כיצד עלינו לראות את מגיפת הקורונה - כנגיף לא נעים שיעבור כמו תופעות טבעיות אחרות, או כמגיפה כמו בימי התנ"ך? אם כמו מגיפה שנשלחה על ידי אלוקים, מה הוא רוצה מהעולם?
אין ספק ששום דבר לא קורה בעולם במקרה, בוודאי לא דברים כאלה גדולים כמו מגיפה עולמית. כל המגיפות שבתנ"ך היו מגיפות שנועדו לנער את האנשים בעולם שקפאו על שמריהם ולא רצו להמשיך להתקדם כמו שהעולם צריך להתקדם.
אנו יודעים כי מתוך עשר המכות שקיבל פרעה - נקראו שלוש בשם מגיפה. והטעם הוא כי אלוקים רוצה להוציא את עם ישראל ממצרים, יציאת מצרים הייתה צריכה להיות הבשורה הטובה גם לעם ישראל וגם לעולם כולו שצריך להתנתק מתרבות השיעבוד והעבדות של מצרים "בית עבדים". עם כל הכרוך בה.
פרעה לא רוצה ללכת עם התוכנית האלוקית. הוא התנגד לה כמה פעמים וקבל מגיפה שתעורר אותו. המכה הראשונה עוצרת כדי שיוכל להתבונן ולהבין מה שצריך להבין. הוא גם מקבל שליח שאומר לו מה הוא צריך לעשות. אבל כשהוא לא מתעורר אחרי המכה הראשונה הוא מקבל את השניה ואת השלישית. גם כאן לא נח לו להתעורר, נח לו שיש לו כל כך הרבה עבדים. הוא מתעקש ומקבל מגיפה רביעית וחמישית עד שהוא מבקש מבני ישראל שיצאו ממצרים.
כך קורה לעם ישראל שלא רוצה להתנתק מהעגל, לא רוצה לקבל את לוחות הברית הכתובות באבן. הוא מבין שעם קבלת לוחות האבן - עשרת הדברות יהיו קבועות בתוכנו לתמיד. הוא מבין שהוא הולך לאבד את כל הנוחיות שכרוכה בעבודה הזרה שמאפשרת לאדם לעשות מה שליבו חפץ. "עבודה זרה ותרנית היא".
לכן בני ישראל עושים את העגל בדיוק ביום שהיו צריכים לקבל את הלוחות. התוצאה היא מגיפה. אין ברירה אי אפשר להשאיר את העולם עם הטיפשות והאכזריות ושפיכות הדמים שכרוכות בעבודה זרה. העולם חייב להתקדם והם חייבים להבין, אחרי המכה שהם מקבלים בעקבות חטא העגל הם מבינים.
כך מקבלים בני ישראל מגיפה כשהם לא רוצים להכנס לארץ ישראל בחטא המרגלים. וכך הם מקבלים מגיפה כשהם בוגדים בנשותיהם והולכים לבגוד עם בנות מדין האליליות. הם מוכנים להפסיד את הכי טוב שבעולם, ולא רוצים להתקדם לחיים בריאים ושפויים. טוב להם בחיים של הפקרות. אבל העולם לא יכול להתקיים כך.
כך היה גם במגיפה בימי דוד שהיו צריכים בני ישראל לבנות את בית המקדש אחרי יותר מ-400 שנה שיצאו ממצרים. לא התעוררו למשימה הבאה שלהם וקיבלו מגיפה בימי דוד המלך. כשהם קנו את מקום המקדש פסקה המגיפה. כי כבר באה להם התובנה. כך גם בימינו אנו צריכים לעלות מדריגה, וכל עוד לא נעלה, היא לא תעזוב אותנו.
מה המשימה של עם ישראל ביחס לקורונה - להמציא את החיסון הראשון? אם התשובה היא לעורר את העולם לחזור בתשובה, איך? מי יעשה את זה? ראש הממשלה? הרבנים הראשיים? מי יטרח להקשיב? במיוחד כשישראל עצמה אינה מגדלור של תורה בימינו.
יש משימה למצוא חיסון. והיא חייבת להיות כרוכה במשימה הרוחנית שלנו. המשימה הפיזית היא מציאת התרופה. המשימה הרוחנית היא כרוכה איתה ביחד והיא התובנות הרוחניות, והן באות ביחד.
