למדוד את האינסוף

בגיל 35 (בגימטריא יהודי) התחלתי להתקרב ליהדות. לא עברתי איזו טראומה או חוויתי אירוע מיוחד כלשהו, אלא התעורר אצלי חיפוש פנימי שהלך וגבר. קראתי ספרים מחכמת המזרח וספרי חכמה נוספים, ומקריאת ולימוד דברי חז"ל כפי שמובאים ב"ספר האגדה" (בעריכת ביאליק ורבניצקי) התגלגלתי אט-אט לעבר היהדות.

גרנו אז, אשתי ואני ושני בנינו, בבאר שבע בה עסקתי במקצועי - מודד מוסמך. באותה עת הייתי עצמאי, בעל משרד למדידות, וזמני היה בידי. באותו זמן התחלתי להשתתף בשיעורים שונים שניתנו בבאר שבע וביניהם גם שיעורים שניתנו ע"י בית חב"ד. באחד השיעורים פנה אלי אחד ממשתתפי השיעור ואמר לי: "מה שתלמד כאן במשך חודש, תוכל ללמוד בשיעור אחד אצל הרב יצחק גינזבורג, שמעביר שיעור שבועי ברמת אביב"!

אותו יהודי חזר על דבריו בפני כמה פעמים עד שהמסר חדר ונקלט, ואז, באחד מימי חודש תמוז, נסעתי לרמת אביב לשיעורו של הרב גינזבורג. היה זה שיעור על חודש תמוז, בסדרת שיעורים על י"ב החושים כנגד י"ב החודשים.

עומק בלתי מצוי

כאשר שמעתי את הרב חשתי שיש כאן עומק שלא פגשתי אצל אף אחד מהרבנים אותם שמעתי לפני כן. לראשונה חשתי שיש רוחניות שהיא הרבה מעלי. וזהו, שהאדם מחזיק מעצמו שהוא מבין משהו, שגם הוא קצת חכם, עד שב"ה הוא זוכה להגיע ולהתקשר לחכם אמיתי.

מילותיו של הרב ממש חדרו לתודעתי באותו שיעור ראשון וכשחזרתי לביתי החלטתי לרשום מה ששמעתי. והנה, פלאי פלאים, מצאתי את עצמי זוכר באופן מלא ומדויק קטעים שלמים מתוך אותו שיעור ראשון. זו הייתה תחילת התקשרותי לרב הנמשכת עד היום. התחלתי להגיע בקביעות לשיעורים שנערכו ברמת אביב, ואח"כ גם בבית הרב בכפר חב"ד. באותה תקופה היו משתתפי השיעורים מועטים יחסית ובהם גם ד"ר דניאל שליט, המוזיקולוג והוגה הדעות. זכור לי כיצד היה הרב שר את ניגוניו ור' דניאל כותב באותה עת את התווים שלהם.

באחד השיעורים, שהתנהל בביתו של הרב – סיפרתי ששמות כל בני משפחתי מתחילים באות עין. הרב אמר כמה דברים בענין עד שהגיע לפסוק "מציץ מן החרכים" וסיכם: "ראוי שתהיה לך ציצית יפה". מאותו יום התחלתי ללבוש טלית קטן! ואם כן, בהשפעת הרב נכנסתי לחיי יהדות מלאים ומתוך כך גם התקרבתי יותר ויותר לחב"ד.

בכל דרך עבודתי במשך השנים הושפעתי מאד מאמירה קצרה, דוגמא, שאמר הרב גינזבורג באחד משיעוריו. הרב גינזבורג שיבח את הרב שמואל יניב (מחבר ספרי "צפונות בתורה") על דרכו בהפצת המעיינות חוצה: כשמצא הרב יניב ממצא מעניין בתחום הגימטריא ודילוגים בתורה, באופן מידי היה מכין שקף המתאר את הממצא, ומיד מתחיל להרצות ולהסביר את החידוש בשיעורים שונים. כך צריך לפעול, כך צריך לעבוד!

הפצה ללא הפסקה

כאמור, הדבר נגע ללבי וברוח זאת נהגתי במשך השנים. עיקר הקשר לתורתו של הרב היה באמצעות שמיעת קלטות השיעורים. ברגע ששמעתי שיעור מעניין, מיד הייתי משכתבו ומדפיסו כחוברת בכמה עותקים, אותם הייתי מפיץ בסביבתי הקרובה. בתוך אותו שיעור משוכתב מצאתי גם חידושים נפלאים, שאותם הייתי מדפיס על עמוד אחד או שניים (כדי לא לייגע את הציבור שאינו נוטה כל כך לקרוא חוברות עבות) וממשיך להפיץ. וכך מאז ועד עתה, אני משתדל שתמיד ימצאו אצלי "מתנות מסוג זה" - דפי התחדשות, 'נפלאות מתורתך', 'אוצר הנפש', וכן דפים שונים משיעורים ששכתבתי בעצמי וכן קלטות ותקליטורים מדברי הרב.

כאמור, עיקר הקשר שלי עם תורת הרב היה באמצעות שמיעת הקלטות משיעוריו. כאשר נסעתי לעבודתי שמעתי קלטות, בעת האכילה שמעתי קלטות, הלכתי גם לישון איתן וחוזר חלילה...

לאותם חברים שהייתי מציע קלטות וקבצים לשמיעה נהגתי להסביר את שיטתי הבטוחה להתקשר באמצעות השמיעה לתורת הרב. שיטתי מיוסדת על הפסוק "ארבעים יכנו ולא, יוסיף" כלומר, שמע את השיעור ארבעים פעם, ואם לא נקלט והתיישב אצלך הדבר - יוסיף, תוסיף לשמוע עוד ועוד!

וכך גם בנוגע לשיעורים והתוועדויות עם הרב. במשך השנים הזמנתי את הרב לקיים מספר שיעורים בבאר שבע, וכן באופקים ובמיתר, שבהם נשמעו שיעורים חשובים שזכיתי גם לשכתבם ולצרפם לספרי הרב שזכיתי לערוך. באותה תקופה ראשונה קבלתי רשות מעיריית באר שבע להשתמש במקלט הממוקם בשכונה א', לצורך קיום שיעורי תורה. במקלט זה קיימנו פעילות של לימוד וחזרה על שיעורי הרב במשך כשנתיים, וכן מדי פעם היו מגיעים גם תלמידי הרב מאיזור המרכז לתרום את חלקם. לאחר זמן, הגיע הרב זלמן גרליק לשמש שליח הרבי בבאר שבע. במסגרת חיפושיו לאתר מקום מתאים לבית חב"ד בבאר שבע, נפגשנו שנינו והתוצאה היתה שמסרתי את המקלט לרב גרליק, ושם הוקם בית חב"ד המרכזי בבאר שבע, שפעל מאותו מקום עשרות שנים.

כעבור כמה שנים עברנו, אשתי ואני, שני בנינו ושתי בנותנו, לגור בישוב הקהילתי מיתר הנמצא סמוך לצומת שוקת, שעל כביש באר שבע-חברון, ובו אנו מתגוררים מזה 26 שנים. באותו זמן הפסקתי את פעילותי כמודד עצמאי וחזרתי לעבוד במרכז למיפוי ישראל, הוא הגוף הממשלתי בו התחלתי את דרכי המקצועית לפני כ-45 שנים. במסגרת ארגון זה שימשתי כמנהל מרחב באר שבע והדרום המשתרע מאזור אשקלון ועד אילת.

ספרים רבותי ספרים

כאן מתחיל פרק נוסף בשליחותי - לימוד תורתו של הרב גינזבורג והפצתה ברבים. במסגרת זו זכיתי לערוך שתי סדרות של ספרים: ספר "חסדי דוד הנאמנים" שכותרתו: קבלת האריז"ל לאור החסידות, ובו חמישה כרכים; סדרת ספרי "מבחר שיעורי התבוננות", בה יצאו לאור עד עכשיו 17 כרכים (כל אחד בן כ-250 עמ') כמנין טו"ב שיצא ביום הולדתי השבעים. וכמובן, שעיקר העבודה עוד לפנינו....

חשוב לי מאד להודיע ולהודות לאשתי עפרה על תמיכתה ועזרתה לפעילותי. שכתוב שיעורי הרב מתוך הקלטות, ועריכת הספרים, דורש ממני שעות רבות של פעילות מול המחשב בכל יום ויום ולא הייתי מסוגל להקדיש עצמי לכך, אלמלא תמיכתה ומסירותה.

