בע"ה ז' חשון תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מסירות נפש ו"טוהר הנשק" – כך מתחנכים לוחמי צה"ל

​כתב הקול היהודי ביקר במסע לוחמי כפיר ושמע על הקרבת הלוחמים למען עם ישראל, אך גם על הלוחמים שלא השיבו אש בגלל "טוהר הנשק"

  • אלחנן גרונר
  • א' תמוז תשע"ח - 17:06 14/06/2018
גודל: א א א
מסע חטיבת כפיר (דובר צה"ל)
מסע חטיבת כפיר (דובר צה"ל)

"בדרכי אריות". כך נקרא המסע במסגרתו צעדו בימים רביעי וחמישי בשבוע שעבר, אלפי לוחמי חטיבת כפיר. המסע החל ביום רביעי במצפה מתן שבמרומי רכס הגדעונים באיתמר, אל מורדות מזרח השומרון בואכה בקעת הירדן, ונמשך ביום חמישי בשבילי ואתרי גוש עציון וירושלים.

בעצירות שמעו הלוחמים על "מורשת חטיבת כפיר", וזאת על בסיס מערכי לימוד שהוכנו מראש, ומפי קצינים שהשתתפו בפעילויות מבצעיות שונות.

"הסיסמה של החטיבה היא "נלחמים בטרור - מגינים על הבית", והמטרה במסע היא ליצור חיבור לשטח, להכיר את המולדת דרך הרגליים ולהתחבר למקום ששומרים עליו", אמרה לנו דוברת החטיבה. "אנחנו רוצים שהמסע יעזור לחיילים להאמין בצדקת הדרך ולהבין למה אנחנו פה".

שמחים על חיסול המחבל

הצטרפתי לביקור בקרב לוחמי גדוד "נצח יהודה". סמוך לבריכה קטנה בדרך היורדת מרכס הגדעונים לבקעת הירדן התאספו הלוחמים לשמוע את שיחתו של רס"ן זוהר מויאל.

לוחמי "נצח יהודה", שחלקם מתגוררים בעצמם ביהודה ושומרון, מחוברים היטב לשטח. במקביל לשיחה הם התבשרו על כך שחברם לגדוד הרג בנבי סלאח מחבל ערבי שיידה אבנים. את השמחה וגאוות היחידה הם לא מסתירים.

"האירוע דומה למה שקרה לדובדבן, אבל שם לצערינו נהרג חייל ופה ב"ה נהרג המחבל", אמר אחד מהם, והזכיר את הלוחם רונן לוברסקי הי"ד שנפגע מלוח שיש שיידה ערבי ונהרג.

מויאל, כיום קצין אג"מ בגדוד נחשון, סיפר על סיכול חדירת שני מחבלים חמושים בבקבוקי תבערה ומטענים סמוך לישוב איתמר לפני כחצי שנה, בעת ששירת בישוב כמ"פ.

תצפית שזיהתה שני חשודים הכווינה את הכח בפיקודו לעברם. אחד החשודים נלכד בידי החיילים ושני נמלט ונעצר כעבור שבוע.

ניסיונותינו לברר האם השניים עדיין עצורים ומה אירע בעניינם עלו בתוהו, ובדובר צה"ל הפנו אותנו אל המשטרה ולהיפך.

הטילים שחינכו לציונות

"היום הזה בא לעורר את תחושת השליחות, תחושת הציונות, שיש משהו גדול מאתנו. באים ללמוד על ההיסטוריה, שקודמים הגנו פה לפנינו ועכשיו תורינו", אמר מויאל לקול היהודי.

לשאלה מאיפה מגיעה נכונות הלוחמים למסור את הנפש עבור עם ישראל, משיב מויאל בסיפורו האישי.

"בגיל 16 גרתי במעלות וספגנו 1,000 טילים על העיר וברחתי עם המשפחה שלי למרכז. אני זוכר את התמונות של חייל נהרג ואמא בוכה. אני מניח שזה השפיע לי ישירות על הציונות ועל השליחות והערכים שלי.

כשאני מסתכל על מישהו מאיתמר או יצהר או ברכה, אני רואה מישהו מהעם שלי שאני רוצה לשמור עליו שלא יפגע. הוא גר שם כי הוא יהודי וחלק מעם ישראל ויש לו את הזכות לחיות בביטחון. אני עושה את זה מציונות ואני מניח שכל אחד עושה את זה מהמקום שלו".

