מי מפחד מ(פאץ') משיח? הרמטכ"ל מנסה לעצור את הרכבת ומחדל הכנסייה בלבנון

צמרת צה"ל נגד רוח הלוחמים: האובססיה לפאץ' המשיח

בזמן שעם ישראל נמצא באחת המערכות המורכבות בתולדותיו, נראה כי פיקוד צה"ל הבכיר בוחר לעיתים לעסוק באויבים הלא נכונים. המלחמה המוצהרת של הרמטכ"ל נגד לוחמי המילואים והסדיר שעושים שימוש ב"פאץ' משיח" מעוררת תרעומת קשה. האם הפיקוד הבכיר מנסה לייבש את המנוע האידיאולוגי והאמוני שמניע את החיילים להסתער כמו אריות? החיילים בשטח מחפשים ייעוד ומטרה גדולה שלשמה עם ישראל נלחם כבר אלפיים שנה, אך בצמרת מנסים להחליף את הייעוד הזה במושגים אמורפיים.

המחיר המדמם של הפחד מביקורת: מחדל הכנסייה בלבנון

האובססיה של הפיקוד הבכיר לא נעצרת רק בסמלים, אלא מתורגמת להוראות פתיחה באש ומדיניות הפעלת כוח מסוכנת בשטח. בפרק זה נחשף כי כחודש לפני נפילתו של רב-סרן איתמר ספיר הי"ד, מפקד פלגה במגלן, ביקר הרמטכ"ל בגזרה ואסר באופן גורף על הריסת כנסייה מקומית בכפר הלבנוני, מתוך חשש מביקורת בינלאומית מאירופה. בפועל, המבנה הנוצרי שזכה להגנה הפך למחסה עבור מחבל, אשר ביצע ממנו את הירי הקטלני שגבה את חיו של הקצין. מדובר במדיניות מדאיגה המעדיפה "שקט דיפלומטי" על פני שמירה על חיי לוחמינו.

הרדיפה המנהלית ביו"ש: האלוף בלוט ודרישת "רוח הקודש"

המגמה הזו נמשכת גם בתוך גבולות יהודה ושומרון. אלוף פיקוד מרכז, הנכנס לתפקידו וממשיך בקו התדרוכים נגד ההתיישבות, מפעיל מערכת של צווים מנהליים דרקוניים ללא ראיות. האבסורד הגיע לשיאו כאשר בניה גוטמן, תושב איתמר הנמצא תחת מעצר בית מנהלי, ביקש להשתתף בהלווייתו הממלכתית של שכנו וחברו, הלוחם מעוז רקנתי הי"ד שנפל בקרב. הצבא סירב לבקשה בטענה ההזויה כי הגעתו של נער להר הרצל מהווה "סיכון כבד לביטחון האזור", תוך התעקשות על נוהל של הגשת בקשות "4 ימים מראש" – כאילו על הנערים להחזיק ברוח הקודש ולדעת מראש מתי חבריהם עומדים ליפול בקרב.

צווחות הג'יהאד באוניברסיטת תל אביב: האויב מבפנים

בזמן שההתיישבות והלוחמים סופגים אש והגבלות, בלב הקמפוסים של מדינת ישראל האויב מרים ראש בגלוי. ב"יום הנכבה" האחרון באוניברסיטת תל אביב התקיימה עצרת מאושרת שבה נשמעו קריאות מפורשות לשבח השהידים והמשך המאבק המזוין נגד ישראל. בקול היהודי הבאנו את התרגום המדויק של הצרחות בערבית, שמוכיח כי פעילי חד"ש ובל"ד בקמפוס אינם מתגעגעים ליצהר או לאיתמר – הם דורשים את מנשיה ואת צ'ארלס קלור בלב תל אביב. הגיע הזמן שהשמאל התל-אביבי יתעורר ויבין שהאש מכוונת ישירות אליו.

לקראת חג השבועות: שילוב של אהבה ויראה מהר סיני ועד הר הבית

לסיום הפרק, לקראת חג מתן תורה, אנו חוזרים לימי ההגבלה ההיסטוריים למרגלות הר סיני. התורה מלמדת אותנו שאהבה וכיסופים לקודש חייבים להיות מוגנים ומאוזנים על ידי גבולות ויראה פנימית. תובנה זו רלוונטית במיוחד לתופעת העלייה ההמונית והברוכה להר הבית. בצד השמחה הגדולה על השיבה למקום המקדש, עולה הדרישה להקפדה יתרה על מורא מקדש, הימנעות מקלות ראש וצילום "סלפי" אל מול קודש הקודשים, ולמידה מחדש של הלכות היראה הנדרשות במקום הנשגב ביותר לעם היהודי.