- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
בעולם שבו הדיבור המשטרתי והפוליטיקלי-קורקט הופך לנורמה, אורי מלמד בוחר בדרך אחרת. בראיון מיוחד לעמיחי שילה ב'קול היהודי', מלמד מסביר למה הוא רואה בשיח השמאלי "מחלה" ולמה המלחמה הנוכחית היא הזדמנות בלתי חוזרת לנקות מוגלה אידיאולוגית שהצטברה מאז 73'.
מלמד טוען כי הבעיה המרכזית של החברה הישראלית היא הניסוחים המרדימים. "יש פה ניסוחים שהם האדמה שאנשים דורכים עליה, והתפקיד שלי הוא להגיד - זה שקר", הוא אומר. דוגמה בולטת היא המונח "מלחמת אין ברירה". לדבריו, הקידוש של חוסר הברירה הוא עיוות: "בכל תחום אחר בחיים אנחנו רוצים ברירה – למה במלחמה אנחנו מתעקשים להיגרר?".
במהלך הראיון, מלמד מותח ביקורת חריפה על הציבור הדתי-לאומי ומאשים אותו ב"קידוש הבינוניות" ובשובע בורגני. מנגד, הוא מגיב בסיפוק רב לתחקירים של עמיחי שילה המציגים את "הכיבוש היהודי" השקט ביהודה ושומרון. "לראות דגל ישראל בתוך בית בחווארה? סינואר היה מת מבושה מזה", הוא קובע.לסיכום, מלמד קורא לימין להפסיק להיות "נחמדים מדי" ולהתחיל להשתמש בהומור ובאמת פשוטה ככלי נשק תודעתיים.