מעניין לספר שזכינו שנינו, אשתי עפרה ואני להתחיל דרכנו כאשר החל עידן המחשב. עפרה עבדה אז במרכז החישובים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ועסקה גם בהדרכת הסגל האקדמי איך מתחילים לעבוד עם מחשב. בהמשך דרכה עבדה כמורה למחשבים וממילא, גם עזרה לי, ככל הנדרש, בתחום השימוש במחשב בהפקת השכתובים. וכך הצלחנו ללכת יד ביד בדרך התשובה וגם במפעל ההפצה של הרב. והנה, סיפור זה נראה יפה גם מצד חשבון הגימטריא: עפרה = 355 = מחשבה; עמרם = 350 = מחשב!...

בהמשך כדאי לספר ששני בני, עירן ועודד, יוצאי סיירת צנחנים, ושניהם בוגרי מדעי המחשב העוסקים בתחום זה לפרנסתם. לפני כארבעים שנה, עוד לפני שהיה מחשב בבאר שבע, כתבנו אשתי ואני תוכנה המבצעת חישובים שונים מפנקסי מדידות שבעזרתה הצלחתי לבצע עבודה גדולה של חידוש גבולות מגרשים. לפני למעלה מעשרים שנה התגייסו שני בני למבצע קומנדו, ולפי הנחיות שקבלו ממני, כתבו תוכנה המבצעת תוכניות לצרכי רישום קרקעות. תוך שנה אחת, ללא כל השקעה כספית, היה בידנו מוצר שאפשר לשווקו. לחברה שהקמנו לצורך זה קראתי "פתרונים" על שם מאמרו של יוסף הצדיק: "לאלוקים פתרונים ספרו נא לי". תוכנה זאת השתלטה על כל משרדי המדידות בארץ, ועד היום לא נמצאה אחרת משוכללת ויעילה ממנה.

חסדי דוד הנאמנים

ראוי לספר כיצד הגעתי לעריכת הספר הגדול "חסדי דוד הנאמנים". בחנוכה, שנת תשנ"ד התקיים בכינר שלחוף הכנרת סמינר בו נלמדו הפרקים הראשונים של החיבור "חסדי דוד", מאת רבי דוד מאג"ר תלמיד הרש"ש, המונה 120 פרקים, קצרים ברובם. חיבור קטן זה, הוא הקיצור המוסמך ביותר של כתבי האריז"ל, ומהוה חלק מספר "עץ חיים", שהוא הספר העיקרי בין שאר כתבי האריז"ל. שנה לאחר מכן התקיים סמינר נוסף בנושא זה. לא זכיתי להשתתף בסמינרים אלו, אך כאשר שמעתי שיעורים אלו מתוך הקלטות, התפעלתי מסגנונו הבהיר של הרב גינזבורג ומאופי המחשת המושגים והתהליכים הסתומים המאפיינים את תורת האריז"ל. מיד הבנתי שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים: חיבור שיש בו משום חידוש לתלמידים ותיקים, מכל הזרמים, וגם המתחילים יוכלו להלך בו בביטחה ומתוך כך להתקשר לקבלת האריז"ל מחד ולתורת החסידות מאידך.

מיד התיישבתי והתחלתי לשכתב ולערוך שני סמינרים אלו, שיחד החזיקו כ-300 עמודי דפוס. כתבתי הקדמה קצרה וכרכתי כל סמינר בפני עצמו כחוברת תחת הכותרת "חסדי דוד הנאמנים". בפגישתי הבאה עם הרב סיפרתי לו כמה עניינו אותי שיעורים אלו ונתתי לו את שתי החוברות ששכתבתי תוך שאני מציע: "כדאי שהרב ימשיך לתת שיעורים רצופים יותר בלימוד ה'חסדי דוד', ואני ב"ה מבטיח לשכתבם כדי שאפשר יהיה להוציא את כל החיבור כספר!

הרב לקח זאת ברצינות, ותוך תקופה קצרה שב והמשיך ללמד חיבור זה ברציפות. את השיעורים שכתבתי מתוך הקפדה על שמירת פשטות לשון הרב, תוך שאני מנסה להגיש בכתב את השיעור כפי שנאמר בעל פה, כולל גם החזרות שעושה הרב תוך כדי הרצאת הדברים. לכל שיעור הגעתי עם כמה עשרות חוברות הכוללות את שכתוב הדברים שנאמרו בשיעור הקודם. התלמידים רכשו חוברות אלו ולבטח גם חזרו מתוכן על הדברים המרתקים שנשמעו בשיעורים אלו. ברצוני לציין שכל עבודתי בתחום השכתוב והעריכה נעשית בהתנדבות, אחר כך הספרים מודפסים על ידי 'גל עיני' ואז אני רוכש לשימושי חבילת ספרים אחת או יותר מכל ספר וספר שזכיתי לערוך.

סיום ביום הולדת ח"ן

רוב השיעורים נמסרו בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד הסמוך לבית הרב, והתקיימו בדרך כלל פעם בחודש. השיעור ארך בדרך כלל 3-5 שעות. לשיעורים אלו הגיעו תלמידים רבים מכל קצווי הארץ. שיעורים אלו נאמרו במשך כמה שנים ונסתיימו בשנת תשס"ג בכ"ח חשון, יום הח"ן שבשנה, הוא יום הולדתו ה-58 =חן של הרב גינזבורג! אותו שיעור אחרון נאמר ברוב עם ובו השלים הרב את לימוד כל מאה ועשרים פרקי החיבור "חסדי דוד". כולם ישבו ליד שולחנות ערוכים והאזינו לדברי הרב ברוב קשב. השיעור ארך שמונה שעות רצופות, וכלל כמובן אכילת המטעמים ורוב שירה וזמרה. כל אותן שעות ישב הרב על כסאו, ולא קם ממנו עד לסיום ההתוועדות, והדבר היה לפלא בעינינו.

בסיום אחד הסמינרים הראשונים אמר הרב: "עודנו באמצע הדרך, אנחנו בקו, ועל כן צריכים אנו לרוץ מהר. לכן נשתדל להמשיך בלימוד ה'חסדי דוד' בהקדם האפשרי, שודאי לימוד זה הוא ציפור הנפש לכל מי שלומד פנימיות התורה ורוצה להיות דבוק ברבינו האר"י הקדוש ובמורנו הבעש"ט ובכל הצדיקים ועד הרבי ועד בכלל, ולזכות במהרה בימינו להתגלות מלך המשיח, תכף ומיד ממש!"

כל שיעור הפך לחוברת

כאמור, כל שיעור הפך לחוברת ומתוך אותן חוברות ערכתי את הספרים להדפסה. לאחר תקופת זמן קצרה של גיוס כספים למבצע הגדול, החלה הדפסת הספרים בשנת תשס"ד, שלבטח הייתה השנה המתאימה ביותר למלאכה זאת, שהרי כך מאשרת גם הגימטריא: האלה"י רבנ"ו יצח"ק לוריא = 764 = תשס"ד. יצאו לאור ארבעה כרכים גדולים של "חסדי דוד הנאמנים", כ-600 עמודים כל כרך. ונוסף להם כרך בן כ-300 עמודים ובו שני שיעורים גדולים וחשובים שכל אחד מחזיק כ-150 עמ' והם: "צמצום לא כפשוטו" ו"טעם הבריאה", בהם פותח האריז"ל את תורתו.

מספר פעמים שמעתי מפי הרב על רבנים שלומדים באופן סדיר מספר זה, והדבר מאד משמח. במשך השנים פגשתי גם אני לא מעט אנשים שנהנים מהספרים הללו ושוקדים עליהם. לא מזמן, בחודש תשרי תשע"ד, התקיימה התוועדות עם הרב גינזבורג בחוות מעון שבדרום הר חברון כדי לחגוג עם שניים מתושבי המקום את סיום לימוד ספר 'חסדי דוד הנאמנים', על כל חמשת הכרכים, והתחלתם מחדש!

עוד לפני שהודפסו החוברות בתור ספרים, התחלתי גם אני לחזור על שיעורי הרב ב'חסדי דוד הנאמנים' יחד עם חוגי לומדים. במשך כחמש שנים התקיים לימוד במיתר, מקום מגורי. במשך כשנתיים התקיימו שיעורים בבית הכנסת שבאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. במשך כשלוש שנים התקיימו שיעורים בביתו של חסיד חב"ד באופקים, ובסיומם הגיע הרב לאופקים ונתן שם שיעור חשוב על כוונות נענועי הלולב. במשך כשנתיים התקיימו שיעורים אלו בבית חב"ד בבאר שבע. במשך שנתיים נוספים התקיימו לימודים אלו במושב קלחים, לשם התקבצו מספר מרבני המושבים בסביבה, שמצאו לימוד זה מתאים ביותר להעשרת ידעתם והבנתם בתחום הסוד שבתורה. בימים אלו מתקיים לימוד בבית חב"ד במיתר, אך הפעם אנו לומדים שיעור אחר שהוא גם שער בספר 'סוד ה' ליראיו' - שש אישות הן - שנאמר לפני שלושים שנה במכון ויצמן.

מבחר שיעורי התבוננות

כאמור, במשך השנים שכתבתי גם שיעורים נוספים שמצאו חן בעיני. לאחר הדפסת 'חסדי דוד הנאמנים' התחלתי לגשש אצל הרב לגבי הדפסת שיעורים אלו כספרים. באחת הפגישות עם הרב הוצאתי פתק שהכנתי ובו רשמתי לעצמי כמה נושאים לדיון עם הרב. בשורה האחרונה באותו פתק כתבתי "מסה קריטית", כאשר כוונתי הייתה לחזור ולספר שוב לרב שמוכנים אצלי כבר עשרות רבות של שיעורים משוכתבים, שהרי הפצה והתפוצצות שייכות לאותו שורש.

ואכן, קבלתי את אישורו של הרב, ובתוך תקופה קצרה יחסית הודפסו ספרי 'מבחר שיעורי התבוננות' ר"ת משה. בכל אחד מספרי מש"ה 3-7 משיעורי הרב, בעיקר שיעורים שניתנו לפני שנים רבות, שאז הרב צריך היה להרגיל את ציבור השומעים להבין את סגנונו המיוחד. כל שיעור עומד בפני עצמו, כך שאפשר ללמוד שיעור עמוק ולסיימו בזמן קצר יחסית.

המלצתי לכל המעוניין ללמוד ולהתקשר ליסודות תורת הרב גינזבורג וכן לכל המעוניין ללמוד מתורת הרב עם הציבור הרחב, להצטייד בסדרת ספרים זו. כמו כן, ברצוני לציין שחלקים ט' ו-י' של "מבחר שיעורי התבוננות" מוקדשים לשיעורים על חודשי השנה, שיעור לכל חודש, עפ"י סידרת ה"מגן דוד" - מעניין ועכשווי!

ד"ר יהודה יפרח, במאמרו ב'מקור ראשון', מתאר את דמותו של הרב גינזבורג ואומר, בין השאר: "מדובר ללא ספק באחד היוצרים הרוחניים הפוריים ביותר בדורנו... כתביו מבטאים רב תחומיות מונומנטלית המשתרעת על ענפי הקבלה, הפסיכולוגיה, המתמטיקה, האפיסטמולוגיה (מהות וגבולות הידע), והמוזיקה. מדובר בגאון בסדר גודל לא אנושי כמעט, עם כישורים מתמטיים ולוגיים נדירים במיוחד".

אנחנו, תלמידי הרב, שזכינו להתקשר אליו וללמוד מתורתו, חשים לא רק את גאונותו, אלא גם שיש כאן סייעתא דשמיא מופלאה המחברת כל זאת עם דמותו המרתקת והנהגתו העדינה של מורנו ורבינו הרב יצחק גינזבורג שליט"א!

באחד משיעורי "חסדי דוד הנאמנים" בכפר חב"ד השתתף רב מבוגר שלא הכרתי, שגם הביא לרב גינזבורג כמה מספריו. הרב גינזבורג דיבר בשיעור באריכות עצומה על חתך זהב. בתום השיעור קם אותו רב ופנה אל התלמידים תוך שהוא מכריז בהתפעלות רבה:

"דעו לכם שאני בן שמונים. ומתוך ניסיון חיי אני אומר לכם שאת הדברים ששמעתם כעת בשיעורו של הרב גינזבורג, אי אפשר ללמוד ולהשיג בתקופת חיים אחת!"

רפואה שלמה וברכה נאמנה

בני עודד חי בברצלונה שבספרד, שם הוא מייצג חברות ישראליות בתחומי היי-טק המעוניינות לשווק תוצרתן בספרד ופורטוגל, באמריקה הלטינית ועוד. לפני כשלוש שנים נפגשנו עם הרב גינזבורג בביתו, והרב אמר שברצונו לארגן סמינר בברצלונה כמחווה לרמב"ן, שניהל שם בנוכחות המלך את ויכוחו הנודע עם יהודי מומר שהפך להיות כומר.

עודד קפץ על העניין והבטיח לדאוג לכל מה שצריך. הוא גייס מקום מתאים, אוכל כשר, שני מתורגמנים ושני מנגנים. למרות שארבעים שנה לא נסעתי לחו"ל ולא רציתי לנסוע, התעורר גם אצלי רצון לטוס לסמינר. וכך נסעתי עם אשתי לברצלונה עוד לפני שהרב הגיע.

הרב גינזבורג ור' חיים פרים, שמסייע מזה שנים בהפצת תורתו לדוברי ספרדית, נחתו בברצלונה. הגענו, עודד ואני לקבל את פני הרב בשדה התעופה והבאנו אותו ואת ר' חיים פרים למלון בברצלונה.

באותו ערב נערכה פגישה ראשונה של הסמינר. באולם בברצלונה היו כמאה וחמישים איש שבאו מדרום אמריקה, מטורקיה ומארצות נוספות מרחבי העולם. הרב דיבר באנגלית על ויכוחו של הרמב"ן ושאר הנושאים, והמתורגמנים תרגמו לספרדית, והכל התנהל כשורה.

בלילה הרב לא חש בטוב, ובכל זאת בבוקר נערכה הפגישה המתוכננת והרב נתן את השיעור המתוכנן. אחר כך הורע מצבו של הרב, ובני עודד וחיים פרים לקחו אותו מיד לבית הרפואה. הרופא שבדק את הרב אמר שיש לו אירוע לבבי וצריך לעשות צנתור כדי לדעת במה מדובר.

בהיותו בבית הרפואה התעניין הרב בעודד ובמשפחתו. בין היתר סיפרתי לרב שלעודד בת אחת, ושנים רבות הוא ואשתו מייחלים שיהיה להם גם בן. הרב השיב מיד:

"אני מברך את עודד שייוולד לו בן!"

הרב התייעץ עם רופאים מהארץ ומארה"ב והסכים לבצע את הטיפול שהוצע לו ונקבע ליום המחרת. מתוך כך נוצרה בעיה בלוח שיעורי הסמינר: מי יעביר את שיעור הסיום של הסמינר השיעור אחר הצהרים? משתתפי הסמינר שילמו את חלקם והיינו חייבים לקיים את המשך הסמינר.

לא נותרה לי כל ברירה. ללא כל הכנה מוקדמת עליתי על הבמה והתחלתי להרצות בעברית לפני באי הסמינר. כל זה אפשרי היה בזכות אותם שני המתורגמנים שהיו במקום, שידעו לתרגם גם מעברית לספרדית. מתוך זכרוני, פרשתי לאוזני השומעים התבוננות רחבה על שש המצוות התמידיות ואחר כך המשכתי לדבר על י"ב חושים כנגד החודשים, אותיות, מחנות, שבטים, מזלות, הכל מתוך הזיכרון. כאשר שכחתי לומר מילה מסוימת אשתי הזכירה לי, ואיכשהו יצאנו בכבוד מארבע שעות של הרצאה.

תוכניתו של הרב להמשיך לטוס לדרום אמריקה בוטלה והרב רצה לחזור מיד לישראל, אבל התעוררה בעיה חדשה. חברות התעופה לא היו מוכנות להטיס אדם שעבר טיפול לבבי, אלא לאחר עשרה ימי מעת הטיפול, וכך הרב גינזבורג התארח במשך שבוע בביתו של עודד. באותו שבוע באו לבקרו כמה רבנים מחב"ד וגם חתנו ר' מנדי נחשון הגיע מהארץ. עודד התמסר לאירוחו של הרב, כולל מימון ביניים ככל שהצטרך. אחר כך, סיפר לי עודד שהייתה לו ולבני ביתו חוויה בלתי נשכחת לארח את הרב.

לאחר תקופת מה הרתה חנה, אשתו של עודד, לאחר עשר שנות צפייה וללא כל טיפולים, וב"ה ילדה בן זכר כברכת הרב גינזבורג! בחודש אב באותה שנה זו בבית הכנסת המרוקאי שבברצלונה, שם מתפלל עודד, זכיתי להיות סנדק בברית המילה של הרך הנולד שנקרא שמו בישראל "נועם שלום" הי"ו.