הכיתוב 'אחרי החגים זה עכשיו' הופיע כסלוגן של אחד משלטי החוצות בעיר. המשפט הקצר והקולע צד את עיני, חדר אל ליבי ונזכרתי- אחרי החגים זה עכשיו!! אף שהמשך הפרסומת היה בנושא אחר בכלל, שהגיע הזמן לחזור לדיאטה ולדאוג להיקפים אבל לי זה הזכיר דווקא.. את הצורך להרחיב ולפתוח.
אחרי החגים - עברנו עכשיו ימים ארוכים עמוסים של חגים, של עבודה פנימית והתבוננות. גם אני כמו כולם באתי חשבון בחודש אלול, הסתכלתי אחור על כל מה שהיה בשנה החולפת, נזכרתי בכל הדפים המוכתמים שנכתבו בספר חיי; מעשים, רצונות, דיבורים. גם אני כמו כולם, עמדתי בתפילה בראש השנה וביוה"כ באימה וביראה לפני המלך. בקשתי שמלכו של עולם יתגלה בעולמו, שיתגלה גם בביתי ודרכי. נזכרתי כמה טוב הקב"ה השפיע לעולם ובי וכמה מעט מכל זה זוכה לבא לידי ביטוי.
חשבתי על מעשי וענייני מה מהם היה נכון ומה ראוי לשפר וכל כך הרבה דברים שרציתי שיהיו יותר.
ביום שבו עוברים לפניו כבני מרון למשפט, עמדתי בתחינה ובקשה לבורא עולם, שיתן לי רק עוד הזדמנות לשפר ליצור לעשות.
ועכשיו הגיע הזמן, הגיעו ימי המעשה. "אשר ברא אלוקים לעשות"- הקב"ה ברא עולם חסר, כדי שאנו בני האדם נשלים את החיסרון שבו כל אחד לפי ענינו והכישורים המיוחדים שניתנו לו. אז מה נותר לנו לעשות? לעשות!
בלחש רק ביני לבינו הבטחתי, אחרי החגים אתחדש, אחרי החגים אני אתחיל מהתחלה. אני אשתמש בכל הכישורים והמתנות שנתת לי אבא טוב, לכבודך, מבטיחה!!
אני אקים את הסדנא החדשה שרציתי להקים כבר הרבה זמן אני אכתוב ספר חדש אני אארגן כל מיני דברים..
מצד עצמי כמה מניעות יש לי לקיים את מה שהבטחתי, כי באמת איך אני אצליח לעשות את זה?! זה לא שאני לא רוצה כמובן, אבל עכשיו להרים את הטלפון, להציע את עצמי, להכנס לתוך מערבולת של דברים חדשים..?!..
ורגע גם ככה יש לי הרבה דברים על הראש, אז מה אני מחפשת לעצמי?! כל מיני רגשות שעולים בי פחד, חששות, בושה ועוד.
אבל הבטחות צריך לקיים ואחרי החגים זה עכשיו אז בתחינה אליך אלוקים תזכה אותי, אותך ואת כל בית ישראל למצוא את הכוחות בעצמינו לפעול לכבודך, בכל הכוח כל אחד לפי ענינו כל אחת לפי מעלתה ותחומה, למלא את עולמך במעשים טובים ולבנות לך מקום לשכון בתוכינו
שתהא לנו שנה טובה ומתוקה תשע"ז תהא שנת עז לפעול בכל העז כמו שכתוב בקיצור שולחן ערוך 'יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר ..לעשות רצון אביך שבשמים. "עז כנמר" פירושו, שלא יתבייש מפני בני אדם, המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך'[1].
[1] וכמו שמופיע במסילת ישרים 'ותראה כי טבע האדם כבד מאד, כי עפריות החמריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח ומלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז, שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח. והוא מה שאמר התנא(אבות ה, כ): הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. וכן מנו חכמים ז"ל(ברכות לב, ב): בדברים הצריכים חיזוק, תורה ומעשים טובים
לדבר עם אבא.. 2 ה' חשון תשע"ז 19:15 חיה לוי
איך מתגברים על המניעות/תירוצים/עכבות /פחדים? 1 ה' חשון תשע"ז 16:06 יעלה