בע"ה ד' ניסן תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

לזכרו של אברהם יאיר שטרן הי"ד

יאיר נרצח. אבל המרד לא מת. דמו של יאיר הזין את שלהבת המלחמה בשלטון הזר. עד הקמת מדינת ישראל.

  • משה קוניקוב
  • כ"ח שבט תש"פ - 12:31 23/02/2020
גודל: א א א
משה קוניקוב
משה קוניקוב משה הוא מאמן קרב מגע ואמנות לחימה, מדריך מטעם ICCS העולמי, מייסד ארגון יש"ע קרב מגע ומדריך ירי מוסמך
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

בשבוע שעבר, בכ"ה שבט, חלה האזכרה של גיבור ישראל אברהם שטרן הי"ד בכינויו המחתרתי "יאיר", ומייסד מחתרת הלח"י לוחמי חרות ישראל.

שטרן היה המח מאחורי האידיאולוגיה של הלחי והיה אחד המובילים בניסוח עיקרי התחיה שהם 18 העקרונות שעל פיו פעלה המחתרת העברית והתעקש להכניס את השורה "הבית - בניין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה"  למרות שחלק מההנהגה התנגדה לרעיון.

היה בין הוגי רעיון מיוחד של להביא צבא של 40 אלף לוחמים יהודים מאומנים  לארץ על ציודם ועל נשקם ולשחרר את ארץ ישראל מידי השילטון הבריטי הזר . הרעיון התחיל לקרום עור וגידים 

הוא אירגן הסכם עם הממשלה הפולנית שתספק  אלפי כלי נשק ותחמושת וגם  אימונים.  \הקורס קצינים הראשון יצא לפועל על אדמת פולין. המפקדים הפולנים בקורס השתוממו מהנחישות והרצון של הלוחמים שלנו ללמוד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקטעה הפעילות בפולין. 

יאיר בחר שלא לעצור את המלחמה בבריטים בזמן השואה  למרות הגישה של האצל ב-9.1939  שעצר את הפעולות ההתקפיות נגד הבריטים בזמן השואה כדי לא  להפריע למאמץ המלחמתי בנאצים. יאיר סבר שהבריטים הם אויב שנועל את שערי הארץ בפני אחינו ואחותינו אודים מוצלים מאש שניסו להגיע לחוף מבטחים ולברוח מאדמת אירופה הספוגה בדם יהודי ולכן הקים את הלח"י  .

הברטים לא רק הסתפקו בחסימת שערי הארץ. מי שהצליח בכל זאת להגיע הוגלה לקפריסין או נשלח חזרה לאירופה כדי למות בידי הנאצים ימ"ש. היו גם אוניות שטבעו ובהם אוניית המעפילים סטראומה שנרצחו וירדו למצולות 700 אחינו ואחיותינו הי"ד. 

יאיר גם חיבר את ההימנון "חיילים אלמונים" ועוד עשרות שירים מיוחדים מעוררי השראה.

הפגישה של יאיר עם דוד רזיאל שהיה מפקד מחתרת האצל, כבר בשנות השלושים המוקדמות "רזי" כפי שנתכנה על ידי יאיר ורוני חברתו, שינתה את מהלך חייו של יאיר. השפעתו של דוד הביאה גם למפנה באורחות חייו של יאיר ובהייחסותו לדת. בהשפעת דוד שהיה בעברו תלמיד בישיבת מרכז הרב בירושלים  עבר לאכול במסעדה כשרה והחליט שעם הקמת משפחה, יקים בית מסורתי, ואכן עמד בהחלטתו.

בתקופת הרדיפות מצד הבריטים ואף מצד אנשים "מהישוב" יאיר היה מסתתר ברחובות עם תיק ותנ"ך בלבד. כשהתמונה שלו מופיעה ומהדרת את הקירות עם פרס כספי גבוהה לכל המסייע ללכידתו.

בהתהדק המצור ונוכח הידיעה על הסכנה הנשקפת לחייו, הוצע ליאיר מקלט "מימין ומשמאל" יאיר סירב לקבלו. לרעייתו, רוני, הנושאת ברחמה את בנו, אמר בפגישתם האחרונה: "הבטיחי לי שתהיי אם מקפידה, שלא תפנקי את ילדנו, שתמלאי את מקום שנינו". זו הייתה צוואתו. באגרת קצרה מאותם ימים כתב לה: "לא יכולתי ולא רציתי ללכת בדרך אחרת מזו שהלכתי בה. אינני מתחרט אף לרגע קט. ולעולם לא אצטער על כך.

ב- כ"ה בשבט תש"ב , 12 בפברואר 1942, הוקף הבית ברחוב מזרחי ב' 8 בו הסתתר, על -ידי אנשי הבולשת הבריטית, ולאחר חיפוש קצר, רצחוהו נפש כשהוא כבול בידיו הי"ד.

יאיר נרצח. הבולשת וכל משתפי הפעולה עם הבריטים נשמו לרווחה. אבל המרד לא מת. דמו של יאיר הזין את שלהבת המלחמה בשלטון הזר. עד הקמת מדינת ישראל.

עם ישראל חי 
 

*********

שימו לב: תחת תמונתו של כותב הבלוג, ניתן להירשם לקבלת עדכון לדוא"ל האישי על פרסום רשומות חדשות של כותב זה.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 16 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד