בע"ה כ"ז שבט תשפ"ב
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

כוכב הכחול

הלחץ על החזה שלו היה בלתי נסבל. הוא הפיל את ספר הקודש שלמד. בנו, שלמד אצלו, בהה באביו בהפתעה. אשתו של המנהיג הציצה בבעלה מהכיסא הנוח שלה בקרבת מקום ונרעדה כשראתה את לובן פניו.

  • צבי פישמן
  • י"ח טבת תשפ"ב - 12:35 22/12/2021
גודל: א א א
צבי פישמן
צבי פישמן צבי הוא סופר ותסריטאי הוליוודי שעלה לארץ, חזר בתשובה וזכה בפרס שר החינוך ליצירה ותרבות יהודית.
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

בגלקסיה 1000, על הכוכב הכחול, המנהיג בן ה-140 של הכחולים, המכונה האריה הכחול, חש כאב נורא בלבו. הלחץ על החזה שלו היה בלתי נסבל. הוא הפיל את ספר הקודש שלמד. בנו, נוגה, שלמד אצלו, בהה באביו בהפתעה. השעה

הייתה אחת עשרה בלילה. אשתו של המנהיג הציצה בבעלה מהכיסא הנוח שלה בקרבת מקום ונרעדה כשראתה את לובן פניו. בגלקסיה שלהם איש בגיל 140 לא היה יוצא דופן אבל כשבעלה התחיל להיאבק לנשום אוויר הוא נראה בן 200.

"מה קורה?" שאלה בבהלה.

"הלב שלי," לחש בעלה.

בנם, נוגה, קם מכיסאו. "אבא, אתה בסדר? לקחת את התרופה שלך היום?"

האריה הכחול לא הצליח לענות.

"התקשר ל'שירותי חירום כחולים' בִּמְהִירוּת!" אמרה האישה. "אנחנו חייבים להביא אותו לבית החולים."

נאנק המנהיג המזדקן והניף את ידו במחאה.

"'שירותי חירום כחולים' נשלטת על ידי האדומים," הסביר הבן. "אני אתקשר ל'שירותי החירום הלאומים. אנחנו עדיין יכולים לסמוך עליהם."

הסכסוך היה ישן כמו הזמן עצמו. אלפי שנים קודם לכן, הבורא של גלקסיה 1000 יצר ארבעה כוכבי לכת עבור הכחולים, האדומים, הירוקים והצהובים. הכחולים הופקדו על חוקי הבורא. הם קיבלו את המשימה ללמד את החוקים לשאר עמי הגלקסיה. מערכת היחסים הקרובה שהיו לכחולים עם הבורא גרמה לכוכבי הלכת האחרים להתרומם בקנאה. בזה אחר זה הם תקפו וכבשו את הכוכב הכחול ופיזרו את הכחולים ברחבי הגלקסיה. הם מרדו בבורא והמציאו "בוראים" כוזבים משלהם. הגיעו כובשים שנכבשו בתורם עד שנותרו רק שבטים של אדומים נוודים יחד עם משפחות של כחולים שמעולם לא עזבו את הכוכב הכחול. לאחר גלות ארוכה וקשה, התפתחה וריאציה חדשה של הכחולים שכינו את עצמם כחול-לבן. בניגוד לאחיהם הכחולים המדוכאים ששאפו לדבוק בכל חוקי הבורא שהם יכולים על כוכבי הלכת החייזרים שבהם הם היו מפוזרים, לכחולים-לבנים הייתה תשוקה מחודשת לחזור לכוכב כחול משלהם עם החלום להקים אוטופיה -חברתית משלהם שלא תהיה מחויבת לשלטון זר ולא תהיה מחויבת לכל החוקים העתיקים של הבורא. יחד עם מספר קטן של כחולים נאמנים שגם רצו לחזור הביתה, הם לחמו וכבשו את מולדתם היקרה מידי גנביה האדומים. אף על פי כן, מכיוון שכוחות הכחול-לבן המנצחים היו מעטים יחסית במספרם, אדומים רבים נותרו על הפלנטה בטענה שהיא ירושתם, למרות שברשותם כוכב לכת גדול משלהם. לאט לאט ככל שמספר האדומים גדל, וככל שהכחולים-לבנים נחלשו מלחימה מתמדת, מרדו לגמרי בחוקי הבורא וקמה וריאציה חדשה של הכחולים. הם קראו לעצמם הלבנים. הם רצו להיות בדיוק כמו האדומים, הירוקים והצהובים. הם חלמו להקים גלקסיה אוניברסלית חדשה של שלום. כחולים-לבנים רבים אימצו את דרכיהם. רבים אחרים נטשו את כוכב הלכת בניסיון להתבולל בקרב אזרחי כוכבי לכת זרים. נותרה קבוצה קטנה של כחולים נאמנים, אך הכחולים-לבנים והלבנים עלו על מספרם. בהתרסה, הם קראו לעצמם הכחולים החדשים. באופן בלתי נמנע, במקום לעבוד יחד כדי לבנות מחדש את הכוכב הכחול לפי הדרך הכחולה המקורית, הווריאציות השונות של הכחולים נלחמו בינם לבין עצמם. כשהרגישו שהליברלים החדשים איבדו את אמונתם וגבורתם הישנה, פלגים מיליטנטיים של האדומים הפכו נועזים יותר, וניהלו מלחמת טרור נגד הכחולים המפולגים. בסיוע כסף ותמיכה נרחבת בגלקסיה מכוכבי לכת זרים, הם הקימו כפרים של טרור ודרשו מדינה אדומה משלהם על הכוכב הכחול. מתוך כמיהה לשלום, הכחולים החדשים נעתרו יותר ויותר לדרישות האדומים. בהדרגה החלו האדומים להחליף את הכחולים בעבודתם. ההחלפה החלה לאט מבלי שאף אחד שם לב. בהתחלה, הכחולים החדשים שמחו לתת לאדומים לעשות את כל העבודה השפלה כמו פועלי בניין. 

כשהאריה הכחול עלה להנהגת הכחולים הנאמנים הוא הזהיר מפני ההשתלטות השקטה, אבל מעט אנשים הקשיבו. ואז, לכאורה בן לילה, האדומים היו בכל מקום. פשוט החליפו את הכחולים. במקום מוכרים כחולים בחנויות, היו אדומים. במקום רוקחים כחולים, היו רוקחים אדומים. אדומים הפכו להיות נהגים באוטובוסים וברכבות. לאדומים אפילו היו מפלגות פוליטיות משלהם בסנאט של הכחולים. כדי לשלוט, הכחולים החדשים היו צריכים לעשות ויתורים מסוכנים לאדומים. וכדי לחזור לסיפור שלנו, העובדים האדומים שלטו גם בשירותי החירום הכחולים, מה שאילץ את הכחולים הנאמנים ליצור שירותי חירום משלהם.

נוגה גרר את כסאו של אביו לתא ה'דימטריאליזר' בסלון ביתם. "התקשר לד"ר ג'ון ובקש ממנו לפגוש אותנו בבית החולים המרכזי," אמר לאמו. "אני הולך עם אבא." כשהיו בתוך ה'דימטריאליזר' הבן נתן פקודה קולית. תוך שניות הם נעלמו. כעבור רגע הם הופיעו מחדש בחדר המיון של בית החולים.

מיד הבחין נוגה שכל האחיות, הסדרנים והרופאים אדומים. הוא לא ראה אף אחד כחול, או כחול-לבן, או לבן בשום מקום בין העובדים בחדר המיון העמוס. רופאים ואחיות הציצו לעבר החדשים שהגיעו אך איש לא ניגש לעזור. "אדומים", חשב הבן לעצמו במצוקה. "כל הצוות התורן הוא אדומים!"

המנהיג הכחול נשם בכבדות, כאילו כל נשימה הייתה האחרונה שלו. אין ספק שכולם הכירו בו כמנהיג הכחולים הנאמנים. הוא היה אחת הדמויות המפורסמות ביותר בגלקסיה. אבל נראה שלאף אחד לא אכפת. או אולי הם פעלו כך בכוונה. "סליחה, סליחה", אמר נוגה שוב ושוב כשאחיות ורופאים עברו, ללא הועיל. אף אחד לא עצר להקשיב.

"אבא שלי צריך עזרה!" קרא לבסוף בקול רם הבן המבולבל, אבל אף אחד לא שם לב. "שים את אבא שלי על ה'מייצב'! אני רוצה את אבא שלי על ה'מייצב'!" הוא צעק וצעק.

מכונת המייצב היה אחת מההמצאות רפואיות מצילות-חיים רבות שנוצרו על ידי המדענים ומומחי המחשבים הכחולים. הוא דומה למכונת סי-טי גדולה של פעם, אך בנוסף לסריקה של כל הפונקציות הפיזיולוגיות של הגוף וצילום הוא מייצב את תפקוד הלב והנשימה תוך שמירה על חילוף חומרים מאוזן עד שניתן היה לתת את התרופות הדרושות, או עד שניתן היה לבצע ניתוח על ידי רובוטים ממוחשבים לתקן כל נזק לאיברים שנגרם כתוצאה מתאונה פיזית או מחלה.

מבטו של נוגה סקר את אולם החירום הגדול. בחלק המודרני היה חדר מייצב פנוי.

המנהיג הכחול נפל קדימה בכיסאו והתנשף. נוגה גרר את אביו בכיסא ומיהר קדימה לתחנת הרופאים, שם רופא דיבר ברוגע בטלפון. "אבא שלי צריך עזרה!" נוגה התעקש. הרופא האדום הציץ במנהיג המוכה של הכחולים הנאמנים במבט של אדישות. "כולם צריכים עזרה כאן," אמר. "אתה פשוט תצטרך לחכות לתורך כמו כולם." כשהפנה את גבו לכוכב, חידש הרופא האדום את שיחת הטלפון שלו. "הזמינו כרטיסים להקרנת הסרט בשעה עשר," אמר בקול צוחק. "אפגוש אותך במסעדה בתשע. יהיה לנו מספיק זמן לאכול לפני שהסרט יתחיל."

"יש מכונת מייצב שלא נעשה בו שימוש!" צעק נוגה.

אחות אדומה פנתה אל הבן הכחול המבוהל. "זה בית חולים, אדוני," היא אמרה בקול סמכותי. "אם אתה לא שולט בעצמך, אני אבקש אנשי האבטחה להסיר אותך מכאן."

"בבקשה, בבקשה, עזור לאבי," התחנן נוגב, ותהה איך אנשים יכולים להיות כל כך לא אנושיים.

האחות התרחקה. בשקט פנה נוגה לבורא. הוא אמר תפילה. כשהביט סביבו בבהלה, הוא הבחין בד"ר ג'ון ממהר לחדר המיון הגדול ואחריו פלוגה קטנה של המשטרה הכחולה. לצד ד"ר ג'ון היה ראש בית החולים, פרופסור גריי, כחול נאמן.

"אבא שלי צריך חמצן!" נוגה צעק.

ד"ר ג'ון מיהר וחיפש דופק. "הוא בדום לב!" הוא צעק.

"תביא את המטופל למייצב!" פקודת פרופסור גריי.

"אין מי שיכול להפעיל את המכשיר," אמר לו הרופא האדום.

"אני אפעיל את זה!" ד"ר ג'ון השיב. "קח אותו לחדר המייצב!" הוא הורה לשוטרים. נוגה ידע שהרופא הכחול יכול להפעיל את המכשיר כי ד"ר ג'ון היה בצוות הטכני שייצר את מכונת הפלא.

"מה זאת אומרת אין מי שיפעיל את המכשיר?" שאל ראש בית החולים את הרופא האדום.

"שניים מהרופאים-טכנאים שלנו נמצאים בעיצומם של ניתוחים במחלקת הניתוחים", הוא ענה. "בשעה זו של הלילה, אנו עובדים עם מינימום צוות".

"תחזיק מעמד, אבא, תחזיק מעמד," דחק נוגה בעוד שוטרים נשאו את מנהיג הכחולים אל המייצב הגדול בעל מעטפת הזכוכית. הם הניחו את גופו החלוש על המזרון של המכונה בזמן שאחיות ורופאים חיברו אותו לצינורות אינפוזיות, חוטים חשמלים, רפידות דפיברילטור דביקות ומונוטורים שחיברו את המטופל למכשיר מציל החיים. ד"ר ג'ון הניח בעדינות את ראשו של הזקן לתוך קסדת פלסטיק רכה ששלטה בנשימה ובתפקוד גלי המוח. לאחר מכן המטופל הועבר אוטומטית קדימה עד שנעלם מתחת לגג הכיפה של המייצב.

"למה אין לך כאן רופאים ואחיות כחולים?" שאל נוגה בכעס את פרופסור גריי.

ראש בית החולים התקשח בהתגוננות. "זה מה שיש לנו. האנשים האלה כולם אנשי מקצוע רפואיים מוכשרים. מי היית מעדיף שיטפל באביך? רופא אדום מהשורה הראשונה או סטודנט לרפואה כחול?"

"סטודנט לרפואה כחול," ענה נוגה. "מישהו שאוכל לסמוך עליו."

ד"ר ג'ון הרים את מבטו מלוח הבקרה המלא בחוגה של המייצב. "יש לי בעיה קטנה עם המכונה," הוא דיווח. "זה דגם חדש שאני לא מכיר".

"אני אקח פיקוד," אמר קול בביטחון. רופא-טכנאי אדום לבוש בחלוק ניתוח וכפפות עשה את דרכו בין הקהל ונכנס לחדר המייצב. "כולם בבקשה צאו החוצה," הוא ציווה. במהירות וביעילות, הוא התאים מחדש את החוטים ואת רפידות ההלם החשמלי. בחריצות, הוא התאים את החוגות. רק ד"ר ג'ון ופרופסור גריי נכחו איתו בחדר כשהפעיל את המכונה. בחדר המיון עמד נוגה בין הקהל ובהה במסך הממוחשב שרשם את מצב החולה. לפני שהחל תהליך הייצוב, הלוח בקושי רשם סימני חיים כלל. לפתע, פעימות לב חזקות הבזיקו על המסך. לחץ הדם עלה כמו טיל. הדופק עלה וירד בקצב קבוע של 80 פעימות לדקה. פעילות המוח ריצדה והחלה לזרום כמו גלים עדינים בבריכה. צהלות שמחה פרצו באופן ספונטני בחדר המיון, אדומים וכחולים ביחד. עד שד"ר ג'ון ופרופסור גריי יצאו מחדר המייצב, כל הסימנים החיוניים זהרו באזור הבטיחות הירוק על מסך הבקרה.

"בזכות הבורא והצוות המקצועי של בית החולים נראה שיצאנו מהיער," הודיע ​​ראש בית החולים בשמחה לקהל.

כולם מחאו כפיים. לראשונה מזה למעלה משעה, נוגה נשם בהקלה. אבל לפני שהספיק להתקשר לאמו לבשר לה את החדשות המשמחות, נשמעה אזעקת אזהרה בקול רם מלוח הבקרה הממוחשב. נורות הבטיחות הירוקות על המסך נעלמו. לחץ הדם ודפיקות הלב ירדו באותה מהירות שעלו. נורת אזהרה הבהבה מעל דלת חדר המייצב. מסך הבקרה מת. נוגה הרגיש שגם לבו נופל. כולם פנו בשקט המום לעבר חדר המייצב. לאחר שניות מותחות ארוכות, הדלת נפתחה. הרופא האדום שלבש את החלוק והכפפות של המנתח היה האדם היחיד בחדר. האריה הכחול שכב ללא רוח חיים בתוך המכונה מכוסה זכוכית. נוגה מיהר בין ההמון לעבר אביו. בדמעות הוא נפל קדימה על קיר הזכוכית של המייצב. אביו, מנהיג הכחולים, שכב מת.

"חבל," אמר הרופא האדום. "הנזק היה בלתי הפיך. לאחר קאמבק קצר מאוד, המטופל סבל מאי ספיקת לב מסיבית. לא יכולתי לעשות כלום".

דבריו של הרופא האדום הדהדו באוזני נוגה. הם הדהדו באוזניהם של ד"ר ג'ון ופרופסור גריי.

"לא יכולתי לעשות כלום... לא יכולתי לעשות כלום... לא יכולתי לעשות כלום....

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 55 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד