בע"ה י"ט אלול תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

ברית המילה – הפעולה שמחברת את הגוף עם הנפש

ברית המילה נותנת כח להתרפא ללא עזרה חיצונית

  • עמית גרון
  • א' אייר תשע"ז - 22:55 27/04/2017
גודל: א א א
עמית גרון
עמית גרון פיזיותרפיסט מומחה בשיטת מקנזי לבעיות אורטופדיות
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

הרבי מליובאוויטש מביא משו"ע הרב שתחילת הכניסה של הנפש הקדושה לתוך הגוף היהודי היא במצוות מילה, ומקורו בספר מנורת המאור, שם מבואר שילד יהודי נעשה ראוי לקום בתחית המתים משעה שהוא נימול.

הרבי מסביר שלנשמה יש קשר עם הגוף עוד לפני המילה ואף לפני הלידה, שהרי נר דלוק על ראשו ומלמדים אותו תורה (נדה ל ,ב), אך קשר זה בין הנשמה לגוף הוא רק בבחינת 'מקיף', ואילו ברית המילה פועלת שהקשר יהיה פנימי.

הציווי על ברית המילה בפרשתנו מופיע כפתיחה לכל דיני צרעת וטהרתה. ר' לייבל'ה אייגר כותב דבר נפלא: (בסוגריים הסבר שלי)

"בסידרא הזו נרמז שורש הרפואה, בפסוק והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, דהנה נשתנה פסוק זה מכל פסוקי הרפואה, כמו "כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו", וכמו "והסיר ה' ממך כל חולי", (אצל המצורע התורה משתמשת בלשון שונה מלשונות הרפואה במקומות אחרים) ששם כתיב עניין הרפואה בלשון שלא יהיה שום מחלה כלל, וגם המחלה המתהוות ח"ו מסבת קלקול הנפש יסיר ה' מאתנו ונתנה בכל שונאינו (כלומר המחלות יימנעו או יעלמו על ידי הקב"ה), וכאן כתיב נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, היינו שעצם שרש הקלקול שהוא סבת המחלה יתרפא ויתתקן בשורשו... וכשם שטומאת הצרעת יוצאת מגופו (בשונה מטומאת אוהל וכדו'), כך גם הרפואה והתיקון צריך להיות ממנו בעצמו, בכח עבודתו (אצל המורע יהיה תהליך ריפוי שיגיע ממנו בעצמו). וזהו נרפא נגע הצרעת, היינו תיקון עצם הקלקול, הוא מן הצרוע דייקא... ויש לרמז דברינו בראשי תיבות והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, גימטריא יוס"ף, שהוא שורש קדושת הברית..." (תורת אמת, פרשת תזריע).

ברית המילה נותנת את הכח ליהודי לעבוד ב"כח עצמו", ובהקשר של רפואה, הכח למנוע מחלות ולהתגבר עליהן ללא עזרה חיצונית. גם בגשמיות ממש, מחקרים רבים קובעים באופן מובהק שלפעולת הברית ישנן השלכות רפואיות משמעותיות במניעת מחלות כגון דלקות בדרכי השתן, HIV (איידס), HPV (שעלול לגרום לסרטן) ועוד.

בכל זאת נשאלת השאלה, מדוע יהודי לא נולד מהול (וגם אם כן, עליו להטיף דם ברית)? חז"ל מתארים במדרש דו שיח מעניין בין אברהם אבינו, הנימול הראשון, לבין הקב"ה: "וכשאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם התהלך לפני והיה תמים התחיל תמה אמר עד עכשיו אני תמים אם אני מל אהיה חסר, חמש ערלות הן ארבע באדם ואחד באילן, ערלת האזן כתיב בה "הנה ערלה אזנם", ערלת הלב דכתיב "ומלתם את ערלת לבבכם", ערלת לשון דכתיב "ערל שפתים" ערלת בשר דכתיב "ומלתם את בשר ערלתכם", אם אמול אחד מאלו נמצאתי חסר מאברי, אמר לו הקדוש ברוך הוא מה אתה סבור שאתה תמים שלם, אתה חסר מחמשה אברים, אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא תמול היה שמך אברם א' אחד ב' שנים ר' מאתים מ' ארבעים הרי מאתים וארבעים ושלשה ומנין אברים שבאדם רמ"ח מול והיה תמים, כשמל אמר לו הקדוש ברוך הוא לא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם הוסיף לו ה' חמשה מנין רמ"ח אברים לפיכך והיה תמים" (תנחומא (ורשא) פרשת לך לך סימן טז).

אברהם אבינו סבר שכריתת חמשת העורלות מחסרת מהאיברים והקב"ה עונה לו, שאדרבה, כך מוסיפים חמישה אברים ומשלימים את מניינם לרמ"ח, וממילא גם שמו משתנה מאברם לאברהם.

לפי ההסבר קודם, מתבקש לומר שכריתת העורלה היא המאפשרת לנפש הקדושה להיכנס אל הגוף ומוסיפה שלמות בגוף עצמו. במילים אחרות, הגוף מתרפא דווקא על ידי שמחסרים ממנו !

רבי הלל מפאריטש מסביר באופן עמוק יותר את פעולת המילה. במורה נבוכים, הרמב"ם כותב שברית המילה מחלישה את כח המתאווה, ור' הלל מביא את בעל פרי הארץ (בעל ההילולא) הכותב שהרמב"ם כתב דברים ברומו של עולם, אפילו שלא כיוון בהם... ר' הלל מסביר שבעומק מדובר בכח המתאווה לקב"ה, שהיא הבחינה המכונה "אהבה רבה", ועל ידי החלשתה ניתן להגיע ליראה במדרגה הגבוהה שהיא ביטול במציאות, וברית המילה נותנת כח בנפש הנולד להיות מופשט מכל ענג (שבחילוף אותיות הוא נגע הצרעת). זו הדרך לעורר את הקב"ה, וללדת זכר.

לענייננו, ניתן לומר, שהתאווה שהגוף יהיה בריא, היא בעצמה עלולה להביא להזדקקות לעזרה חיצונית כדי להתרפא (בבחינת "יולדת נקבה"), ואילו היראה העילאה שהיא ביטול במציאות, וזוכים לה בברית המילה, מביאה לידי "נרפא נגע הצרעת מן הצרוע" – על ידי הצרוע - ללא עזרה חיצונית.

תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 26 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד