בע"ה ב' סיון תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

הכי רחוק או הכי קרוב?

משפחת שחר מתחילה לסכם תובנות, תהיות ושאלות מהשליחות בהודו

  • הודו לה'
  • ח' כסלו תשע"ח - 08:50 26/11/2017
גודל: א א א
הודו לה'
הודו לה' משפחת שחר יצאה לשליחות בבית חב"ד ברישיקש שבהודו. בבלוג בקול היהודי הם מעלים חוויות ותובנות
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

העונה לקראת סיום. בעוד לא כל כך הרבה זמן אנחנו כבר נהיה בעז"ה שוב בארץ הקודש.  ברוך ה' עכשיו יש יותר זמן לחשוב, להתוועד עם יהודים, וגם בינינו. מרגישים שזה הזמן להתחיל להעלות תובנות ולהסיק מסקנות, וגם, לשאול הרבה שאלות.

בחמשת החודשים האחרונים למדנו הרבה, וחווינו הרבה. אבל אנחנו רוצים לנסות להתמקד בדברים שנראים לנו הכי מהותיים בשליחות, ובקשר עם יהודים, וזאת משתי סיבות:

א. כדי לא לשכוח, ולדעת לעבוד על הנושאים האלה גם בשגרה. ב. כדי שאולי נזכה ונאיר גם לאחרים נקודות בעבודה הכל כך חשובה הזאת - שליחות.

אז ננסה לטעם טעימה קטנה ממה שעלה לנו בשבוע האחרון.

 1. איך להסתכל על יהודי אחר.

ביום שישי שעבר יצא לי לשבת לשיחה במהלך המבצעים עם שני חבר'ה ישראלים במסעדה. השיחה התגלגלה, וכמו שקורה הרבה פעמים, הפכה להיות דיון נוקב על היהדות, על התורה על ה' וכו'. הם העלו הרבה טענות, ועם הרבה אהבה ובטחון בה' היינו צריכים לשבת ולדבר על הכל.

לפעמים שיוצאים משיחה כזאת מתפשטת מועקה בלב. אתה אומר לעצמך, "וואי, כמה עם ישראל רחוק ומנתק את עצמו מה'. איזה אטימות וכפירה יש בעולם!".

אחרי שאתה יושב ומבין שגם בך קיימים כל הדברים האלה, ולכל אחד מאיתנו יש המון לאן להתקדם, אתה עדיין כואב ומרחם על אותם יהודים.

בליל שבת חשבתי על הנושא הזה ונזכרתי במשהו מעניין שלמדתי לפני כמה חודשים. הרבי כותב שיש שתי דרכים איך להסתכל על כל יום בגלות. דרך אחת היא שכל יום הוא עוד יום בגלות, עוד יום של סבל ייסורים ובלבולים. הדרך השניה היא שכל יום הוא עוד יום של התקדמות לגאולה, הזדמנות להוסיף בעבודה ומעשים לקירוב הגאולה.

ברור שהדרך הראשונה מייאשת מעציבה ומבלבלת והדרך השניה ממלאת בשמחה ובמרץ ומאוד משחררת מהייאוש. וודאי שככה צריך להסתכל על הימים שעוברים עלי.

פתאום עלה לי שבדיוק ככה אני יכול להסתכל גם על יהודי אחר.

אפשר להסתכל כמה הוא רחוק ואדיש לתורה ומצוות ולהתמלא צער וייאוש. ואפשר להסתכל עליו ולהגיד שאם הוא הגיע לכזה מקום אז וודאי שממש עוד מעט הוא יתעשת ויבין שאי אפשר להמשיך ככה! ודווקא היהודי שהיה נראה לי הכי רחוק, להיפך! הוא הכי קרוב!

2. יום אחד אחרי שיחה דומה, כאשר יצאנו מהמסעדה, פתאום הבנתי שוב למה ישעיהו הנביא מתכוון כשהוא אומר: "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". כמה תשומת לב ה' מקדיש לכל אחד ואחד מאיתנו כדי לסבול אותו ולכוון אותו למקום הכי טוב והכי אמיתי לו.

שמתי לב שרוב הטענות שיש לאנשים, בגדול חוזרות על עצמן, ורובן מוכרות. אמיתות התורה והמסורת, הבדל בין ישראל לעמים, הצורך בתורה, הצורך באמונה ומחוייבות אליה, למה דווקא היהדות וכו'.

העניין הוא שכל פעם הטענות האלו חוזרות, אבל במילים אחרות ומאנשים אחרים. וכשם שאין פרצופיהן שווים...

לכן צריך המון המון סבלנות בשיחות עם יהודים אחרים, ובאמת לדעת לשתוק גם אם יש לך המון מה להגיד. אתה לא מחפש להוכיח הוכחות ולהעביר שיעור עכשיו. לפני כל זה אנחנו צריכים בראש ובראשונה קשר פשוט וטוב בינינו. באהבת ישראל פשוטה.

כל פעם אני אומר לעצמי: בא תכיר את מי שעומד מולך, יש כאן בן אדם מרקע שונה לגמרי, חי בעולם אחר משלך, וודאי שיש לך המון מה לקבל ממנו. ואז מתחילים לדבר והדיבור באמת הופך להרבה יותר מעניין וחי. יש לך קשר עם יהודי אחר, ותוך כדי באמת נפתחים לדבר על דברים מאוד מעניינים וחשובים, כאשר השיחה מתנהלת בפתיחות וזרימה כיפיות ממש.

3. חסידות. חסידות. ועוד חסידות.

עשרות פעמים יצא לנו לפגוש יהודים שמסתכלים על היהדות מנקודת מבט של 300 שנה אחורה. זה מה שהם מכירים, או לפחות זה מה שהכירו להם.

בשבילם קשר עם ה' נתפס כדבר מגביל, המחוייבות לתורה חונקת ומכווצת, הקשר שלנו לארץ הוא רק כדי להפוך אותה למדינת הלכה, ועוד כל מיני הזיות שהם ינקו מכל מיני מקומות.

יצא לנו כמה פעמים לפגוש חבר'ה שאומרים לך שהכל אינטרסים, את כל הדת אתם עושים כדי לקבל גן עדן ואתם לא באמת רוצים את זה...

אנחנו מסתכלים עליהם ואומרים: וואלה לא! אנחנו ממש לא שואפים לשם ולא חושבים על זה... את הכל אנחנו משתדלים לעשות בשמחה, כדי לקשור קשר עם ה' בעולם הזה! להפוך את העולם למקום מאיר, שמח, וטוב יותר לכולם...

כל פעם מחדש מגניב לראות איך הפרצוף משתנה. כאילו תבנית שבן אדם בנה לעצמו חיים שלמים בנושא הזה בבת אחת מתמוססת. והוא אומר: "מה? תמיד הייתי בטוח שזה הדבר היחיד שמניע אנשים לקיים מצוות...".

אח"כ אנחנו רק מציעים לו לשבת איתנו ללמוד קצת חסידות, וכמובן עם כולם משתדלים לשמור על קשר גם אחר כך ומחכים לחזור הביתה, להזמין אותם, ולהפגיש אותם עם אנשים ששמחים והכי טוב להם - באמת - להיות הכי מחוייבים בעולם! 

כל זה קשור למהפכה שהחסידות חידשה בעולם וממשיכה לחדש כל הזמן. זה מה שהכי יכול לשמח ולהאיר לנו לכל מי שעוד לא זכה להכיר את החידוש הזה. ללמוד עם יהודי חסידות זה גמילות חסדים כפשוטה! 

בואו נזכיר לעצמנו כל בוקר שמשיח יבוא רק כאשר המעיינות האלה יפוצו חוצה, ואין הדבר תלוי אלא בי!

בעזרת ה' בבלוג הבא נמשיך להעלות מחשבות. בנתיים נשמח שתתפללו עלינו שאת הזמן האחרון כאן ננצל הכי טוב שאפשר.
 

תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 94 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד