השבוע ידונו שלושת שופטי בג"ץ בשאלה, האם על היועץ המשפטי לממשלה להגיש חוות דעת בנוגע להטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, במידה ויזכה ברוב ממליצים לאחר הבחירות.
אי אפשר לומר שהדיון הזה בבג"ץ הוא הכי משמעותי וקריטי, אך הוא צעד נוסף בדרך למה שעלול להיות הפיכה שלטונית, ללא הסבר אחר. הפיכה, שעולה לגרום לקרע עמוק מאוד בעם ולהוציא מיליונים להפגנות זעם ברחובות.
זמן קצר לאחר שהוגשו כתבי האישום נגד בנימין נתניהו, הוגשה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובה הדרישה כי יגיש את חוות דעתו בשאלת הרכבת הממשלה בידי נתניהו במידה ויזכה לרוב ח"כ ממליצים.
אם נדייק יותר, השאלה שהופנתה ליועמ"ש, היא האם החוק מטיל מגבלה כלשהי על נשיא המדינה, כך שלא יוכל להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ שהוגשו נגדו כתבי אישום בעבירות שיש עמן קלון.
מנדלבליט מצדו התחמק מהשאלה, ניתן לומר שאף בחכמה עשה, וטען כי מדובר בשאלה תיאורטית ואין להתייחס אליה בשלב זה. על אף שנתניהו נבחר בפריימריז בסוף השבוע האחרון כיו"ר הליכוד, מפלגתו עדיין לא קיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר והוא אינו מחזיק במספר הנצרך של ח"כים ממליצים בכדי לזכות בקבלת המנדט להרכבת הממשלה. מנדלבליט אמר, כי בשעה ששאלה זו תהיה רלוונטית, יהיה עליו להידרש עליה, ובשלב זה היא איננה רלוונטית.
אותם ארגונים, המזוהים ברובם עם השמאל, הגישו עתירה לבית המשפט העליון בדרישה שיחייב את היועמ"ש להפיק חוות דעת בנושא. לדבריהם, מדובר בחוות דעת שיכולה להשפיע בצורה משמעותית על הבחירות. שכן, במידה והציבור יבין את ההשלכות ואת 'כללי המשחק' במערכת בחירות זו, ייתכן וישנה את החלטתו. במקרה זה, שלא להצביע לנתניהו.
אלא שאז התרחש דבר די מפתיע. השופט עופר גרוסקופף קיבל את העתירה וקבע דיון ליום שלישי, ג' טבת (31.12) בהרכב השופטים אסתר חיות, חנן מלצר ועוזי פוגלמן. יחד עם קביעת הדיון בנושא, הורה השופט גרוסקופף למנדלבליט להגיש את חוות דעתו לעתירה עד ל-48 שעות לפני הדיון.
רבים הבינו, כי אמנם נקבעה דיון בפני הרכב האם לחייב את היועמ"ש להגיש חוות דעת, אך בד בבד קבע השופט גרוסקופף כי על היועמ"ש להגיש בדיוק את חוות הדעת הזו עוד לפני הדיון בנושא... מנדלבליט כמובן
"ככל שבית המשפט לא ימצא לנכון לדון בשאלות העולות בעתירה בעת הזו, אין מקום למתן חוות דעת מטעמו בסוגיה", נכתב מטעמו של מנדלבליט לבית המשפט, כשטען שאין לחייבו להגיש את חוות הדעת שביקשו העותרים, עוד לפני שהתקיים הדיון בנושא. בעקבות תגובתו של מנדלבליט, פרסמו השופטים הבהרה כי בקשתם היא לקבלת חוות דעת מהיועמ"ש בשאלה האם עליו להגיש חוות דעת בבקשת העותרים, בשאלה האם ניתן להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, במידה ויזכה לרוב ממליצים.
"לדעתי העתירה הזו תדחה על הסף, ומנדלבליט לא יחויב בשלב הזה להפיק חוות דעת בשאלה האם ניתן להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו במידה ויזכה לרוב ממליצים, וזאת מחוסר בשלות", אומר לקול היהודי עו"ד אורי צפורי, יו"ר התא המשפט בתנועת דרך חיים.
"כעת מדובר בשאלה שהיא איננה רלוונטית, אך השאלה היא מה יקרה ביום שאחרי הבחירות, במידה וביבי ינצח ויהיו לו רוב ממליצים ועל הנשיא יהיה להחליט על מי להטיל את המנדט להרכבת הממשלה", אומר עו"ד צפורי.
לשאלה זו ניתן להתייחס במספר היבטים, הן בהיבט המשפטי הטהור והן בהיבט הציבורי והפוליטי. ביקשנו את התייחסותו של עו"ד צפורי לשאלה זו בשני ההיבטים הללו.
"לטעמי", פותח עו"ד צפורי, "הסוגיה העיקרית היא הפוליטית-ציבורית ואילו השאלה המשפטית היא המשנית והשולית יותר". בהמשך, הבאנו כאן את חוות דעתו המשפטית של צפורי לסוגיה.
"תחשבו על התסריט הבא: ב-ז' באדר (02/03/2020) הציבור יוצא להצביע בקלפי והליכוד מנצח וגוש הימין, הממליץ על נתניהו להרכבת הממשלה, זוכה לרוב מוחץ. בשלב הזה נשיא מתלבט האם להטיל את משימת הרכבת הממשלה על נתניהו ואז מוגשת עתירה לבג"ץ בשאלה האם ניתן להטיל/לאפשר לנתניהו להרכיב את הממשלה".
"אם בית המשפט נכנס לדון בסוגיה הזו, פירושו של דבר שהשופטים מוכנים לדון בשאלה האם הנציג שנבחר בידי רוב העם (שהרי על סיטואציה כזו אנו מדברים), עם 61 מנדטים ממליצים, יקבל אפשרות מהשופטים, שלא נבחרו, לקבל את מעמדו אותו העניק לו העם".
"בחירות דמוקרטיות הן הדבר הכי בסיסי בדמוקרטיה. אם בבחירות אלו נקבע כי על נתניהו להיות ראש הממשלה, לא משנה באיזה הרכב יישבו שופטי בג"ץ וכמה שופטים (שלא נבחרו בידי הציבור) יהיו בהרכב, אם הם יחליטו כי החלטת הציבור צריכה ללכת לפח, פירושו של דבר הפיכה שלטונית".
לדעתו של עו"ד צפורי, "מבחינה ציבורית, החלטה כזו לא יכולה לעבור. זו רעידת אדמה. לא רק ציבור מסוים יצא לרחובות להפגין, אלא מדובר על כמה מיליונים שלא יהיו מוכנים להשלים עם החלטה כזו".
השאלה היא, מוסיף עו"ד צפורי, "האם בית המשפט יצליח לבלום את עצמו או לא. בתוך משחקי הכוחות שיש כרגע, נראה כי השופטים לא יצליחו לבלום את עצמם. הם חשים כי הם מחזיקים בכוח בלתי מוגבל ולטעמם המשפט קודם לציבור".
"שופטי בג"ץ מתנהגים היום כאילו ישנו רק מספר טהור עילאי המכתבים לציבור, ואילו הציבור עצמו לא קיים, הוא איננו רלוונטי כלל. כל עוד בג"ץ לא יבין כי יש גבול לכוחו, יהיה כאן בלאגן משמעותי.
שלושה כתבי אישום הוגשו נגד בנימין נתניהו, בעבירות של שחיתות והפרת אמונים. אם יורשע בהם, יתלווה אליהן גם קלון. כך קובע החוק. אם כך, מדוע דעתו של הציבור רלוונטית? הרי יש חוק.
לפני שאנו צוללים להסבר המשפטי של עו"ד צפורי, הוא מבקש להבהיר עניין משמעותי בדין הפלילי.
"במשפט הפלילי", אומר עו"ד צפורי, "הציבור מאשים את העבריין. כמו שכתוב בכתבי האישום 'מדינת ישראל נגד פלוני'. העם בעצם מחליט שהוא רוצה לבצע אכיפה, באמצעות חוקים, כלפי אדם שהפר אותם. במקרה הזה, אם נתניהו יקבל רוב להרכבת הממשלה, האמירה של העם היא ברורה – איננו מעוניינים להאשים את האדם הזה, את נתניהו".
"צריך לזכור, אם הציבור יצביע ביבי, אני מתכוון גם מצביעי המפלגות האחרות, כמו ש"ס, שהחליטו להמליץ על ביבי כראש הממשלה, בעצם הם החליטו שהם מעוניינים להכתיר את ביבי כראש הממשלה. אם רוב הציבור, יצביעו ויחליטו ביבי, אחרי שכתבי האישום מונחים על השולחן וכל אחד יכול לקרוא אותם, ויש עליהם דיונים בתקשורת, ושמעו את הצד של הפרקליטות ושל מנדלבליט וכו', בכל זאת הם אמרו, בקלפי, שכתב האישום לא מזיז להם. זו הצבעת אי אמון בפרקליטות".
"העובדה שבית המשפט נותן כעת לגיטימציה, ומוכן לדון בשאלה האם ניתן לבטל את רצון העם, שהביע אי אמון, היא הפיכה גמורה. לא בכאילו".
אם ננסה להבין בכלל את הבסיס לדרישת העותרים כי בית המשפט יתערב בשאלה על מי תוטל הרכבת הממשלה, נראה שהיא לא כל כך קיימת...
"לכאורה, חוק יסוד הממשלה בפירוש אומר שראש ממשלה מכהן רשאי להמשיך בכהונתו גם עם הוגשו נגדו כתבי אישום, אלא אם כן יש פסק דין חלוט בבית המשפט העליון. ראש הממשלה נידון בבית משפט מחוזי בפני שלושה. אחרי זה ערעור לעליון וכו'. זה סיפור שיכול לקחת עשר שנים לפחות".
חוק היסוד קובע כי בסיטואציה כזו ראש הממשלה יוכל להמשיך לכהן. החוק לא רצה לתת כוח בידי היועמ"ש להכריע האם להדיח ראש ממשלה מכהן. ביבי מכהן כבר עשר שנים ברציפות, עכשיו הוא ראש ממשלת מעבר, לא קיבל את תפקידו, ולכאורה היה אפשר להגיד שהוא עדיין ראש ממשלה מכהן ולכן הסעיף הזה מחוק היסוד רלוונטי".
כאן באו העותרים ואמרו שברגע שהיו בחירות חדשות וצריך להחליט על מי להטיל הרכבת ממשלה מחדש, זה לא נקרא 'ראש ממשלה מכהן' ולכן אי הטלת הרכבת הממשלה על ח"כ מסוים, אפילו שהינו ראש ממשלת מעבר, היא אינה הדחת ראש ממשלה מכהן". כאן פנו העותרים לבג"ץ שיפרש ויקבע מה הדין במקרה הזה.
אלא שבחוק יסוד הממשלה, סעיף 17ג נכתב "הוראות בענין כתב אישום שהוגש בטרם החל ראש הממשלה לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק". האם יש חוק שאוסר להטיל הרכבת ממשלה על ח"כ שהואשם בפלילים?
"צריך להבין", אומר עו"ד צפורי. "להיבחר כח"כ כל אחד רשאי. יש תנאים מצומצמים המונעים מאדם מסוים להיבחר כח"כ והם הסתה לגזענות שעל כך פסלו את בנצי גופשטיין, ברוך מרזל ומיכאל בן ארי. וכן עידוד ותמיכה בטרור וכן שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה היהודית ודמוקרטית. אין הגבלה כלפי מי שהוגשו נגדו כתבי אישום או שהורשע בפלילים, להיבחר כחבר כנסת".
"זאת אומרת, שביבי וודאי רשאי להעמיד עצמו לבחירה כחבר כנסת. מה יקרה עם ביבי יקבל את רוב המנדטים הממליצים עליו להרכיב ממשלה? כאן נעשה רלוונטי סעיף 17 בחוק יסוד הממשלה. החוק באמת מתייחס לסיטואציה הזו, שאדם מסוים עומד להתמנות לראש ממשלה והוגשו נגדו כתבי אישום, וקובע כי אין להגביל את האפשרות שלו להרכיב ממשלה אלא אם כן נקבע חוק בעניין. וכאן לא נקבע חוק בעניין".
"הוא נבחר כח"כ כדין. יש לו גם רוב להרכבת ממשלה. אין חוק המונע מח"כ להרכיב ממשלה, גם אם הוגשו נגדו כתבי אישום", מבקש עו"ד צפורי שוב להבהיר ומוסיף, "לכן, אין שום עילה להתערבות של בג"ץ".
עו"ד צפורי מבקש להזכיר כי כל הנושא המשפטי הוא הסוגיה המשנית. "הסוגיה העיקרית היא הציבורית, הפוליטית".
בסופו של דבר מבקש עו"ד צפורי לומר, כי כאשר יוגשו עתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, במידה ויזכה לרוב ממליצים, יכול בג"ץ לסרב לדון בשאלה זו שכן חוק יסוד קובע שאין מניעה כזו. "מבחינה משפטית יש לבית המשפט סולם לרדת מהעץ ולא לזרוק גפרור לתוך חבית של נפט".
טעות בכותרת. 2 ד' טבת תש"פ 00:46 חיימון
צבועים 1 ד' טבת תש"פ 00:33 המאיר