חוק השקיות יוצא לדרך

לפני כשנה אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק השקיות. את החוק יזם השר להגנת הסביבה דאז, עמיר פרץ והוא הובא לאישור ע"י השר להגנת הסביבה שהחליפו (והתפטר בינתיים), אבי גבאי.

על-פי החוק שאושר החל מהתאריך ג' טבת ה' תשע"ז (חודש ינואר למניינם), כל שקית ניילון חד-פעמית שנצרוך בעת קנייה במכולת או בצרכנייה תעלה 10 אגורות. מטרת החוק היא הפחתה גוברת והולכת של צריכת שקיות הניילון בישראל, העומדת היום על 2.2 מיליארד שקיות לשנה, כדי לשמור על איכות הסביבה באופן טוב יותר.

השאלה הנשאלת לא הייתה האם להתחיל לגבות תשלום על כל שקית ניילון, אלא כמה יש לגבות עבור כל שקית בכדי שהחוק יהיה אפקטיבי ככל הניתן מצד אחד, ובכדי למנוע כעס והתנגדות, או אפילו עבריינות, כפי שיצר חוק הפיקדונות על בקבוקי זכוכית בעבר.

מחקר שנעשה לאחרונה במעבדה לתובנות התנהגותיות בצרכנות במסגרת בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן, על-ידי ד"ר אייל פאר והדוקטורנטים אריאל טיקוצקי ולימור סהר-ענבר בשאלה זו מצא, כי כאשר המחיר הנגבה היה 10 אגורות לשקית, הופחתה צריכת השקיות ב-38%, כאשר המחיר הנדרש היה 30 אגורות לשקית, ההפחתה הייתה ב-50%, ואילו כאשר המחיר הוא 50 אגורות לשקית, ההפחתה בצריכה עמדה על 65%. כלומר, מנתוני המחקר עולה שככל שמחיר השקיות יעלה, צריכת שקיות הניילון תרד.

האפשרות הנוספת להפחית את צריכת שקיות הניילון היא כמובן חלוקה של סלים רב-פעמיים ומחירם. החוקרים מצאו כי במידה ורק יחולקו שקי קנייה רב-פעמיים, ללא גביית תשלום על השקיות, רק כ-16% מהצרכנים יוותר לחלוטין על השימוש בשקיות. בנוסף, ככל שמחיר השקיות יעלה ומחיר השקים הרב-פעמיים ירד, יעברו יותר ויותר אנשים לשימוש בשקי קנייה רב-פעמיים.

המסקנה העולה מהמחקר היא שישנו צורך בשילוב שני האלמנטים. כלומר, נדרשת גביית תשלום על שימוש בשקיות חד-פעמיות והוזלה של מחיר השקים הרב-פעמיים ואפילו חלוקה ראשונית בחינם כדי ליצור את המעבר לשימוש בהם. עם זאת, חשוב לזכור שהמחיר שנקבע, הוא מחיר ראשוני והוא יכול לעלות בהמשך. כמו כן, לדעת עורך המחקר, ד"ר אייל פאר, ישנם משתנים נוספים כמו כעס העלול ליצור תנגודת בקרב הצרכנים ולכן על אף שנראה שהעלאת המחיר, תשפר יותר את ביצועי החוק, צריכה המדינה לשמור על מחיר סביר של השקיות החד-פעמיות כדי שנוכל להיפטר מהן לתמיד.