שמש חמימה מלטפת אותנו
והשגרה עושה מה שהיא טובה בה, להיות שגרה
וכמדי בוקר כשאני קם אני משתדל להגניב מבט ארוך בכחול השמיים
וקריצת תודה על עוד יום שבו גוף הבשר שלי קיבל את פעימותיו ונשמתו חזרה.
אך היום הזה שונה משאר הימים, היום לא הבטתי לשמיים אלא רצתי אל מסך המחשב לראות מה קורה הרחק ממני אך כו"כ קרוב, אי שם בנפאל
ולא רק מפני שיש שם מבני עמי שקבורים תחת הריסות ועליהם לא זורחת השמש או שוקעת, אצלם תקתוק השעון כבר איבד משמעות ובטח גם עוד הרבה דברים אחרים, יצר החיים מתנער מעטיפות השגרה והמובן מאליו ושואג את שאגתו.
אפשר להסביר את המאורע הכואב הזה בהמון הסברים מדעיים שאין לי לא יד ולא רגל בהם והכל ישמע בטח מאוד מתיישב על הדעת והשכל
אך אם מסתכלים על הטבע והאדמה כדבר חי ונושם עולה ונשאלת השאלה מה כואב לך אדמה?
מה הטריד את מנוחתך יקום?
ולי אין ולו פירור של תשובה, רק המון מחשבות, צמרמורת וכאב לב
אולי זו זעקת האדמה והמתים הטמונים בה,
שדי לו לעולם במלחמה ודם ועריפות ראשים אלמנות ויתומים שנאה ותחרות
ואולי בכי הטבע שהפך לבודד כל כך במציאות טכנולוגית אפלטוניתדמיונית
ואולי כדרכו של אסון לחשוף את טוב האנושות ברגעי מצוקה, ואולי בימים שקצת נראה שהשחית כל בשר את דרכו על הארץ והאדם ואנושות צריכים להצדיק את קיומם
ואמת מארץרעידת אדמה תצמח
ולבסוף אולי פשוט רעידת אדמה וזהו..
כך או כך לבי עליכם אחיי ואחיותיי
ובכלל לבי על העולם שפקדה אותו פורענות,
וברובד האמוני, משפט קשה, ולכן הוא ברובד האמוני
"לא באה פורענות לעולם אלא בשביל ישראל"
ובמציאות ימינו בה הכל נהיה גזעני, אני מראש מכין את עצמי לכל מיני תגובות, אך לא זאת כוונתי כי אם הבנה שאני חלק מעם שלקח על כתפיו להאיר ולשאת באחריות העולם כולו
ולכן מבחינתי אלה ימי חשבון נפש
אך אנו כולנו כבריותיו של הבורא מוספים טוב ואנושיות לעולם
שתקף אותו הרס מוות וכאב
ומוסיפים חיים אנושיות וטוב
אלה שצריכים לשוב שישבו לשלום מהר
אלה שלא, שכל הטבעי להם הפך ללא טבעי
שימצאו שלווה ונחמה..
ואשא תפילה
תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה.
תגובה 3 י"ג אייר תשע"ה 23:01 חב"ד
מקסים! אשריכם ישראל 2 י"ב אייר תשע"ה 10:31 משה
מרגש ואנושי 1 י"ב אייר תשע"ה 01:23 צבי