בע"ה ט"ז אלול תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

הלוחם שפגשתי בהלוויתו של שלומי מרק ז"ל

בטור שכתב מספר אלישוב הר שלום על לוחם אמיץ שפגש כארבעים דקות לפני לוויתו של שלומי מרק ז"ל. גם הוא היה לוחם גיבור. עטוף בטלית, ותכריכים.

  • אלישוב הר-שלום
  • כ"ז אדר ב תשע"ט - 15:22 03/04/2019
גודל: א א א
אלישוב הר-שלום
אלישוב הר-שלום בין מאורעות החיים נשאר הלב מנגן\r\nפעם בדיבור פעם בשתיקה \r\nופעם בשיח חי בין העט ליריעה
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

בית ההספדים, קהילת ירושלים.

היום רציתי לספר לכם על: רענן מאיר סיון. 

את רענן מאיר פגשתי כ 40 דק לפני הלוויתו של שלומי שלנו.

אדם עם סיפור חיים מרשים נוגע ומעורר השראה, רענן מאיר רצה כל חייו להיות רופא ואף נולד בשנת תרפ"א, אבל באופן משונה לנוכח התקופה הטרופה, מצא עצמו איש צבא. לחם בגבורה במלחמת עולם השנייה, בה פילח כדור נאצי את גופו, אך הוא התעקש לחיות ושרד את המלחמה.

עלה ארצה, שם חידש קשר עם אהובתו ואף דאג לומר לה מאז בכל יום, שהחיים שלו איתה, הם ירח דבש נצחי. רענן מאיר מאוד אוהב ילדים ביחוד את נכדו, איתו שיחק במרץ על אף זקנתו ועל אף פציעתו אז במלחמה ביערות של אירופה הנאצית הקפואה.

חשוב לו לרענן מאיר לעשות את כל מעשיו בכל ליבו וכך עשה עד היום בו נפגשנו.

התרגשתי מאוד. וכאב לי מאוד. חשבתי לספר לו על שלומי שלנו ועל הפיגוע המתמשך הנוראי והשורף כל חלקה טובה בלבי של משפחתו, רציתי לספר לו על האופן הככ מרגיז שבו שלומי הסתלק. על זה שיש לו תינוק, רק בן שלושה חודשים. 

רענן מאיר, עשה רושם של אדם עם הרבה סבלנות, לא היה נראה שהוא ממהר ובכל זאת אולי הסתיר זאת, מה שגרם לי להתלבט אם להמשיך לספר לו על מחשבותיי, על יסכה, על החור שלה בלב, שמתרחב בפעם השלישית. לא חשבתי לרדת לפרטים, בכל זאת אדם מבוגר, שלא יצטער מדי. אצלם הזקנים עלולים להגיב באופן טרגי. 

אבל אז נגמרה לי ההתלבטות.  ארבעה אנשים הרימו את מיטתו של רענן מאיר סיון ז"ל ומישהו שם, בעברית קצת צולעת מעורבבת עם אחת משפות מרכז אירופה, ניסה להתגבר על קשיי העברית/ ארמית שבקדיש.
רענן מאיר היה עטוף היטב כיאה ליום קר ולאקלים ההפכפך של ארץ ישראל (תרתי משמע) בטלית ותכריכים. 

קמתי לכבודו, פסעתי כמה צעדים והתנצלתי במבוכה על שלא יכולתי להמשיך ללוותו, הסברתי לו בלחש, שבאתי למלא את חלל בית ההספד של קהילת ירושלים בדמעות ותפילה, אולי שלומי שלנו לא יצטרך לשכב על האבן הקרה והמכוערת, עליה שכבת אתה רענן מאיר סיון, הגיבור של מלחמת עולם השנייה, רק לפני דקות מספר. 

יש עוד לוויה אמרתי לו, עוד גיבור שנלחם ומשאיר אהובה. גם לה הבטיח, שכל יום בחייהם יהיה ירח דבש מתמשך... 

סיפרתי לכם על רענן מאיר סיון, מפני שבהלוויתו, הייתה רעייתו וככל הנראה נכדו, ועוד שבעה אנשים, מתוכם ארבעה בלבוש חרדי חברים "בחברא קדישא" ועוד שניים שנמצאו באיזור להשלים מניין לקדיש. זה טלטל אותי לדעת, שבעוד חצי שעה, לא יהיה כאן מקום לזבוב. המון מילים ובכי וגעגוע, וגם אין סוף מעגלים שליבם מתרסק לחתיכות.

ולרגע חשבתי עלינו, אלה שגדלים כאן בארץ ישראל שאחרי השואה, השואה שבה לחם רענן מאיר סיון ז"ל, אלה שגדלים באדמה הזו של יהודה ושמרון, שמצמיחה שוב ושוב איכויות כאלה שאין בשום מקום בעולם. גיבורים וקדושים ויפים, כמו שלומי שלנו.

חשבתי גם על מעגל בלתי נראה, קצר ומר, שנרקם שם בין רענן מאיר ושלומי שלנו. צעיר וזקן, ילד ארצישראלי עם איש הבא מן הגולה, שייחל לראות גיבורים כמו שלומי, עם מדים. ואולי יותר מאשר המדים, גם הוא וגם שלומי וגם אנחנו... מייחלים לגאולה שלמה. לבית עם ילדים מצחקקים. והרבה הרבה חיים.

לעידן בו בלע המוות לנצח ומחה  ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים....

לכבודך ולזכרך

רענן מאיר סיון.

לכבודך ולזכרך

אהובנו דוד שלמה (שלומי) מרק.

 

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


6 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 37 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד