעיתים תחת התעללות קשה, כשהן משמשות כלי להגדלת האוכלוסייה ולמשיכת קצבאות מביטוח לאומי באמצעות גירושים פיקטיביים.
לא מדובר רק בבעיה חברתית או כלכלית. קאפח מדגיש כי 22 אחוז מהבדואים בנגב מחזיקים בזיקה פלסטינית עמוקה. הסיפור על אחיותיו של איסמעיל הנייה המתגוררות בתל שבע הוא רק קצה הקרחון.
אף אחד לא מבריח מאג כדי לשדוד מכולת, מבהיר קאפח. הוא מתאר את תעשיית הרחפנים המתקדמת בגבולות ירדן ומצרים: רחפני ענק שמובילים עשרות קילוגרמים של סמים לצד השני, וחוזרים עם נשק תקני, מקלעים ואפילו טילי כתף. הנשק הזה לא יוצא החוצה בפשיעה היומיומית – הוא נאגר במחסנים ליום שבו יוחלט לפתוח חזית פנימית בתוך ישראל.
בעוד האזרח הישראלי הממוצע נאנק תחת נטל המיסים, במועצות הבדואיות אל קסום ונווה מדבר, אחוזי גביית הארנונה עומדים על אפס עגול. המועצות הללו נסמכות ב-90 אחוז על תקציבי ממשלה, מה שאומר שמשלם המיסים הישראלי מממן מערכות שלמות שאינן מכירות בריבונות המדינה.
בנוסף, קאפח חושף את תעשיית הכסף שסביב המכרזים הציבוריים: הסעות פיקטיביות ושמירות לילה במוסדות חינוך שמתוקצבות במיליונים וזורמות ישירות לארגוני פשיעה ומשפחות חזקות בשטח, כמעט ללא פיקוח.
המספרים בלתי נתפסים: מעל מאה אלף מבנים לא חוקיים פזורים בנגב, חולשים על כ-800,000 דונם. קאפח מסביר את המנגנון של חכ אל ערב – נוהג בדואי פנימי שמונע פיתוח של המדינה על קרקעות שיש עליהן תביעות בעלות, גם אם אין להן שום גיבוי חוקי.
עם זאת, יש גם נקודת אור. בשנתיים האחרונות, תחת הממשלה הנוכחית, מזהים ברגבים שינוי מגמה: בלימת פלישות לאדמות מדינה, ירידה של כ-40 אחוז בבנייה הלא חוקית, ועלייה משמעותית בהרתעה ובהריסות עצמיות.
הפתרון, לפי קאפח, טמון בחזרה לחזון של בן גוריון: התיישבות יהודית מסיבית ונוכחות בשטחים הפתוחים. מי שישלוט בשטח הפתוח – ישלוט במדינה, הוא מסכם. העיניים נשואות כעת גם למינויו של יהודה אליהו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, בתקווה שיחזיר את השיקול הציוני והאסטרטגי לניהול קרקעות המדינה.
האזינו לפרק המלא כדי להבין את עומק האתגר שעומד לפתחה של מדינת ישראל בדרום.
