בבית הדין הארצי לעבודה נערך דיון בערעור שהגיש ערבי ממזרח ירושלים אשר בנו, המחבל, כלוא בישראל לאחר שהורשע בעבירות של ניסיון רצח של יהודים ממניע לאומני.
אביו של המחבל הגיש לביטוח הלאומי תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, שנדחתה לאחר שלא המציא מסמכים הנוגעים לכספים המשולמים לו ולמשפחתו על-ידי הרשות הפלסטינית בגין בנו האסיר.
הערעור שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נדחה, לאחר שנקבע, כי מאחר שתשלומים אלה מצויים בשליטתו הבלעדית של האב, הרי שהם בגדר "הכנסה" לצורך חישוב זכאות המשפחה לגמלת הבטחת הכנסה. האב עירער לבית הדין הארצי, וטען שאמנם הכספים מצויים בשליטתו הבלעדית, אך הם מהווים תמיכה קהילתית, ובכל מקרה הוא רק מעבירם לבנו.
עו"ד יאנה סימקין מפרקליטות המדינה, הגישה לבית המשפט את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לדברי מנדלבליט, הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים הכלואים בישראל ולמשפחותיהם משכורות בסכומים אשר גדלים בהתאם למשך תקופת מאסרו של המחבל. כמו כן, הרשות מבטיחה הכנסה יציבה למחבלים גם לאחר שחרורם ממאסר.
בנוסף לתשלומים קבועים אלה, הם מקבלים גם הטבות כלכליות נוספות, כגון העסקה ישירה באחד ממשרדי הרשות הפלסטינית, סיוע בשכר לימוד, ביטוח רפואי ועוד. בנוסף, מדי חודש בחודשו מעבירה הרשות הפלסטינית לחברה המפעילה את הקנטינות בבתי הכלא, סכום נוסף לטובת רכישת מוצרים מהקנטינה לכל המחבלים.
עוד כתב מנדלבליט, כי לטעמו, יש לסווג את התשלומים המשולמים למחבל הכלוא ולבני משפחתו כ"הכנסה" בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה המפנה לפקודת מס הכנסה. משמעות הדבר היא, כי יש להתחשב בתשלומים אלה במסגרת בחינת זכאותה של משפחת המחבל לתשלום גמלת הבטחת ההכנסה.
באשר לתשלומים המיועדים למחבל, החקיקה של הרשות הפלסטינית, התומכת במחבלים, מייעדת את התשלומים הן למחבל עצמו והן לבני משפחתו, אך החלוקה הפנימית ביניהם אינה מפורטת בה. היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי אין משמעות בהקשר זה לשאלה איזה חלק מיועד למשפחה ואיזה למחבל, שכן הניתוח המשפטי של הסוגיה מוביל למסקנה ששני מרכיבי התשלום צריכים להיחשב כהכנסה לעניין מבחן ההכנסה, שכן הם מגיעים מאותו מקור. באותה מידה, אין גם השלכה מעשית לשאלה אם הכספים שיועדו למשפחה או לאסיר אכן הגיעו ליעדם, שכן לעמדת היועץ המשפטי לממשלה העברת תשלומים אלה היא בלתי חוקית מכח חוק המאבק בטרור.
בין כך ובין כך, מדובר בהכנסה שיש להביאה בחשבון לעניין מבחן ההכנסה. עוד סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי בין אם מדובר במחבל בגיר או קטין התוצאה תישאר זהה, מאחר שמשפחתו של המחבל הקטין מהווה אפוטרופוס טבעי ולכן התשלום כולו מיועד למשפחה.
בעמדתו ציין עוד, כי "הגם שבית הדין הארצי קבע בעבר כי חוק הבטחת הכנסה אינו מתייחס לתמיכה כספית או קהילתית ואינו קובע אם יש לראות בה כ"הכנסה", הרי שכאן מדובר בתשלומים המשולמים מכוח חקיקת הרשות הפלסטינית כתגמול בעד ביצוע עבירה על רקע לאומני, ואין מדובר בתשלומים הדומים לתמיכה באופן וולנטרי כמחווה אנושית".
"התשלומים הללו אסורים ומבוצעים בניגוד לחוק המאבק בטרור, וגם בשל כך מתחייבת המסקנה שהם מהווים "הכנסה". כל פרשנות אחרת עלולה לתמרץ העברה בלתי חוקית של כספים אלה ואף לעודד ולתמרץ ביצוע פעולות טרור, והמשמעות שלה היא הכרה על-ידי המדינה בהעברת כספים בלתי חוקית ממשפחת המחבל למחבל, עידוד העברה זו וכפועל יוצא מכך מתן זכויות למשפחת המחבל בעקבות פעילותה הבלתי חוקית. כל עוד הכספים לא חולטו בפועל ומשמשים את משפחת המחבל, יש לראותם כ"הכנסה" בידי המשפחה.
לפיכך, היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי יש לדחות את הערעור ולקבוע כי הכספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למשפחת האסיר בזיקה לביצוע פעולת טרור, יובאו בחשבון לצורך בחינת זכאותה של משפחת המחבל לתשלום גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, בין אם נותרו בידיה ובין אם הועברו לבנם המחבל.
למה לא פשוט להגיד אין כסף למחבלים?? 1 י"ד כסלו תש"פ 01:27 נפגעי פעולות איבה