די לאדישות התקשורתית

"אני מעדיף לחיות כאן תוך לחימה מתמשכת מלהיות חלק מן העם היהודי הנודד...כיוון שאין לי כוונות לספר לנכדים שלי על מדינת־היהודים במאה העשרים כעל אפיזודהחולפת וקצרה באלפי שנות נדודים, אני מתכונן להאחז כאן בכוח רב".

ופיסקה זו לא עזבה אותי בתקופה האחרונה בה נגדעו ונגדעים חייהם של צעירים בני הארץ הזו בני העם היהודי המבקש לא עוד נדודים והפקרות. מבקש לנום את שנתו בבטחה ולגדל ילדיו בחירות
אך היום ישנם נדודים מסוג חדש, מהסוג הבלתי נסבל שכל המבקש קצת להביט בבהירות נטרפת עליו דעתו. לא המון האנשים הוא האחראי על כך כי אם אמצעי התקשורת.

היום בעל כרוחו של היהודי הנודד הוא מוצא עצמו בנדידה בין ים ידיעות, ובקצב שלא היה כמותו
ואפשר לומר שבאמת קורים דברים רבים וזו אולי נושא אחר הטומן בחיקו את השאלה איך קורה? שאירוע רודף אירוע ונראה שמלבד מלחמת הסקופים התקשורתית דבר לא מתייצב, לא בוקעת אמירה ברורה, והארץ מדממת את יושביהוכי הדבר תמים? קורה מעצמו?

אירועים בהם המערך המדיני נבוך, מטשטשים ומתכסים באלפי ידיעות שלא באמת מעניינות אף אחד וחלילה מלגעת בלב הדברים ושיעלו לסדר היום הציבורי וידרשו תשובה מענה ופתרון.

לפני כ8 שנים נרצחו דוד ואחיקם הי"ד תושבי קרית ארבע בהלווייתם ספד להם בניה שראל שנפל גם הוא בקיץ האחרון במבצע צוק איתן ואמר "מחר בבוקר תקום מדינה שלמה שגרה בשפלה ותתעניין בכמה סנטימטרים צמח השיער של נינט... בשעות שאתם הספקתם לעשות מסע לטייל להילחם ולמות".

בניה הי"ד ביקש לדבר על הפער המנטאלי הקיים לפעמיים בחברה הישראלית והוא אכן קיים אך אותה תקשורת המבקשת לדבר על השיער של נינט או גירושיו של מפורסם כזה או אחר היא זו המבקשת שלא לדבר על דברים עיקריים ואם כבר מדברת עושה זאת בלשון חלקה ומביישת המחדירה אדישות בתת מודע שלנו שהרי מלאכי רוזנפלד הפצוע קשה מהפיגוע ירי בשילה לפני כמה ימים "רק נפטר" אתמול כאילו דבר שבמנהגו של עולם שבחור בן 27 הולך לעולמו, מלאכי רוזנפלד נרצח!!!!!!!!!!!!! שלום יוחאי שרקי לא נדרס למוות הוא נרצח!!!!!!!!!!
דוד בר קפרא לא מת בידי שבחים או נרצח בידי מחבלים!!!!

אך כאשר מבקשת התקשורת לכער ולנפח יודעת לעשות זאת היטב כאשר היא מבקשת להחדיר לציבור מודעות מסוימת עושה זאת בססגניות שלא מתפרשת לשני פנים, זוכר אני היטב את כותרות העיתונים בימי עמונה הצבועים באדום שחור ואותיות גדולות "מלחמת אחים" או במקרה אחר של ריסוס גרפטי עיתון ידיעות אחרונות פרסם תמונה של פיגוע אוטובוס הנראה מפויח לגמרי לצד כתובת נאצה על קיר וכתב טרור ערבי וטרור יהודי וכו'

די לנו ללכת שולל!! חולי האדישות הוא זה המכרסם בנו וגובה המחיר כבד מדיומאחורי פרגוד התאטרון התקשרותי ישנה מציאות המתחננת מאתנו שניקח לתשומת לבנוונתעורר ונקרא לבעיותאסונות בשמם.

הכואב את כאב עמו
אלישוב הר שלום