בע"ה י"ט ניסן תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

פרשת ניצבים: דברים מפי הרב ליאור

דברים לפרשת השבוע והתייחסות גם לסכנת ההרס מעל הישוב עמונה. "דבר שהוא נגד הצדק, לא יוכשר על ידי הדבקת תווית של 'חוק'"

  • הרב דב ליאור
  • כ"ז אלול תשע"ו - 11:19 30/09/2016
גודל: א א א
עמונה (צוריאל כהן ארזי TPS)
עמונה (צוריאל כהן ארזי TPS)

בתחילת הפרשה מסביר רש"י, שמשה רבנו כינס את בני ישראל ביום מותו על מנת להכניסם בברית.

נשאלת כאן השאלה: הרי עיקרה של הברית כתוב בפרשת 'כי תבוא', כפי שכבר מוזכרבחז"ל, על הברית שהקב"ה כרת עם כלל ישראל בערבות מואב, מלבד הברית אשר נכרתהבסיני. אם כן לצורך איזו ברית הוצרך משה לכנסם שוב?

אומר ה'אור החיים' הקדוש, שבברית זו יש חידוש שלא היה בברית הקודמת. בבריתהקודמת משה רבנו אמר לכלל ישראל שידעו שכל המאורעות הם לפי מעשיהם – אםעם ישראל ילך בדרכה של תורה תהיה סייעתא דשמיא בכל התחומים, אך אם ילכו בשרירות ליבם תבואנה צ"ט הקללות הכתובות בפרשת 'כי תבוא'.

בפרשת 'נצבים' משה רבנו מכניס מימד חדש, מימד של ערבות, כפי שאומרים חז"ל "כלישראל ערבין זה לזה". את יסוד הערבות הם קיבלו על עצמם לאחר שנכנסולארץ, לאחר שקיבלו את התורה באלה ובשבועה בהר גריזים ובהר עיבל. ומהי הערבות?הערבות היא אחריות של כל אחד מישראל על חברו, ואם הוא יכול למחות בפני חברו ולמנוע ממנו עשיית חטא ולא עושה זאת, הוא נענש על אי המניעה. זו סגולתה של ארץ ישראל שיכולה לאחד את עם ישראל מפרטים בודדים לחטיבה לאומית אחת. עד שלא קיבלו את התורה באלה ובשבועה בהר גריזים ובהר עיבל לא היה מושג של ערבות.

וכאן נוסף הענין של "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם". דהיינו, אדם שחוטא בסתר, אי אפשר להעניש על כך את האחרים שהרי אינם יודעים, אך ב"נגלות", במקרים שיש ביד אחרים להוכיח ולמנוע את העבירה והם אינם עושים זאת, הם נענשים עלכך.המדרש בספר 'שופטים' שואל : מדוע עמ"י, כשיצא למלחמה נגד הנבלה שנעשתה בפילגשבגבעה, ניגף פעמיים, הרי הם עשו דבר נכון ?! מסביר המדרש, שהקב"ה אמר'בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם אתם מוחים?' עצם המחאה על הנבלה – נכונה, אך כאשר יש ענין יותר חמור שגם עליו היה להם למחות ולא מחו, כשהעשן של פסלמיכה היה מתערב עם עשן המערכה וכולם היו 'סובלניים' ו'מתחשבים בזולת', זהו עיוות.

מכאן אנו לומדים, שגם אם מוחים על דבר מסוים, אך לא מוחים על משהו שהוא יותר חמור, המחאה הופכת לקטרוג.


היום אנו עדים לכך שהציבור בצדק מתעורר למחות על עוולות מסוימות, אך אם באותה שעה מתרחש דבר חמור יותר, כגון שהמדינה מחליטה להחריב ישוב שלם ללא כל סיבה אמיתית, בטענה שהאדמה שייכת למחבלים, ואין מוחים על כך אף אם מוחים על דברים אחרים, המחאה הזאת נחשבת לקטרוג והקב"ה בא בתביעה גם על זה.לכן יש לדעת, שתמיד יש לפעול בפרופורציה נכונה, לדעת מהו הדבר החשוב ביותר שעליו יש למחות בראש ובראשונה, ורק אח"כ למחות גם על דברים פחות חשובים ומהותיים. הריסת ישוב שלם בארץ ישראל זהו חטא גדול, ומי יודע אלו ייסורים קשים עם ישראל עלול חלילה לספוג בגלל מעשה חמור כזה.

הצדק והיושר הם לפני החוק. דבר שהוא נגד הצדק, לא יוכשר על ידי הדבקת תווית של 'חוק'. ישעיהו הנביא אומר: "הוֹי הַחוֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ" – גם חוק יכול להיות און.

בימים אלו, ערב ראש השנה, כל מי שיש בידו למחות ולהוכיח על העוול הנורא, חייב לעשות זאת ולפעול כדי להשאיר את תושבי המקום בנחלתם.

רק על ידי חיזוק ההתיישבות והאחיזה בכל מרחבי ארצנו נזכה לשלום אמת ולביטחון.

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 15 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד