בע"ה כ"ג סיון תשפ"ו
הרשמה לניוזלטר שלנו

בשליחת הפרטים את/ה מאשר/ת את מדיניות הפרטיות של האתר

Close

על גשר של גלילים: מה עושה הגבול העתיק בעולם מתחת לשרשראות הטנקים? מעבר לגבולות

מה מחבר בין תיעוד עדכני של חיילי צה"ל חוצים את הליטני, משנה במסכת שביעית, וצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים? בן אפרסמון מחבורת "חרגבים", מוביל אותנו השבוע מנהר אחד בצפון עד לנהר אחר בדרום – שניהם מגדירים את גבולות הארץ כבר אלפי שנים

  • יוסף רוסו, הקול היהודי
  • כ"ז אייר תשפ"ו - 10:50 14/05/2026
גודל: א א א
טנקים חוצים את תעלת סואץ על גשר הגלילים, 25 באוקטובר 1973 (רון אילן, אוסף התצלומים הלאומי של ישראל)
טנקים חוצים את תעלת סואץ על גשר הגלילים, 25 באוקטובר 1973 (רון אילן, אוסף התצלומים הלאומי של ישראל)

השבוע התפרסם תיעוד היסטורי ומרגש של כוחות צה"ל חוצים את נהר הליטני באמצעות גשר גלילים. אבל הליטני אינו רק מכשול מים טקטי עבור הצבא; הוא קו גבול היסטורי עמוק.

במשנה במסכת שביעית (פרק ו', משנה א') מחלקים חז"ל את הארץ לאזורים לעניין מצוות השמיטה, וכותבים: "וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה". מהו אותו "הנהר"? מפרשים רבים מזהים אותו עם לא אחר מאשר הליטני. (ואמנה? זהו כנראה הר צפוני יותר באזור החוף או חלק מרכס החרמון, כפי שמופיע בשיר השירים: "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן").

גם הגיאוגרפיה והשפה המקומית מספרות את אותו הסיפור. בערבית, שמו של הליטני הוא "קַאסְמִיֶּה" – מלשון "קסם", כלומר: המחלק והמפריד. ואכן, הנהר הזה הוא סכין גיאוגרפית מובהקת. מדרום אליו משתרע הנוף המוכר לנו של הגליל העליון, אך ממש מצפון לו מתחיל תחום גיאוגרפי שונה לחלוטין – הר הלבנון.

עוד הרבה לפני מתן תורה, הליטני תפקד כגבול בינלאומי קשוח. פפירוסים עתיקים המתארים את מסעות המלחמה של פרעוני מצרים מגלים שהנהר היווה את קו הגבול הברור בין המעצמה המצרית מדרום לבין האימפריה החיתית מצפון. זוהי בעצם גבולה הצפוני של ארץ כנען ההיסטורית.

מ"הנהר" של הצפון ל"הנהר" של הדרום

האמצעי שבו השתמשו חיילנו השבוע לחצות את הליטני הוא, כאמור, "גשר גלילים". מי שמכיר מעט היסטוריה צבאית ישראלית נזרק מיד למעלה מחמישים שנה אחורה: זהו בדיוק מאותו משפחת גשרים מיתולוגית שבאמצעותה חצה צה"ל את תעלת סואץ במבצע "אבירי לב" במלחמת יום הכיפורים (אם תרצו, סוג של עדות אירונית ל"התקדמות הטכנולוגית המפוארת" שלנו מאז).

וכאן מתחבר הקצה השני של הארץ. מקובל לומר שתעלת סואץ נחפרה באזור שבו, בעת העתיקה, עברה תעלת מים טבעית שיצאה מנהר הנילוס – אותו "נהר מצרים" שמופיע בתנ"ך כגבולה הדרומי של הארץ. אגב, המילה "נילוס" עצמה היא מילה יוונית שמשמעותה פשוט "הנהר" ("ניל" = נהר, וסיומת 'וס' מתפקדת כמו ה"א הידיעה).

מעגל של 53 שנים

וכך, בהפרש של 53 שנים בדיוק, ההיסטוריה הישראלית חורזת את גבולותיה על גבי גשרי גלילים. פעם אחת בדרום, בחציית "הנהר" המצרי, ופעם אחת בצפון, בחציית "הנהר" הלבנוני, כשאנו פורצים צפונה ודרומה אל מעבר לגבולות כנען ההיסטוריים. זוהי תזכורת חיה לכך שהגבולות המודרניים הם לעיתים רק שכבה דקה מעל מציאות גיאוגרפית ותנ"כית עמוקה הרבה יותר, מציאות שנוטעת בנו את התקווה לשוב ולהתיישב בכל מרחבי ארצנו, עד מרחבי סיני.

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי: