צפו: "כל פסילת חוק היא שוד שלטון העם ע"י בימה"ש"

עו"ד אורי צפורי, יושב ראש התא המשפטי בתנועת דרך חיים, ומי שניסח את "חוק המשילות" אשר הונח על שולחנה של הכנסת בחתימתם של 16 ח"כים מסיעות שונות בקואליציה, ואשר בא להסדיר את יחסי הכנסת ובג"צ, מפרסם סרטון דעה בו הוא מסביר את המצב סביב סוגיית בג"צ.

"כולם מדברים עכשיו על המודל הבריטי והמודל הקנדי - פסקת ההתגברות. אבל בואו נדבר רגע על "המודל הישראלי" של אהרון ברק" אומר עו"ד ציפורי.

"שנבין, אין עוד מדינה בעולם שבה מצד אחד אין חוקה שלמה, ומצד שני יש בה פרקטיקה של פסילת חוקים ע"י ביהמ"ש".

ציפורי מסביר כי "את הפרקטיקה הזו הנהיג אהרון ברק בשנת 1995 במה שמכונה "המהפכה החוקתית. ההיגיון אמור להיות פשוט – אם יש חוקה, שהיא הסכמה חברתית רחבה, חוצת מגזרים, המשקפת את ערכי היסוד המשותפים העומדים בבסיס החברה, יש הצדקה לפסילת חוקים של נבחרי הציבור הנוגדים את הערכים האלו. אבל אם אין חוקה, אין סמכות ואין גב ציבורי לפסילת חוקים ע"י ביהמ"ש". 

צפורי מסביר עוד מהו המודל הבריטי ומהו המודל הקנדי "בבריטניה, אין חוקה, ובאמת לבית המשפט אין סמכות לבטל חוקים. הוא יכול להמליץ לפרלמנט לבחון את עצמו שוב כשמשהו נראה בעיניו לא בסדר. אבל הפרלמנט, ורק הוא, יחליט אם לשנות את החוק או לא. בקנדה יש חוקה, ושם באמת בית המשפט מוסמך לבטל חוקים, ועדין הפרלמנט יכול לאשרר את החוקים, מה שמכונה פסקת ההתגברות."

באשר לישראל אומר צפורי כי "רק בישראל התפתח יצור כלאיים: אין חוקה ויש פסילת חוקים. במצב הזה כל פסילת חוק היא למעשה שוד לאור היום של שלטון העם על ידי בית המשפט.שורה תחתונה:  המודל הקנדי רלוונטי רק במקום שיש חוקה. למדינת ישראל, שבה אין חוקה, מתאים המודל הבריטי.  כל פתרון אחר הוא לא מודל קנדי ולא מודל בריטי, הוא מודל ישראלי שמנציח פרקטיקה משפטית, שלא קיימת בשום מדינה בעולם." קובע צפורי.

בהצעת "חוק המשילות" אותו ניסח צפורי נכתב כי היא "נועדה להבהיר באופן חד־משמעי, בחוק יסוד: השפיטה, כי אין זה בסמכותו של ביהמ"ש להכריז על בטלותו של חוק. בהיעדר חוקה שלמה, נתונה סמכות החקיקה לכנסת כנציגת הציבור, ואילו תפקידו של ביהמ"ש מתמצה בפרשנות וביישום החוקים על סכסוכים קונקרטיים שהובאו בפניו."

בחוק מתוארת ההפיכה החוקתית שביצע בית המשפט בהסתמך על חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' שנחקק בשנת 1992. "ביהמ"ש העליון הפך את הקערה על פיה וקבע כי לביהמ"ש סמכות להכריז על בטלותו של חוק שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, זאת למרות שסמכות שכזו לא הוקנתה לו באופן מפורש בחוק. עד היום פסל ביהמ"ש העליון 14 חוקים ומנע בכך מהכנסת להגשים את רצון העם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות".

כמו כן, נטען כי "המהפכה החוקתית שיבשה את האיזון העדין שבין הרשות המחוקקת והרשות השופטת".

הצעת החוק מציעה לתקן את חוק יסוד השפיטה בכך שבימ"ש יוכל להפנות את המחוקק במקרה של סתירה בין חוק שנחקק לחוק יסוד "הגיע בית המשפט למסקנה כי חוק עומד בסתירה לחוק-יסוד, יפנה בית המשפט את תשומת ליבו של המחוקק להתנגשות בין החוקים." אך לא להורות על בטלותו של חוק "בית המשפט העליון אינו רשאי להכריז על בטלותו של חוק." כך לפי הצעת החוק.