בע"ה כ"ז אב תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מה רוצה מנסור עבאס? – חלק ראשון – התנועה האסלאמית

לאחר תקופה ממושכת של מחקר, מבקש מאיר אטינגר להסביר, מה בעצם רוצה מנסור עבאס, ומה גרם לו פתאום להודיע על נכונות לתמוך בממשלת ימין, ומה יהיו ההשלכות המעשיות של ממשלה הנשענת על קולות רע"מ של התנועה האסלאמית.

  • מאיר אטינגר
  • כ"ה ניסן תשפ"א - 15:15 07/04/2021
גודל: א א א
מאיר אטינגר
מאיר אטינגר חבר הנהלה בתנועת דרך חיים
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

מנסור עבאס עלה לכותרות בעקבות החלטתו למקם את מפלגתו – מפלגת התנועה האסלאמית, כ"לשון המאזניים" בין השמאל לימין, והרצון הרב של הליכוד בראשות נתניהו להכשיר אותו בציבור על מנת להיעזר בו להקמת ממשלה, אך  למעשה מעט מאד מהיהודים יודעים על מפלגת רע"מ בפרט ועל התנועה האסלאמית.

בשנה וחצי האחרונים אני עובד יחד עם ד"ר מיכאל בן ארי על כתיבת ספר מקיף על המגמות בקרב ערביי ישראל. במסגרת מחקר זה הקדשנו תשומת לב רבה לתנועה האסלאמית בכלל ולפלג הדרומי בפרט, מתוך הבנה (שאכן התאמתה) שתנועה זו הולכת להיות הכוח המוביל והמשמעותי בקרב ערביי ישראל בשנים הקרובות. הרבה מאד מהממצאים שאספנו פרסמנו בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות על מנת  לפקוח את עיני הציבור על הסכנה הגדולה מצד תנועה זו.

על שורשיה של התנועה האסלאמית בארגון "האחים המוסלמים" במצרים ותפיסתה הדתית, הרחיב ד"ר מיכאל בפודקאסט שהעביר באתר "הקול היהודי". בסדרת מאמרים קצרה זו אנסה לגעת בקצרה, בצדדים היותר פרקטיים, להסביר מה בעצם רוצה מנסור עבאס, ומה גרם לו פתאום להודיע על נכונות לתמוך בממשלת ימין, ומה יהיו ההשלכות המעשיות של ממשלה הנשענת על קולות רע"מ של התנועה האסלאמית.

מעגלי זהות שונים, רווחה וטרור- כך הוקמה התנועה האיסלאמית

כהקדמה לדברים אעשה סקירה קצרה על התנועה האסלאמית בישראל, השלמה להיסטוריה ולשורשים של "האחים המוסלמים", ניתן למצוא בפודקאסט של ד"ר מיכאל בן ארי. התנועה האסלאמית בישראל נוסדה  לפני כ50 שנה בתחילת שנות ה-70 למניינם, ע"י עבדאללה נימר דרוויש וחבריו, שהגיעו ללמוד בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים במכללות האסלאמיות בחברון ובשכם, שנפתחו פתאום לערביי ישראל. משם הביאו את הרעיון של "האחים המוסלמים" "האסלאם הוא הפתרון", לערביי ישראל שהיו נמצאים במצב פוליטי וחברתי קשה, לאחר הפסד מדינות ערב במלחמת ששת הימים.

התנועה האסלאמית בישראל, כמו שאר תנועות האחווה בעולם, וכמו שהחל החמאס ביו"ש החלה בפעילות חברתית, והקימה עמותות שעסקו בחינוך, רווחה, ועוד ברוח האסלאם, במקביל פעלה התנועה להקים זרוע "אוסרה" – של ג'יהאד. "אוסרת הג'יהאד" אספה אמצעי לחימה, וביצעה פיגועי רכוש, עד שחברי התנועה כולל נימר דרוויש נעצרו ב1981 (תשמ"א). כשהשתחרר נימר דרוויש הצהיר שלדעתו מעכשיו התנועה צריכה לפעול רק במסגרת החוק כדי להגשים את חזונה, וערביי ישראל לא צריכים לעסוק במאבק מזוין.

אני אחדד נקודה שבדרך כלל לא מובנת – התפיסה שערביי ישראל צריכים לפעול במסגרת החוק ולא במסגרת המאבק המזויין, היא העמדה המרכזית באש"ף, ובמפלגות הערביות (כולל המשותפת). הסיבה לכך היא פרקטית, הערבים רואים את תפקידם של ערביי ישראל לשמר את הנוכחות הערבית והדבקות באדמה ב"פנים הפלסטינים" כלומר שטחי מדינת ישראל עד ששת הימים. בזמן האינתיפאדה השנייה פנה אבו מאזן בעצמו לערביי ישראל וביקש מהם שלא להשתתף באינתיפאדה, ולפי עדויות שונות של נציגים ברש"פ (שלא ברור עד הסוף מהימנותם) נימר דרוויש בעצמו סיפר שאבו ג'יהאד ממנהיגי אש"ף (שחוסל ע"י ישראל בטוניס) פנה אליו וביקש ממנו שהערבים בתוך מדינת ישראל לא יעסקו בטרור, כדי שיוכלו לסייע ל"אסירים".

התנועה האסלאמית בישראל הגדירה לעצמה שלושה מעגלי זהות: מוסלמי – החזון, המטרה, הקמת ח'ליפות אסלאמית ממרוקו ועד אינדונזיה ובתוכה פלסטין, כפי שהתבטא יו"ר התנועה כיום חמאד אבו דעאבס מרהט. פלסטיני – התנועה חרטה על דגלה את חיזוק הזהות הפלסטינית של ערביי ישראל, שימור הקשרים בין ערביי ישראל לערביי הרשות הפלסטינית, ואת תפקיד המתווך בין הפלגים – הפתח וחמאס. ולבסוף אזרח ישראלי – הדרישה לשוויון זכויות אזרחי מלא.

 מעמותות רווחה להתמודדות בבחירות

התנועה הקימה רשת של עשרות עמותות הכוללות בתי ספר, מעונות יום, השכלה גבוהה, אגודות צדקה, קבוצות ספורט ועוד ועוד, במטרה לספק חינוך אסלאמי ברוח האחים המוסלמים, מלבד זאת הקימה עמותות שנועדו לסייע כלכלית לערביי יו"ש שנפגעו כתוצאה מפעילותם החל מהאינתיפאדה הראשונה, כשהעמותה המרכזית והגדולה ביותר "עמותת אל-אקצה" – אחראית על התפקיד המרכזי שרואה התנועה האסלאמית בישראל לעצמה.

ב1999 מחליט עבדאללה דרוויש להתמודד בבחירות לכנסת (באותו זמן גם הפלג הצפוני השתתף בבחירות המוניציפליות, ואף ניצח בכמה ערים), המטרה המרכזית של ההתמודדות לבחירות היא העצמת כוחה של התנועה בתוך ערביי ישראל, דרוויש נסמך על כך שגם מייסד "האחים המוסלמים" חסן אל בנא השתתף בבחירות הדמוקרטיות במצרים, להחלטה להצטרף לבחירות התנגדו מספר מצומצם של חברי מועצת השורא ובראשם ראיד סאלח וכאמל חטיב שפרשו והקימו את "הפלג הצפוני", שדוגל בהקמת "קהילה בלתי תלויה" שלא נשענת על תקציבים מהמדינה.

עבדאללה נימר דרוויש פרש מההנהגה בפועל של התנועה ב1998 ומי שהחליף אותו כיו"ר התנועה היה איברהים צרצור שבהמשך שימש כחבר כנסת בישראל, היו"ר הראשון של מפלגת רע"מ – הזרוע הפוליטית שהתמודדה לכנסת מטעם התנועה, היה עבד אל מאלכ דהמשה, עורך דינו של מייסד החמאס אחמד יאסין, מה שחשוב להבין שדהמשה שהיה כביכול הנציג של "הפלג המתון" תמך בהסתה גלויה באינתיפאדה השנייה כאשר אמר בסוריה: "הניצחון יגיע בזכות הג'יהאד של האומה הערבית" ובאירועים בהר הבית שהובילו לפריצת האינתיפאדה בתחילת שנת תשס"א שהוא מוכן לעמוד "בראש השהידים למען אל אקצה", וזהו נציגו של הפלג הדרומי, אותו מכנים ה"חוקרים" – ה"משתלב" וה"פרגמטי".

נקודה זו חשובה כי במסע ההכשרה שעוברת מפלגת רע"מ בתקופה האחרונה, הן מטעם הליכוד והן מטעם דובריה בתקשורת, אמר למשל מוחמד מג'דאלה – פרשן פוליטי ערבי שהפך לאחרונה ליקיר התקשורת הישראלית ול"מומחה" מטעם רעמ, שדהמשה שהיה בעצמו אסיר בטחוני חדל מהתמיכה במאבק המזויין. זה כמובן שקר גמור, חלק מהשקר על ה"גישה המתונה" של הפלג הדרומי  ומפלגת רע"מ אותו אני רוצה  להפריך בסדרת מאמרים זו.

את חבר הכנסת דהמשה, החליף אברהים צרצור כיו"ר מפלגת רע"מ, וכיהן במקביל כיו"ר התנועה ויו"ר המפלגה, עד לשנת 2011, שבה החליף חאמד אבו דעאבס מרהט, את אברהים צרצור כיו"ר התנועה, ומנסור עבאס התמנה לסגנו, עד שנבחר לכהן כיו"ר המפלגה בשנת 2018 והחליף את חבר הכנסת מסעוד גנאיים.

במאמר הבא בסדרה נדבר על פעילות התנועה האסלאמית ומפלגת רע"מ בעשור האחרון, ובשאלה "מה רוצה מנסור עבאס" כאשר החליט לפתע לשתף פעולה דווקא עם ממשלת ימין.

 

*********

שימו לב: תחת תמונתו של כותב הבלוג, ניתן להירשם לקבלת עדכון לדוא"ל האישי על פרסום רשומות חדשות של כותב זה. 

תגובות (7) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 19 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד