הבלוג של מאיר אטינגר

כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאותינו

כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאותינו

כ"ג ניסן התשע"ז   19.04.2017 17:55
ניתן לראות בימי ספירת העומר (הרצוף בחוויות לאומיות) העוסקים בבניין המלכות, הזדמנות להתעכב על פרטי התיקון הנדרשים בדרך לכינון מלכות ישראל.

א.      בניין המלכות.

מ"ט ימי ספירת העומר הם ימים של תיקון, דרך שאותה אנחנו עושים מחג הפסח שמסמל את ההחלטה לקבל עול מלכות שמים ועד לקבלת התורה. מוכרים לכולם הכוונות שנוספו בתפילה הנאמרת לאחר הספירה על פיה בכל יום מכוונים לתקן 'התכללות' של אחת משבע המידות.

שבעת המידות – כמו בכל דבר בנפש הם לא חד גווניות אלא מורכבות ומלאות פרטים, כך כל ספירה וספירה, כל מידה או רגש מורכבת מהתכללות של כל שבעת המידות האחרות. זו הסיבה שבתיקון מעמיק לא ניתן להסתפק רק בתיקון החסד למשל, אלא צריך להתעכב על כל התכללות של ספירת החסד עם שבעת הספירות האחרות. חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכן הלאה.

במקביל לתיקון האישי ניתן לראות בימי ספירת העומר (הרצוף בחוויות לאומיות) העוסקים בבניין המלכות, הזדמנות להתעכב על פרטי התיקון הנדרשים בדרך לכינון מלכות ישראל.

גם בתיקון עניינים שנוגעים לחיי הכלל, ניתן לשים לב שאי אפשר להצביע על נושא אחד שבו תלוי העיוות המוכר מהשלטון הזר. כל סטייה מדרך היהדות בתחום אחד של החיים הציבוריים משפיע גם על כל שאר התחומים, וממילא התיקון הנדרש הוא לא תיקון קוסמטי בלבד, המהפכה הדרושה לנו היא מהפכה מקיפה שמתעכבת על כל פרט ופרט.

אי אפשר להסתפק בטיפול בנקודה אחת שנדמה לנו שהיא הנקודה העיקרית או הבעיה החמורה ביותר כיום, מכיוון בחיי הציבור כמו בחיי הנפש יש לכל תחום השלכות על כל שלל התחומים האחרים. תיקון המדינה יהיה רק בשינוי מהפכני להליכה בדרך התורה בכל תחומי החיים הציבוריים.

לאור תובנה זו בימי הספירה אני אנסה להקביל את הספירות אותם אנחנו מכוונים בכל יום לפרטי תהליך תיקון המדינה.

שבעת הספירות היסודיות בפרטי התיקון הלאומי הם:

חסד – יישוב הארץ (החלת הריבונות והתיישבות בכל גבולות הארץ)

גבורה – יד ישראל תקיפה (מלחמה נחושה מול אויבי ישראל)

תפארת – החזרת המשפט העברי.

נצח – עידוד עליית כל היהודים לארץ ישראל.

הוד – סילוק הגורמים העויינים (עידוד ההגירה ומלחמה בהתבוללות)

יסוד – תיקון האקדמיה (איחוד התורה והמדע וניתן להוסיף גם את מערכת החינוך)

ומלכות – כינון מלכות ישראל (שינוי שיטת הממשל) ובניין המקדש.

[רק עד כאן מבוסס על הספר 'תיקון המדינה' של הרב גינזבורג, מכאן זהו נסיון שלי לשרטט את ה"התכללות" על אחריותי בלבד.]

ב.      שבוע החסד – יישוב הארץ.

נתחיל מלהשלים את השבוע הראשון של ספירת העומר – שבוע החסד.

בתיקון המדינה שבוע החסד הוא חידוש האהבה לארץ, אם בימים עברו אהבת הארץ הייתה נחלת רבים גם של אלו שאינם שומרי המצוות, כיום ברור שאהבה אמיתית לארץ יכולה להיות רק מתוך אמונה בה' שנתן לנו את הארץ הזו באהבה.

חסד שבחסד – התיישבות שמונעת מכל מיני שיקולים חיצוניים בין אם אלו טיעונים בטחוניים או פלפולים משפטיים, לא יכולה להתגבר על השיקולים הריאליים והחשבונות הפוליטיים 'איפה נרוויח יותר ו'נוותר על קצת כדי להרוויח יותר' וכדו'. לא לחינם בתנ"ך אהבת הארץ  נמשלה לאהבת איש ואשה "כאשר יבעלוך בנייך", הקשר שלנו עם הארץ צריך להיות מלא באהבה שהיא הרבה יותר מכל החשבונות והחישובים הרציונאלים.

גבורה שבחסד – הסכסוך הארוך בינינו לבין יושבי הארץ גרם לעייפות וכבדות בעם ישראל, עד שלאט לאט הדעות של השמאל הקיצוני הפכו לנחלת הרוב, עד שהיום אפילו במפלגות שנחשבות להכי ימניות כבר מדברים על וויתור על חלקים מארץ ישראל. לכן, אהבת הארץ דורשת גם עוז וגבורה במלחמה מול האוייב. כמו שאומר רש"י "והורשתם אותה – וישבתם בה" – "והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה".

תפארת שבחסד – התפארת זה תיקון מערכת המשפט הפוגעת שוב ושוב בשלמות הארץ. כל עוד מנסים לעגן את ההתיישבות בארץ ישראל על פי חוקים זרים ומוזרים. מוכרחים להתיישב בארץ רק על פי חוק! לפי חוקי המשפט העברי הקובעים שכל ארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו ו"אין כאן אדמות של ערבים".

נצח שבחסד – אחד הטיעונים הצפים תמיד בדיבורים על שלמות הארץ הוא חשש (אמיתי או מזוייף) של אנשי השמאל מפני אובדן הרוב היהודי אם נחיל את הריבונות היהודית על שטחי יהודה ושומרון – התשובה לזה היא עידוד העלייה! גם עם קום המדינה היה רוב של לא יהודים בנגב ובגליל העלייה היהודית ההמונית מארצות הנכר הפכה את המאזן. גם היום עלינו להחיל את הריבונות ולהשקיע את כל המאמצים בהבאת כל יהודי העולם אל ארץ היהודים.

הוד שבחסד – הצד השני של המטבע הוא עידוד ההגירה של הנוכרי אשר בקרבנו, השלמת מצוות יישוב הארץ היא בקיום המצווה "לא ישבו בארצך – פן יחטיאו אותך לי", כפי שאהבת הארץ נמשלה לאהבת איש ואשה, כך גם האהבה לארץ צריכה להיות אישית ואינטימית.

יסוד שבחסד – הרוח שנושבת באקדמיה ומשם אל מערכת החינוך היסודית מפקפקת בזכותנו על הארץ ורואה אותנו ככובשים בארץ מולדתנו. טענת ה"גזולים הם בידכם" של אומות העולם שגורה היא בפיהם של אלו שלומדים את חכמתם, תיקון היסוד – איחדו התורה והמדע באופן של לימוד המדע כך שיגלה את האמונה בבריאת העולם, תביא להבנה ש"כח מעשיו הגיד לעמו (ע"י התבוננות בנפלאות הבריאה) לתת להם נחלת גויים".

ומלכות שבחסד – גם לאחר שכבשנו את כל חלקי הארץ כל עוד "פלטרין של מלך" שמם, העיקר חסר מהספר. ארץ ישראל היא ארץ המקדש, וללא המקדש היא כמו גוף בלא לב. גוף כזה הוא מת ואינו מסוגל לתת חיים למתהלכים בו, רק כאשר ייבנה המקדש נראה כולנו את החן האמיתי של ארץ ישראל, ורק אז גם באמת נוכל לשבת עליה לבטח. כמו שכתוב: "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה'".

המשך בפעם הבאה, בלנ"ד...

 

 

 

הוספת תגובה

שלח

16 תגובות
16 למאיררוני ציון
כ"ח ניסן התשע"ז
א. חזק ואמץ. ב. להאמין ש ה' ישלח את שליחו איןזה יאוש, אלא זו התקווה.
15 המשךמאיר אטינגר
כ"ח ניסן התשע"ז
צורת הלימוד שקראתי לה התבוננות פרטית חשובה גם כדי שנצא מהייאוש שלפעמים מתחפש בתלבושת של יראת שמים. הרי ה' מצפה ממנו לפעול לקירוב הגאולה ומצפה דווקא לאתערותא דלתתא, להגיד שזה נראה בלתי אפשרי היום בדרך הטבע, זו אמירה של ייאוש. לדעתי אמונה בה' מחייבת אותנו להאמין שאם הוא ציווה אותנו בוודאי שאפשר למצוא דרך - בדרך הטבע, שהרי ה' יודע שאנחנו בני אדם.
בסיפור על מעשה מאבדת בת מלך מספר ר' נחמן על המשנה למלך שחיפש את בת המלך, גם כאשר באו אליו אנשים שהיו רואים את כל העולם ואמרו שאין בת מלך, הוא התעקש לומר שבודאי ישנה וככה הוא ניצח.
גם אנחנו נצליח לחולל מהפכה רק בעזרת האמונה בה' שבודאי אפשר בעזרתו יתברך.
14 ל12מאיר אטינגר
כ"ח ניסן התשע"ז
בתורת החסידות ישנו מושג שנקרא "התבוננות כללית" ו"התבוננות פרטית", התבוננות כללית פירושה להיזכר בכך שה' הוא המלך, המנהיג ובורא את העולם. אך, מבואר שהתבוננות כזו אמנם יכולה לעורר יהודי בתשובה לה' ית', אך כדי לפעול שינוי שיחזיק מעמד גם בנפש הבהמית דרושה גם 'התבוננות פרטית' שפירושה לימוד חסידות לעומק, והתבוננות כיצד ה' מנהיג את העולם ואיך זה מתיישב עם החיים שלנו.
כמו שזה נכון בתשובה פרטית של כל יהודי. ככה זה נכון גם בתשובה לאומית וציבורית, כאשר אנחנו מסתפקים בהכרזה כללית שה' הוא המלך וצועקים לביאת המשיח זה בוודאי העיקר והתחלת הדרך, אך כדי לפעול שינוי צריך 'התבוננות פרטית' כיצד ה' רוצה שמלכותו תתגלה וכיצד הוא מצפה שנמליך אותו בעולם.
13 אמתלרוני
כ"ז ניסן התשע"ז
להחזיר בתשובה ולעורר את לב העם למלכות ה' זה בעיקר בתחום הדיבור, לעשות דיבור והפצה זה נחמד, אבל יש מעשים ממש, כפשוטו... בלעדיהם גם הדיבור הוא עקר לגמרי... ארבע כיתות היו בים סוף, אחת מהם אמרה "נצווח כנגדם" (יש מפרשים לצעוק כנגד המצרים להפחידם, ויש מפרשים נצעק לה' - נתפלל). על כל פנים, הכוח של הקול, של הדיבור, ההפצה וההחזרה בתשובה, הזעקה, הקריאה בשם ה', התפילה, היא חשובה ביותר, אבל עדיין משהו יסודי חסר כאן, משהו יסודי שפשוט עושה את כל התפילה וההחזרה בתשובה לעקרה מיסודה, תפילה ותשובה שלא מצליחה לצאת מעומק הלב, מה לעשות? הידיים שלובות ונועלות אותו מכל הכיוונים... דרך אגב פעם ראיתי אדם שראה איך עבריינים אונסים את אמא שלו, והוא יושב ומתפלל, ויוצא במסע הפצה שיסביר לכולם שהם צריכים לעזור לו. משום מה הייתה לי תחושה מאוד חזקה שמשהו בתפילה ובהפצה שלו רקוב מהשורש, שלא לומר פסיכוטי...

הגמרא אומרת שלדורות הראשונים היו ניסים בגלל מסירות נפש - פשוטו כמשמעו, ולדורות הנוכחיים אין ניסים אפילו שהם גדולים יותר בתורה (ברכות כ.) אברהם אבינו קרא בכל העולם בשם ה' - כוחו בדיבורו. אבל לפני היה לו איזה סיפור קטן עם נמרוד, עם ארבעה מלכים, ואחרי כן עוד איזה סיפור עם יצחק... אכן, נחשון בן עמינדב, או שבט בנימין, הלכו בדרכה של הכת שאמרה בים סוף "נ
12 ל 9 ו 11רוני ציון
כ"ז ניסן התשע"ז
מה שהתכוונתי לומר הוא:
א. חבל על הזמן לחפש אלטרנטיבות דרך הדמוקרטיה, אנו מצפים למלכות, מלכות בית דוד.
ב. אין בידינו למצוא בדרך הטבע מנהיג שיאחד את העם.
לצערנו עם ישראל כל כך מפורד ומחולק, אפילו הזרמים
הדתיים/חרדים השונים מפולגים לתת זרמים... אין סוף
פילוגים.
מי יכול לאחד את עם ישראל באמת? את מי יקבלו כל
הזרמים והתת זרמים כסמכות אחת ברורה?
רק משיח בן דוד שימונה ע"פ ה', ויתגלה לעם ישראל
בזמן הראוי לרצון ה'.
ג. המעשים שנדרשים מאיתנו: להחזיר את עם ישראל
בתשובה כפי יכולתנו, לעורר את לב העם למלכות ה'
ולמשיחו, להתפלל ולכוון בפשט המילים בתפילה
ולזעוק מעומק הלב - "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"
"ויצמח פרקניה ויקרב משיחה בעגלא ובזמן קריב..."
ככול שירבו המאמינים בה' ובמשיחו, ככול שירבו
המתפללים והמצפים לגאולה במהרה, כך תתקרב הגאולה
באמת.
כזכור - רק כשזעקו במצרים "ויזעקו", רק אז החל מנוע
הגאולה וה' נראה אל משה ומנהו לשליח לגאולה.
משה הוא המינוי אלוקי המאחד שמוביל את הגאולה
בצורה ניסית.
ומעשה אבות סימן לבנים!
11 לרוני ציוןגינזבורגר
כ"ז ניסן התשע"ז
ברור שהעיקר זה להאמין שהכל בא מה' אבל, מי שחושב שהמעשים שלנו נפרדים מה' זה סוג של כפירה- להגיד ח"ו שיש עוד מלבדו. אמונה שלמה בה' היא לדעת שאנו שליחיו והוא מתגלה דווקא דרך בניו. זה נושא ארוך שמבואר בהרחבה בשיעור "בידי מי מפתח הגאולה" של מו"ר הרב גינזבורג יצא לאחרונה בחוברת להפצה. מומלץ בחום!!
10 לאוריאלגינזבורגר
כ"ז ניסן התשע"ז
איך אתה חושב להחזיר את עמ"י בתשובה? הקוראים של הקול הם לא חלק מעמ"י? ארץ ישראל והגאולה השלמה הם לא חלק מהחזרה בתשובה?? מאיר ממש לא מסתכל מהצד הוא חושב ומשקיע איך להחזיר את כולנו בתשובה שלמה לה' ולתורתו השלמה
9 לרוני ציוןש'
כ"ה ניסן התשע"ז
צודקת לגמרי, אבל כנראה שזה בג' הספירות הראשונות, הם העיקר - מה לעשות חוץ מהעיקר יש טפל וללא הטפל העיקר אובד... אין זעקה אמתית לה' ללא מעשים, ללא השתדלות. הים לא נקרע כשמשה ובני ישראל רק זעקו לה', אלא כשגם קפצו לים. האלטרניבה המדוברת של מאיר - היא ללא ספק קפיצה לים נגד מדינת ישראל וכל האומות, ומי שלא פועל ומוסר נפשו למימוש אלטרניבה זו - הרי כל הזעקה שלו לה' מעוותת, ודוחה הוא בידיו את מלכות ה' ודוד משיחו. משיח לא יגיע עד שעם ישראל לא יעשה התעוררות ותשובה לה' - בלב ובמעשה, ואין זה בלא זה. השאלה רק אם זה יהיה בעתה או באחישנה, עם שואה שנייה או בלעדיה.
8 יפה מאוד, תודה רבה ל"תעדיאל ליבי
כ"ד ניסן התשע"ז
7 יפה ממש! אשריך מאיר! ל"תאורי קירשנבום
כ"ד ניסן התשע"ז
6 לאוריאלנעמי
כ"ד ניסן התשע"ז
חזרתו בתשובה של העם תהיה מתוך השיבה אל הארץ- "ולקחתי אתכם מן הגויים.. והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם" (יחזקאל לו, כה)
5 העיקר לא מוזכררוני ציון
כ"ד ניסן התשע"ז
העיקר הוא ריבוש"ע.כמיהה למלכותו הבלעדית.זעקה שיושיענו בקרוב ע"י משיחו בנגלה ולא בנסתר ע"י נבואה.כל הנסיונות למצוא אלטרנטיבות למצב הקיים מבלי להבין שרק ה' לבדו יכול לחולל את השינוי,הן פיספוס הנקודה העיקרית.כל מלכות אחרת בדורנו,דור הגאולה לא תצלח מלבד מלכות ה' ע"י משיחו.כל מערכת משפטית לא תוכל להחליף את הסנהדרין.יש להתפלל ולזעוק שנזכה לגאולה שלימה.
4 אשריך על הדברים החזקים והמחזקיםאיתן רבינוביץ
כ"ד ניסן התשע"ז
מאיר אם תוכל לחזק אותנו בתחילת כל שבוע לספירה זה יהיה חיזוק עצום.
3 נחמד לעמוד מהצד ולומר איך הכל צריך להתנהלאוריאל
כ"ג ניסן התשע"ז
לך תחזיר את עמ"י בתשובה
2 נימאס מהשילטון הזר!ליאור
כ"ג ניסן התשע"ז
חזק ואמץ ישר כח!!
1 יישר כח! ל"תיוסי פלאי
כ"ג ניסן התשע"ז
מאיר אטינגר

מאיר אטינגר

בן 25, מתגורר באזור בית שמש. מורחק מנהלי מיהודה ושומרון לאחר שהיה במעצר מנהלי. חבר מועצה בתנועת דרך חיים.
הרשם לעדכונים מהבלוג שלי
שלח

תוכן פרסומי

הרשמה לאתר

הירשמו במהירות ובקלות לקול היהודי
ותיהנו ממגוון שירותים מיוחדים באתר.
* * * מין * בדקו זמינות
בין 3 ל-20 תווים
*
תישלח אליך הודעה המאשרת כתובת זו
* סיסמא
בין 6 ל-20 תווים

אני מסכים לתקנון האתר

אני מעוניין לקבל מידע על חידושים ואירועים מיוחדים

*

שדות חובה

הרשם

התחברות לאתר

סיסמא שכחת סיסמא? התחבר

איפוס סיסמה

כדי לקבל סיסמה חדשה, אנא הכנס דוא"ל איתו נרשמת לאתר:

שלח