מדינת ישראל היא באמת מגדלור של יצירתיות ופיתוח שמשפיע על העולם. העם היהודי בוודאי הוא מגדלור של אור, היהודים קיבלו פרסי נובל ביחס של פי 115 משאר האומות יחסית לגודלם. העם היהודי מביא ברכה לעולם בכל התחומים המעשיים, בטכנלוגיה, בסייבר, בחקלאות, בחלל, ברפואה, בכלכלה, בייצור נשק, בתקשורת מחשבים ובעוד תחומים רבים מאוד. ישראל נחשבת כאחת מעשר המעצמות החזקות בעולם לפי דירוג של בלומברג.
הענין זהוא שישראל לא צריכים להיות מפתחי העולם רק בטכנולוגיה, אפליקציות נשק וסייבר אלא בעיקר בנושאי צדק, ערכים ומשפחה, ילודה וחינוך, אמת ואמונה. אחווה ואיכפתיות. אם נתקדם בעצמינו - העולם יתקדם ביחד איתנו.
כל אחד יכול לראות כי ההתקדמות של עם ישראל וההתקדמות של העולם שזורות זו בזו. כשאנחנו התחלנו לעלות לארץ ולצאת מחוץ לחומות ירושלים. העולם יצא מהבערות שלו והחל להקנות לילדיו את חכמת הקריאה והכתיבה לא רק לשכבה אחת של משכילים אלא לכל האוכלוסיה. (כמו שהיהודים עושים כבר אלפי שנים).
כשאנו הקמנו את מדינת ישראל - השתחרר העולם מהצרה הצרורה של הנאציזים וכל הרשע הנלווה אליו. העולם התנתק מהרצחנות של כל העמים שהלכו אחרי גרמניה. מהאכזריות שהופנתה אל העמים שסביבם. כשאנחנו שחררנו את ירושלים ויישבנו את יהודה ושומרון - נפטר העולם מהרשע הכפירה והבורות של השלטון הקומוניסטי ברוסיה ובמדינות רבות אחרות..
רבנים רבים הציעו סיבות מדוע ה' שלח את הקורונה לעולם - בגלל לשון הרע, שינאת חינם, פריצות וכו '. מה ההרגשה שלך? מה הכי צריך לתקן?
חייבים לזכור שהמגיפה היא לא רק על בעיה אישית המגיפה היא משבר לאומי ומשבר עולמי. לכן חייבים לחשוב על הבעיה הלאומית והבעיה העולמית. אחרת לא נוכל לכוון את האמת. עם זאת בוודאי שכל אחד צריך לתקן את כל הדברים שהזכרת בשאלה. אי אפשר להתקדם כשמדברים רק על הדברים הגדולים.
איך אפשר לשכנע אדם שאינו דתי שהמגיפה היא מאלוקים? לדוגמא, אנשים רבים אומרים שהם לא מעוניינים באל שמעניש את העולם במחלות כמו קורונה. איזו גישה יש לנקוט כדי לקרב אנשים לרעיון של מלך אוהב?
צריכים להבין שגם מכות יכולות לבא מאהבה. הורה שמעורר את בנו לקום בבוקר זה מאהבה, למרות שהבן לא אוהב לקום מוקדם מהמיטה. ממשלה שלא מאפשרת לנסוע במהירות ונותנת קנסות - זה מאחריות ולא מטיפשות. מדינה שבודקת כי הבנינים והכבישים בנויים לפי התקן בונה את עצמה ולא הורסת, כמו שמקובל אצל שכיננו.
התורה אומרת לנו כי המכות והמגיפות שליוו אותנו במדבר היו כמו מכות של אב שאוהב את בנו ולא נותן לו כסף שיקנה סמים. לא נותן לו להתדרדר. מאיץ בו ללכת ללמוד מקצוע, למרות שהוא יכול להתקיים על הכסף של אביו.
צריכים להסתכל על המציאות מהעיניים של האב האוהב ולא של הבן לפעמים מעדיף להיות נהנתן.
כתבת על החשיבות של כתיבה ושימוש בתקשורת להפצת המסר של התורה. בהתחשב בכל הליברליזם בעולם וההתמקדות בחופש הפרט, האם אנשים מוכנים לשמוע?
הרב קוק זצוק"ל כתב על כך כמה וכמה פעמים ואני רק ציטטתי את דבריו. הוא ידע מה כוחה הגדול של התקשורת והכתיבה וחשש מאד מפני העט השנונה של הסופרים הלועגים במאמריהם לקדושת עם ישראל והתורה. לכן הוא קרא לבני התורה לכתוב כנגד כל סופרי החול: "העט כבש לו את העולם, הוא רודה במחשבות, ברגשי הלב וגם במעשים. בבטחה הוא עושה את דרכו, חיצים שנונים ומדקרות כחרב. היעלה על הדעת שאנו רשאים לשתוק ולא לקנות לנו את הנשק המודרני הזה? אבל זה העט איננו 'נהרא דמכיפיה מיבריך' (הוא לא כותב מעצמו, שבת סה ע"ב). הוא לוקח חילו מאוצר המחשבה וכו' וכו'. ואנחנו, למה לא נעשה לנו גם אנו עט? היבשו מוחותינו? חלילה! (ע"פ "אגרות הראי"ה", ח"א עמ' כה).
הרב קוק הבין שאנשים צמאים לשמוע. כל אדם הוא בעל נפש אלוקית גלויה או סמויה שהיא בסופו של דבר מנווטת אותו. לכן העולם ברובו המכריע מאמין באל עליון מראשית היווסדו. למרות שהעולם ברובו הגדול עבד בתחילה את האלוהים דרך האלילים. ברבות השנים הוא הקשיב לאמת הפנימית שלו וזנח את האלילות שבעבודה זרה ודבק באל אחד ולא מוגשם. ואין חשש שיחזור אחורה.
כך העולם קשוב תמיד לנשמה האלוקית שלו ומתקן את מערכות המשפט שלא יהיו מעוותות כמו שהיו בעבר ויהיו יותר מתוקנות. היום ברוב העולם לא כורתים יד או תולים על עץ מי שגנב. גנב משלם משהו מידתי כמו תשלומי הכפל שהתורה מחייבת.
אנו רואים שהעולם מתקדם כל הזמן, והולך לכיון הטוב והיושר כמו שאמרו כל הנביאים. לכן אנו מאמינים שהוא יקשיב לאמת הפנימית של נפשו ונשמתו וימשיך להתקדם, אם נזכה - זה יהיה מהר. ואם לא נזכה - זה יהיה יותר מאוחר, בכל מקרה זה יהיה.
האם תפקידם של הרבנים להתבטא בכלי התקשורת הציבוריים על אלוקים, תשובה, בעיות הדור, פוליטיקה וכדומה - או לשמור את דרשותיהם בפני קהילותיהם בלבד?
זה עיקר תפקידם. כך משה רבינו פעל במישור הפוליטי, ודיבר עם פרעה להוציא את בני ישראל ממצרים. כך היה יהושע בן נון, מנהיג שהיה מוסר התורה השלמה ממשה רבינו, עם היותו מנהיג שכבש את ארץ ישראל. באותו אופן פועל דוד המלך וכך היה רבי עקיבא.
זו התורה. אם אנחנו לומדים את דרך חיינו מאברהם אבינו כך צריך לעשות. מעשה אבות סימן לבנים. אם לומדים מרבי עקיבא, צריך אדם להקהיל קהילות ברבים. וכמה שיותר רבים יותר טוב. כמה שיותר דבריך נשמעים כך דיברת יותר נכון. על המשימה הזאת מסר רבי עקיבא את חייו. ועל כך הוא אמר את המשל המפורסם שלו על הדגים היוצאים מהמים שאין להם חיים. אין לנו כאומה חיים אם לא נתבטא בכלי התקשורות על כל מה שצריך תיקון.
לאחרונה, משרד המשפטים בישראל איים להעניש אותך על דבריך. אתה יכול לספר לנו מה אמרת? האם תשמור על דבריך בעתיד?
אמרתי מה שהתורה אומרת, ואני לא מתכוון לרגע להפסיק לומר את מה שאני מאמין בו. תפקידו של רב לומר את האמת, במיוחד אם היא לא מוצאת חן בעיני השליטים.
כך עשו כל מנהיגי ישראל מזמן משה רבינו ועד ירמיהו ועד כל הנביאים. כך עשו כל חכמי הגמרא, כל הפוסקים, כך כתב הרמב"ם וכך כתב הבית יוסף את ההלכות שלו למרות שחלקם לא מצאו חן בעיני השליטים. כמובן שאנחנו לא משווים את עצמינו אליהם. אבל בהחלט אנו צריכים ללמוד מהם מה צריך לעשות.
נראה כי דמוקרטיה וחופש הפרט הם עגלי הזהב בישראל כיום. האם דמוקרטיה ומדינה יהודית יכולים להתקיים יחד?
לא הייתי קורא להם עגלי הזהב כי הם לא שלילים. אין דבר שמתאים למדינה יהודית יותר משלטון דמוקרטי. בוודאי הרבה יותר משלטון דיקטטורי. כל העוולות הגדולות שנעשו בעולם נעשו תחת דיקטטורה וכל הטובות תחת דמוקרטיה. מי שמתבונן בדברי הנביאים ובדברי חז"ל רואה שהשלטון הדמוקרטי הוא הנכון ביותר לימי הגאולה.
כמובן לא מדובר באנשים שמעוותים את מושג הדמוקרטיה ומשתמשים בו להשלטת הדעות הנפסדות שלהם על הרוב בשיטות נפסדות. אבל העקרון הוא נכון.
בנושא ההומוסקסואליות ודרישות התנועה ההומוסקסואלית להכרה ושוויון, האם עדיף להתעלם ממנה, או שמא יש להתמודד עם עקרונותיה באופן פומבי?
צריך לרחם על ההומוסקסואלים שסובלים מהנטיה הזו. צריך להלחם במנהיגים האלימים שלהם שסותמים פיות ורוצים להשתלט על המרחב הציבורי, רוצים למנוע מאחרים להתנהג לפי אמונתם. רוצים להכריח את כולנו להשתחוות לעגל הזהב שלהם.
אנחנו צריכים להלחם כדי שלא נהפוך ל"להטביסטן". מדינה של טרור דעות, של השלטת פחד על אנשים. של השלטת פחד על מערכת המשפט והתקשורות.
צריך חופש דעות אמיתי שבו אפשר לומר כי משפחה בריאה היא משפחה של אבא ואמא וילדים. ולא להחשיב את האמירה הזאת כאמירה שאסורה. חייבים להלחם. אסור לשתוק.
בישראל, במקביל להרבה יהודים חילוניים חוזרים לתורה, צעירים רבים עוזבים את הקהילה התורנית. מה ניתן לעשות כדי למשוך אותם חזרה ליהדות?
להראות להם את האור שבתורה. להראות להם את היופי שלה. את האמת שלה. את הצדק שלה. צעירים מחפשים את הדברים הללו וכשמראים להם אותם - הם שם.
כיצד על ההורים לנהוג כלפי ילדים שמוותרים על עול התורה?
לאהוב ולקרב. אבל לא להחניף להם ולומר כל אחד והאמת שלו. צריך בהחלט לומר להם כל הזמן. זו האמת, אבל אנחנו אוהבים אותכם ובגלל זה לא מקבלים את דרכם.
בגולה, ההתבוללות ממשיכה לגדול. מה ניתן לעשות כדי למנוע אסון מוחלט? למשל, האם על ממשלת ישראל להכניס כסף וכוח אדם לחיזוק הקהילות היהודיות בתפוצות והזהות היהודית בקמפוסים במכללות?
מדינת ישראל צריכה להשקיע את כל כולה בעליה. להשקיע בגלות זה לבנות בית על קרחון שהולך ונמס. אין שום סיכוי לקהילות היהודית בגלות. הם הולכות ומתבוללות בקצב רצחני. מי שנשאר שם - מוותר על קיום עם ישראל. למזלם קיימת מדינת ישראל. אבל הם לא יכולים לסמוך עלינו. הם חייבים להיות שותפים. וזה מה שהמדינה צריכה לומר ולסייע ולעזור בכל יכולתה.
[הראיון הופיע באנגלית בעיתון [The Jewish Press
