שעה לפני הפסקת האש פגעה רקטה ישירות בבית בשדרות, בשעתיים הראשונות של הפסקת האש נורו עוד 4 קסאמים על שדרות, אך הרמטכ"ל הנחה את כוחות צה"ל להימנע מירי על חוליות המשגרות רקטות לישראל.
ביום הבחירות - חצי שנה אחרי ההתנתקות נחתה באשקלון רקטת הגראד הראשונה. כשאשקלון הפכה לקו החזית, לכולם היה ברור שלא הייתה באמת אסטרטגיה ליום של אחרי ההתנתקות.
למרות ההבטחות שהיא "תחזק כוחות מתונים", 3 חודשים אחרי יציאת צה"ל, כצפוי, ובניגוד לתחזיות של אמ"ן חמאס ניצח בבחירות, ותוך שנתיים השתלט סופית על הרצועה, בדיוק כפי שהזהירו מתנגדי ההתנתקות.
האזהרות התממשו במלואם. מיד לאחר נסיגת צה"ל הפך ציר פילדלפי לאוטוסטרדה של אמצעי לחימה מתקדמים. חודשים ספורים לאחר הנסיגה, דיווח השב"כ על זינוק של פי 7(!) בהברחת טילי נ"ט, מה ששינה את מאזן הכוחות וניטרל את היתרון של השיריון הישראלי ברצועה.
ההתנתקות מציר פילדלפי - החטא הכפול: ללא שום דיון מעמיק שרון ומופז חתמו על הסכם עם מצרים ואישרו לצבא המצרי להיכנס לסיני. בכנסת הזהירו: המצרים לא ימנעו הברחות, והכרסום בפירוז סיני יעלה ביוקר/ פרק נוסף בפרוייקט המיוחד "תיק עזה"
סיפורו של ציר פילדלפי מלמד עד כמה אף אחד במערכת הביטחון ובממשלה לא התכונן למציאות של 'היום שאחרי' ההתנתקות. חודשים ספורים אחרי ההתנתקות הפכה עזה למאגר נשק עצום וארגון חמאס לכוח צבאי משמעותי.
כותרות העיתונים ביום שאחרי ההתנתקות הבטיחו "שחר חדש". מהר מאד התברר שההבטחות שפיזרו אדריכלי ההתנתקות היו ללא כיסוי. כעבור שבועיים הרקטות חזרו וצה"ל הגיב באופן מוגבל. כך ה"גשם הראשון" הפך לעובדה מוגמרת // פרק ראשון בפרויקט 'תיק עזה'
