בע"ה י"ב סיון תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מדינה באמצע התפלה / מחשבות לימי אייר

לאחר עצם העובדה של קיבוץ הגלויות, כאשר העם והארץ הולכים ומתחברים יחד, יש ליצור את המסגרת הלאומית שתהיה תואמת למהות של העם היהודי. מה שיש לעת-עתה הוא 'חומר גלם' שעלינו להמשיך על-גביו וליצור ממנו את המדינה היהודית הראויה

  • יוסי פלאי
  • ד' אייר תש"פ - 17:20 28/04/2020
גודל: א א א
יוסי פלאי
יוסי פלאי
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

מאד יש להודות לה' ומאד יש לשמוח על קיבוץ הגלויות. ממאות לאלפים ולרבבות, התקבצו ובאו בני ישראל לארץ ישראל בדורות האחרונים, עד למיליונים של יהודים החיים כאן היום, כן ירבו. עובדה, נס ופלא.

אנו אוחזים אי-שם באמצע תפלת עמידה (שמונה-עשרה), בברכת "תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה... מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל". עדיין זועקים בתפלה לעתיד – הרי מיליוני יהודים עוד נמצאים בארצות נכר (הידועים לנו ושאינם ידועים). אבל על הראשונים אנו מודים, אשרינו שזכינו להגיע למקום שמשה ואהרן לא זכו.

בהקשר הזה, הקמת המדינה לפני 72 שנים (חסד בגימטריא) – היא הכלי שאפשר בפועל את המשך קיבוץ הגלויות הגדול, וביתר שאת – מששים-ריבוא יהודים בארץ בשנת ה'תש"ח עד ליותר מפי עשרה כיום הזה. לא השלטון הבריטי, ולא כל שלטון זר אחר, היה פותח כך את שערי הארץ, וודאי לא היה דואג להעלות ארצה כך רבבות יהודים (ואין טעם לעסוק בשאלות היפותטיות 'מה היה קורה אילו'...).

עם ישראל הוא דבר קדוש – כל יהודי כפרט, ולמעלה מזה קיבוץ כללי של המוני בית ישראל; ארץ ישראל היא דבר קדוש (ולא רק בתוך גבולות המדינה); וחיבור שניהם יחד הוא ודאי מעשה קדוש, כנישואי איש ואשה, מעשה קידושין (העם הוא האיש והארץ האשה). ואילו האניות והמטוסים המביאים יהודים ארצה הם הכלים, וכך גם המדינה, כמעין נושאת מטוסים.

מכאן ואילך, נתקדם הלאה בתפלה! מקיבוץ גלויות להשבת המשפט, "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְצַדְּקֵנוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה... מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".

כלומר, העם שבארץ נדרש להקים מסגרת חברתית, ואף מסגרת מדינית, ההולכת באור התורה, המחויבת בחוקה למשפט העברי ולדין התורה (מדינה מלשון דין ומשפט, מה שמגדיר את צביון המדינה). לא סתם "הקמנו מדינה", אלא בעיקר איזו מדינה הקמנו. לאחר עצם העובדה של קיבוץ הגלויות, כאשר העם והארץ הולכים ומתחברים יחד, יש ליצור את המסגרת הלאומית שתהיה תואמת למהות של העם היהודי – עם סגולה שקיבל את התורה מאת בורא העולם, וקיבל ממנו את הארץ כדי לקיים בה את 'מדינת התורה' המיוחלת. זה הבסיס ואין בלתו, ומה שיש לעת-עתה הוא 'חומר גלם' שעלינו להמשיך על-גביו וליצור ממנו את המדינה היהודית הראויה, מדינה שתהיה שייכת בהגדרה לעם היהודי (ולא כזו השייכת ל'כל אזרחיה' יהודים כנכרים) ושביסודה תהיה חוקת התורה. זו הצלע השלישית במשולש: לעם-ישראל הקדוש ולארץ-ישראל הקדושה נוספת התורה הקדושה, ותרכובת שלשתם יחד היא המדינה היהודית הרצויה, מדינה שביסודה תהיה כריתת ברית-אמנה בין העם לה', וממילא מדינה שתהיה "יסוד כסא ה' בעולם".

זה בדיוק מה שאומרת 'מפת הדרכים' שקבעה התורה: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, להעמיד להם מלך, להכרית זרעו של עמלק, ולבנות את בית הבחירה" (תחילת הלכות מלכים לרמב"ם). היינו, לאחר שתיכנסו לארץ (חיבור העם והארץ), המשימה שלכם היא להקים שלטון ההולך באור התורה - צא וראה ב'פרשת המלך' בתורה עד כמה צריך המלך לכפוף עצמו בפני התורה, ועד כמה תפקידו כלפי פנים הוא להביא את העם ללכת בדרך התורה ולחזק בדקה (ראה הלכות מלכים יא, ד). זו המצוה שלכם! המצוה הראשונה של הציבור, 'להצטבר' סביב מלכות ישראל.

בהקשר הזה, מדינת ישראל – במשמעות של המערכת השלטונית על חוקיה – כובלת במידה רבה את העם, חונקת אותו בקליפה של משפט נכרי. אך מתחת לקליפה מתרקם הפרי הבשל, וסופו שיבקע את הקליפה וישיל אותה, ימאס במשפט הזר ויבחר במשפט התורה.

וכמובן, לא נשכח את המשך התפלה, "וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב... אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ" – חתירה מפורשת לקראת מלכות בית דוד ובניין המקדש (במתווה שלש מצוות הציבור, מלך-מלחמות-מקדש), כאשר מלך ישראל ישב על "כסא ה'" (ככתוב על שלמה) ומלכות ישראל תהיה "לאור גויים" ותשקף את מלכות ה' בעולם. לשם מועדות פנינו.

בשולי הדברים

המחלוקת בקרב ציבור שומרי המצוות כיצד להתייחס לסמלי המדינה בכלל, וליום העצמאות בפרט, לא הולכת להיעלם בקרוב, וכדאי ששני הצדדים ישלימו עם זה (וכל אחד יעשה כפי שקרוב ללבו וכהוראת רבותיו). יש המביטים על ברכת קיבוץ גלויות ומתפעמים מהדגל וההמנון שמסמלים עבורם את נס הקיום היהודי בארצו. ויש המביטים על ברכת השיבה שופטינו ואינם מסוגלים להזדהות עם שלטון מנוכר, שאינו מחויב לזהות  יהודית ולבעלות העם על הארץ, ואינו שם את התורה עטרה לראשו (ועוד הולך ומתפרק בזרועות הבג"ץ שמעקר כל זהות יהודית).

אבל – וזה העיקר – אלו ואלו יכולים וצריכים להתאחד כדי לעסוק במצוה שלנו, לפעול למען מדינה יהודית ראויה לשמה. הגיע הזמן שכל גווני הציבור המאמין יתאחדו לפעול ל"תיקון המדינה" בדרך התורה.

תגובות (7) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 14 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד