בע"ה י"ב כסלו תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מלחמה לשלום ההסדרה

אנחנו שמחים, לשמוע על מספר מחבלים הרוגים, אך יש צורך להעמיק בהבנה של המגמות האסטרטגיות והרחבות שבהם צועדת צמרת צה"ל בשנים האחרונות

  • מאיר אטינגר
  • כ' חשון תש"פ - 10:18 18/11/2019
גודל: א א א
מאיר אטינגר
מאיר אטינגר חבר הנהלה בתנועת דרך חיים
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

אנחנו כבר מאחורי סבב לחימה נוסף בשבוע שעבר ברצועת עזה, שבו נורו מאות רקטות לעבר מדינת ישראל, חצי מהמדינה הושבתה, ועשרים וחמישה מחבלים בעיקר מהג'יהאד האסלאמי נהרגו מאש צה"ל.

הסבב האחרון נפתח בחיסולו של המחבל בהא אבו אל אטא – מפקד שטח של ארגון ג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה שלטענת צה"ל היה אחראי לכמה שמגיורי הטילים לעבר ישראל בשנה האחרונה. והסתיים ב'הפסקת אש', שלאחריה מטח רקטות הפעם של "ועדות ההתנגדות" ועוד ירי טילים בליל שבת הפעם כביכול של "סוררים" מחמאס.

לצד ביקורת על השפל בהרתעה שהביאה למצב שבו חיסולו של קצין בדרג ג' בארגון טרור קטן משבית חצי מדינה, נשמעו בימין תרועות שמחה על ה'מכה הניצחת' שהונחתה על הג'יאהד האיסלאמי, על חיסולם של משגרי הרקטות, ועל ה'הישג' שהסבב נגמר ללא שחמאס הצטרף למערכה. לא תמיד נעים להיות בתפקיד משבית השמחות, אך מסתבר שתרועות השמחה הללו נובעות מחוסר הבנה של מטרת המבצע בראייה האסטרטגית של יוזמיו.

אנחנו שמחים, ובצדק, לשמוע על מספר מחבלים הרוגים, כאילו שזה משיב את הכבוד הנרמס של עם ישראל שהממשלה הזו השפילה עד עפר. אך מי שמעוניין להוות אלטרנטיבה לממסד הקיים, צריך להעמיק בהבנה של המגמות האסטרטגיות והרחבות שבהם צועדת צמרת צה"ל בשנים האחרונות. עיון ברעיונות שמפרסמים בכירי צה"ל ובמדיניות הביטחונית אותה מתווים מכוני המחקר וצוותי החשיבה בצה"ל מבהירים כי הבעיות שבעקבותם הגענו למצב הנוכחי של אובדן ההרתעה והשפלת הכבוד הלאומי (שהוא כבודו של ה') לא ישתנו בקלות עם זהותו של שר ביטחון כזה או אחר אלא דורשות בדק בית עמוק יותר.

בשנים האחרונות כבר התרגלנו לתגובה הקבועה לכל ירי רקטות או נסיונות פח"ע בחבל עזה "אנחנו רואים בחמאס אחראי לכל הנעשה ברצועה", אותו נוסח ליווה את המדיניות (בדיבורים, בוודאי שלא במעשים) בכל סבב לחימה ברצועת עזה בעשור האחרון, הנוסח הזה נעלם בסבב האחרון, להפך, אחד מחברי הקבינט הצהיר כי אחד מיעדי המבצע היה לשמר את חמאס מחוץ לסבב. מה השתנה?

התשובה היא פשוטה: במערכת הביטחון התקבעה למעשה ההחלטה להשלים עם שלטון ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, ולהחליף את ההכרעה בהסדרה. וכאשר לא מתכוונים ולא ורצים להכריע את רבי המרצחים זה חסר היגיון לאיים עליהם בהטלת האחריות, כאשר אין כדורים באקדח.

כבר לפני כחודשיים הופיעו בכל אתרי התקשורת כתבות המציירות את בהא אבו אל אטא, כמפקד סורר המפריע להסדרה עם חמאס. ומי שמכיר קצת כיצד עובדת התקשורת, הבחין מיד כי מדובר בתדרוכים של דובר צה"ל שסימן את 'הגורם הבעייתי' התורן. מטרת המבצע האחרון לא הייתה הכרעת ארגון הטרור חמאס, אלא ההפך הגמור – סילוק הגורמים המפריעים לקיומה של הסדרה עם חמאס.

מהרגע הראשון שלאחר חיסול אבו אל אטא, הודיע דובר צה"ל כי לא מדובר בחזרה למדיניות הסיכולים, ובמשך שעות ארוכות ירי הרקטות מעזה שהשבית את החיים לא רק בעוטף עזה המורגל לחיים תחת אש אלא גם בגוש דן, נענה בשקט גמור מצד ישראל. גם כאשר המשיך ירי הרקטות וצה"ל החל לתקוף |(ואכן, באופן יחסי תוך ניסיון לפגוע ולחסל מחבלי ג'יהאד יותר מאשר התרגלנו בשנים האחרונות) נעשו כל המאמצים להשאיר את חמאס מחוץ לתמונה.

הסיבה לזה היא ברורה, אך לא מספיק ידועה או לפחות לא מספיק מובנית לציבור – תכנית העבודה האסטרטגית של צמרת צה"ל ושל נתניהו וסביבתו היא קיומה של הסדרה מול חמאס, הסדרה שמשמעותה השגת הסכמים להפסקת אש ארוכת טווח בתמורה להקלת המצור על עזה בשלבים, כולל נמל ימי ופתיחת מעברים, כל זה כשהחמאס לא מוותר על שאיפתו להשמיד את יהודי ארץ ישראל אלא רק דוחה אותה למועד מאוחר יותר. אם עד לפני שנים לא רבות, מעמדו של חמאס היה דומה לזה של הג'יהאד האסלאמי היום, הרי לפני חמש שנים איש לא חלם 'לדבר' עם חמאס, נתניהו הצהיר על הצורך למוטט את שלטון חמאס, כעת ארגון הטרור חמאס, שממשיך לנסות ולהוציא פיגועים רצחניים ביהודה ושומרון הפך לגורם לגיטימי, כאשר כל מטרת המבצע היא כדי לאפשר את קיומה של ההסדרה אתו.