הלוחמים לא השיבו אש

אלא שלצד הנכונות של הלוחמים למסירות נפש והקרבת ענייניהם האישיים לטובת הכלל, מערכי השיעור שהועברו ללוחמי החטיבה, כוללים לא מעט שאלות קשות של מוסר לחימה, ואף סיכון עד מוות של לוחמים בשל "ערכי טוהר הנשק".

לקול היהודי נודע כי חלק ממערכי השיעור אף עברו סינון תוכן בידי מפקדי "נצח יהודה" שהעבירו בעצמם חלק מהמערכים, וזאת כדי שלא לעורר תסיסה בקרב הלוחמים.

כך למשל עוסק אחד המערכים באירוע במהלכו נמנעו חיילים מירי במחבל שביצע ירי לעברם מתוך המון המיידה אבנים, וזאת מחשש לפגיעה ב"בלתי מעורבים".

האירוע התרחש לפני כשנתיים במהלך התפרעות ערבים בעיירה בית פג'אר הסמוכה למגדל עז בגוש עציון.

במהלך התפרעות ערבים התבצע ירי לעבר כח סיירת חרוב בידי מחבל חמוש שיצא מתוך המתפרעים. "כח הסיירת מזהה חשוד בביצוע הירי אך לא מסוגל להשיב בירי מחשש פגיעה בבלתי מעורבים שבסמוך למחבל", נכתב במערך שהועבר ללוחמים.

כעבור כחצי שעה ביצע המחבל שוב ירי לעבר הכח, והפעם יורים בו הלוחמים ופוצעים אותו ברגלו. מחבל נוסף שרץ מתוך ההמון ומנסה לקחת את הנשק נורה גם כן, ואז רצו הלוחמים לעבר השניים ותפסו אותם.

אחד מבין שלושת הערכים אותם מעביר המערך ללוחמים בעקבות האירוע הוא "טוהר הנשק" . "הכח הפעיל שיקול דעת ופעל לאור ערכי טוהר הנשק על מנת למנוע פגיעה בבלתי מעורבים. בוצע ירי מדויק, ממוקד ומידתי, על מנת למזער נזק אגבי", נכתב.

מאירוע נוסף בו פעל כח של "נצח יהודה" בג'נין נלמד ערך ה"מידתיות", לאחר שאל מול ירי צרורות מאג, מטחי ירי ובלוקים, ירו הכוחות 5 כדורים בלבד, מהם נהרגו שני מחבלים חמושים ושניים נפצעו.

"ירי לא מידתי עלול היה לגרום להסלמה, להידרדרות של האירוע ולפגיעה באנשים שלא היוו איום לכוחותינו", נכתב במערך.

המפקד אסר לירות והמחבל המתאבד התפוצץ

אלא שלא כל האירועים שמהווים את מורשת חטיבת כפיר הסתיימו ללא נפגעים.

אירוע נוסף שנלמד כמערך שיעור הוא מותו של סגן אורי בינמו הי"ד, ופציעתו הקשה של דרור זיכרמן ולוחם נוסף, לאחר שמחבל מתאבד שעצרו לבדיקה פוצץ עצמו עליהם בחנוכה תשס"ו.

הכח מגדוד נחשון פרס מחסום בשל התרעה על מחבל מתאבד שיצא מטול כרם במטרה לבצע פיגוע באחד ממופעי החנוכה.

במהלך בדיקת אחת המוניות בה היו שמונה ערבים בעלי אישורי עבודה בישראל, אחד מהם עורר את חשד הלוחמים משום ששנת הלידה שלו תאמה להתרעה, והוא לבש מעיל עור שחור.

כשהמחבל החל לבקשת החיילים להסיר את המעיל, הוא פוצץ את חגורת הנפץ שנשא על גופו. המפקד אורי בינמו הי"ד נהרג במקום, והקריב את חייו כדי לסכל את פיגוע הראווה.

אלא שבמערך משום מה לא הופיעו פרטים מרכזיים באירוע או עדותו של זיכרמן, שנפצע אנושות בפיגוע ועדיין סובל מפוסט טראומה קשה, וסיפר שמפקדו נהרג והוא נפצע בשל חשש המפקד מירי במחבל החשוד.

לאחר מעצרו של לוחם כפיר אלאור אזריה, פרסם זיכרמן פוסט בו סיפר את סיפורו האישי ותיאר כיצד אסר עליו מפקדו לירות במחבל.

"תספרו לי עוד כמה הצבא שלנו הומני, אבל לפני שתדברו על נהלי פתיחה באש תזכרו שבגלל אותם נהלים, אורי איננו ואני נשארתי פצוע קשה והלום קרב", כתב.

במערך צוין כי אורי בינמו הי"ד קיבל לאחר מותו צל"ש על תפקודו ומסירות נפשו כדי למנוע פיגוע, אך לדבריו של זיכרמן והמסקנות העשויות לעלות מהם, אין זכר.

לוחם פצוע חיסל שני מחבלים? המסר: מידתיות

במערכי הלימוד הנוספים ממשיכים לשמש בערבוביה נושאי מוסר הלחימה לצד מסירות הנפש של הלוחמים, והמסרים היוצאים מהם ללוחמים ברורים – "מידתיות", "טוהר הנשק", צמצום השימוש בירי מחשש מהסלמה ופגיעה באזרחי האויב, המוגדרים כ"בלתי מעורבים".

כך במערך על מותו של אושר דמרי הי"ד, לוחם חרוב שנהרג במבצע ללכידת מבוקש בשכם כתוצאה ממטען חבלה בקסבה. באירוע נפצעו שישה לוחמים נוספים.

ממערך השיעור הושמטו הפרטים על החזקת חלקים מגופתו של דמרי בידי המחבלים, ועל כך שעשרות ערבים צהלו סביב הגופה כאשר מצלמות התקשורת מתעדות את האירוע ויציאת הכוחות משכם תחת אש.

כמה שבועות לאחר האירוע הקשה חוסל במבצע הטעיה מתוחכם, רב המרצחים פאדי קפישה שהיה אחראי להכנת המטען ממנו נהרג דמרי.

אירוע נוסף הוא של לוחם גדוד לביא גל וינגרטן, שבמהלך פעילות בעיירה יטא בהר חברון הותקף במפתיע בידי שני מחבלים שאחד מהם אחז בו ושני שיסף את גרונו.

גל הפצוע הצליח להדוף בגבורה ובמקצועיות את הדוקר במרפקו והמחבלים החלו במנוסה. למרות הפציעה הקשה הצליח גל להיכנס למצב כריעה ולפגוע מכמה עשרות מטרים בשני המחבלים.

אלא שלצד מקצועיותו של גל, שזכה לצל"ש, גם באירוע זה בחרו בצה"ל להעביר ללוחמים מסר על "מידתיות", ושיבחו את יכולתו של גל "לנטרל את המחבלים בסביבה רווית אוכלוסייה במידתיות וללא פגיעה בבלתי מעורבים".

ואם נחזור לפתיחת יום המסע במצפה מתן, על שמו של מתן זגרון הי"ד, מ"מ בגדוד נחשון שנאבק בגבורה במחבל מתאבד בתחנת הדלק באריאל, הרי שבדברים שכתב לפני מותו ניתן למצוא תחושות של לוחמים רבים.

 "למות בפעולה מבצעית כשאתה הולך לעצור מתאבד זה כבוד", כתב מתן הי"ד, בן הישוב איתמר, כמו מנבא את מותו.

"ואני לא מתכוון כבוד - שמכבדים אותך, אלא שאתה מת מתוך מטרה, מטרה של לוחם שנפל בהגנת המולדת. רק כך הייתי רוצה למות. לא מזקנה. תאונה וכדומה, הייתי באמת מוכן למות עכשיו אם הייתי יודע שאחרי מותי העם יחיה פה יותר מתוקן, חזק ואיתן".

אך האם מותם של לוחמים או סיכון חייהם בשל חשש מפגיעה במתפרעים ערבים או באזרחי אויב גורם לכך ש"העם יחיה פה יותר מתוקן, חזק ואיתן"? סימן השאלה הזה בהחלט מרחף מעל "דרכי האריות" בפרט, ופעילות צה"ל ביהודה ושומרון ורצועת עזה בכלל.

תגובות (3) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


3 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 45 מהשבוע האחרון