לפני כחצי יובל נחתם הסכם אוסלו, צה"ל נסוג מערי יהודה ושומרון, במסגרת אשליות שהפלסטינים השתנו, ולפנינו עומד עידן השלום, השוטרים הפלסטינים של אז בסך הכול החזיקו בנשק קל, אבל מחיר הדמים היה יקר – מעל אלף הרוגים הי"ד שילמנו על אשליית אוסלו, כשהאוטובוסים הפסיקו להתפוצץ רק לאחר שצה"ל חזר וכבש את מרכזי הערים. הקונספציה של ההסדרה מול החמאס עלולה לעלות במחיר יקר הרבה יותר, החודשים או השנים שתחזיק ההסדרה ישמשו לשיפור יכולות של ארגוני הטרור אך לעולם לא יביאו לשינוי ברצון שלהם להשמיד את ישראל, הבעיה שהפעם לא מדובר בשוטרים עם נשק קל, אלא בטילים, רחפנים ועוד, נמל ימי מתוכנן וה' ישמור. אם חלילה תצא ההסדרה לפועל, יתברר שאשליית ההסדרה של ממשלת הימין עלולה לעלות במחיר כבד עוד יותר מאשליית אוסלו של ממשלת רבין.

גם בימי אוסלו האשליה לא התנפצה מיד, חלפו לפחות שנתיים עד שהאמת החלה להתגלות, אך כאשר פרצה מלחמת אוסלו – המחיר היה יקר. חשוב לזכור את הדברים, כי גם כאן יתכן וה'הסדרה' תביא לרגיעה קצרת טווח, לפי לו"ז האינטרסים של המחבלים, אך כאשר ה'הסדרה' תפרוץ נהיה זקוקים להרבה מאד תפילות.

ניצני הכניעה מול חמאס החלו במאמר שכתב האלוף סמי תורג'מן (אלוף פיקוד הדרום במבצע צוק איתן) שבו טען כי בטווח הקרוב ישראל תצטרך להשלים עם המציאות שחמאס שולט בעזה, ולכן יש להשקיע בשיקום הרצועה באמצעות מנגנון בין לאומי גם אם זה יעלה בחיזוקו של החמאס. במאמר נוסף שהופיע לפני מספר חודשים בגיליון של 'בין הקטבים' (בטאון מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית של המטכ"ל) קראו הכותבים להשלים עם שלטון חמאס ברצועה תמורת שקט זמני ומאמץ לסכל את ניסיונותיו של חמאס לייצא טרור ליהודה ושומרון.

תפיסה זו מגיעה גם מחוץ לצבא ב"מתווה לפתרון" שמציג המכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב מתווה שלגיבושו היו שותפים הרמטכ"לים לשעבר – גנץ, אשכנזי ויעלון. עולה ההצעה להשלים עם שלטון חמאס ברצועה ולפעול לשיקום הרצועה והחלפת הסגר בפיקוח בינלאומי. אך לא רק גורמים המזוהים עם 'כחול-לבן' וצמרת צה"ל, גם גורמים המזוהים עם מדיניות נתניהו כמו למשל 'מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון', או ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור פרסמו בשנים האחרונות מאמרים כנגד מיטוט שלטון חמאס ובעד הסדרה ללא הכרעה מוקדמת.

מי שמתבלבל או מתפעל מעמדתם של הגנרלים בהווה או בדימוס יכול לחזור לחוות דעתם של הגנרלים לפני הסכמי אוסלו, או טרום גירוש יהודי גוש קטיף והנסיגה מחבל עזה. אך המאמינים בה' ובתורתו, מכירים את האזהרה הכתובה בתורה: שכל ויתור על חלק מארץ ישראל, יעלה לנו במחיר דמים. דווקא בימים אלו ניתן לראות את הדברים בעיניים מוחשיות, כיצד כל מי שאינו מעוניין לכבוש את עזה, שוגה בדמיונות ואשליות של הסדרה מול מחבלי החמאס, ארגון טרור ההולך ומתעצם, שאינו מוותר לרגע על שאיפתו להשמיד אותנו.

ההבנה של הדברים היא חשובה, אך אין מטרתה רק לחשוף את הבעיות ולהבליט את הרע, אלא לעזור להבנה מהי דרך התיקון. מסתבר שבנושא הזה באמת 'אין ימין ואין שמאל' – ללא אמונה בה' אין את היכולת לפעול בביטחון פעיל כנגד הצר הצורר אותנו, בימין ובשמאל מנסים לדחוק הקץ כאשר לכולם ידוע מה המחיר יהיה בסוף. שינוי בטחוני אמתי, מול אויבינו בכלל ובעזה בפרט, אינו תלוי רק בכוח האש ובכמה מחבלים הרוגים (לא שזה לא חשוב), וגם כמעט ואינו תלוי בזהותו של שר ביטחון כזה או אחר, חובש כיפה או גלוי ראש. שינוי במדיניות מול עזה דורש שינוי אסטרטגי, ונכונות להכריע את עזה עד הסוף.

*********

שימו לב: תחת תמונתו של כותב הבלוג, ניתן להירשם לקבלת עדכון לדוא"ל האישי על פרסום רשומות חדשות של כותב זה.

תגובות (5) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


3 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 25 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד